שיטת אלכסנדר
רובנו רגילים להפעיל עומס מסוים על השרירים מבלי שנהיה מודעים לכך. המאמץ התמידי והלא מורגש הכרוך ביציבה לא נכונה גובה לבסוף את מחירו, בצורת כאבים כרוניים.
טכניקת אלכסנדר היא שיטה שנועדה להביא את האדם ליציבה ותנועה נכונה, ללא הפעלת עומס על השרירים. הטיפולים בשיטת אלכסנדר נועדו להחזיר את הגוף למצב מאוזן, ולשפר את התחומים המושפעים מיציבתו.
השיטה נקראת על שם פרדריק מתיאס אלכסנדר, שחקן שסבל מצרידות ואיבוד קול בזמן הופעותיו. תרגילים ותרופות שקיבל לא סייעו לו, ובשל כך הוא היה נחוש לגלות את מקור הבעיה בעצמו. הוא גילה שלכל אדם יש הרגלים מסוימים החוזרים על עצמם ופוגעים במנגנון הטבעי של הגוף.
אלכסנדר גילה שהיחס בין הצוואר, הראש והגב חשוב לתפקודו של הגוף, והתערבות שלילית ביחס ביניהם פוגעת בתפקוד. הוא הגיע למסקנה שיש לשחרר את הצוואר, כדי שהראש יוכל להינשא קדימה ולמעלה, והגב יוכל להתארך ולהתרחב, כאשר כל שלב משלושת השלבים משפיע ומוביל לזה שאחריו.
שני כוחות פועלים על גוף האדם
לכוח הראשון יש נטייה לכווץ ולדחוס את הגוף כלפי מטה, והוא פועל בהתאמה מלאה עם כוח הכבידה.
כוח זה אחראי לכבדות שאנו מרגישים בגוף.
הכוח השני הוא זה שמאריך ומרחיב את הגוף. הוא מתנגד לכוח הכבידה ואחראי להרגשת ה"קלילות" בגוף.
מומחים טוענים שכיום, יותר מבעבר, הכוח הראשון חזק יותר. אורח החיים הלחוץ שאנו חווים גורם לרובנו להפעיל כוח לא מאוזן על עמוד השידרה והגפיים.
בשיעורי אלכסנדר לומדים המטופלים להחליף את הדחפים המכווצים הללו, בדחפים חדשים המאריכים ומרחיבים אותו.
בטיפולים אלו מושם דגש רב על הדחפים שחוזרים על עצמם בפעולות היומיומיות שמבצע המטופל. ידי המורה מונחות על גוף המטופל בזמן שהוא מבצע תנועות שונות, ממחישות דרך המגע שלהן את המצב הגופני "השגוי" של המטופל, ואת הדרך לשנות את המצב. המטופל מתרגל לאורך השיעור את מצבו החדש של הגוף, בפעולות שחלקן אקטיביות וחלקן סטאטיות. כך, לומד המטופל כיצד להיפטר מהדחפים המכווצים, להשתמש בשרירים הנכונים ולנוע בצורה נכונה שאינה מפעילה מעמסה על הגוף.
טכניקת אלכסנדר למוסיקאים
מוסיקאים צריכים להיות מודעים "לזרימה" פנימית, השומרת על היחס הנכון בין חלקי גופם. כאשר הזרימה נעה בכיוונים לא נכונים, האדם מגיע למצב של חוסר איזון וחוסר תיאום בין המערכות השונות בגוף. חוסר האיזון פוגע בזרימתה של היצירה המוסיקלית.
לעיתים קרובות מוסיקאים חוזרים על אותן הפעולות שוב ושוב במשך שנים של אימון ומקבעים תוצאה מוסיקאלית ירודה. לדוגמה, יציבה עקומה של כנר עלולה לפגוע בצלילים שהוא מפיק מהכינור, ונוקשות בצווארו של זמר עלולה לפגוע בקול היוצא ממנו. כמו כן, ישנם אומנים רבים הסובלים מכאבי כתפיים ואצבעות. מוסיקאים רבים מפיקים את יצירותיהם מתוך מאמץ מוגזם, כדי להגיע לצליל הנכון ולעוצמה הנכונה.הם מפעילים כוח שאינו תורם לאיכות המוסיקה, ובסופו של דבר, לאחר שנים של אימונים התעסקות בצדדים הטכניים של היצירה, הם מגיעים למצב של תשישות מהמוסיקה, במקום התעלות ממנה.
הטיפולים בשיטת אלכסנדר מיועדים למספר מטרות: לתאם בין המוסיקה לגוף, לאזן את הגוף, לרכז משאבים גופניים ומנטאליים לביצוע היצירה, ולאתר מקומות מכווצים בגוף, המושכים את האנרגיה המוסיקאלית אליהם ופוגעים בשלמות הביצוע.
בסופו של דבר, המוסיקאי שואף להגיע לדינאמיקה פנימית שבה המוסיקה שהוא מפיק תהיה דומה לזו שהוא שומע בעיני רוחו, וכל זה במינימום מאמץ, מתוך איזון וזרימה חופשית.
טכניקת אלכסנדר חיונית לשיפור ביצועיהם של מוסיקאים ואומנים, אך גם חשובה לשאר בני האדם. טכניקת אלכסנדר לא נועדה רק לרפא בעיות גופניות. יש להתייחס לטכניקת אלכסנדר כסוג של חינוך, בדיוק כפי שאנו מחנכים את ילדינו להקפיד על תזונה נכונה. יש ללמד שיטה זו בגנים, בבתי הספר, וכן בחוגי מוסיקה.
יישומה של שיטת אלכסנדר בחיינו תעזור לכולנו להפיק את המיטב מכישרונותינו ולממש את הפוטנציאל הראשוני איתו נולדנו.