עו"ד גיל נדל, עו"ד אליס אברמוביץ
לאחרונה, ניתנה החלטה על ידי בית משפט השלום בת"א, בנוגע למחלוקת בין יצואן חקלאי לבין חברת ביטוח, בנוגע למשלוח שיועד ללקוח בוונצואלה אך לא הגיע ליעדו.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
חברת הזרע ג'נטיקס ביקשה לייצא לוונצואלה משלוח של זרעי בצל. המטען בוטח על ידי הראל בפוליסת ביטוח ימי פתוחה מסוג A, הכוללת הרחבות.
מועד ההגעה המשוער של המשלוח לנמל היעד, כפי שנקבע על ידי חברת השילוח, היה בחודש יולי 2007, אלא שהוא נפרק בנמל אחר והמתין לאוניה שתיקח אותו לנמל היעד. באוקטובר 2007, שלושה חודשים לאחר מועד ההגעה המשוער, נודע כי האוניה התקלקלה ולאור דרישתה של הזרע לשחרר את המשלוח רק בנמל שנקבע, דבר שלא התאפשר, לבסוף ביקשה הזרע להשיב את המשלוח לישראל. מכאן ואילך על פי הטענה לא עודכנה הזרע, ונכון למועד הגשת התביעה, שנה לאחר מועד ההגעה המשוער, לא ידעה את מיקום המטען.
הזרע ביקשה מחברת הביטוח לפצות אותה בגין אובדן המטען, אך חברת הביטוח דחתה את הבקשה וטענה כי המטען לא נמסר לנשגר מכיוון שזה סירב לקבלו מן המוביל, כנראה מחמת פקיעת רישיון היבוא ו/או סירוב השלטונות להתיר כניסתו, וכי אירוע כזה לא נחשב כאובדן ואינו מכוסה על פי הפוליסה, וגם אם נחשב כאובדן- מתקיימים חריגים לביטוח, משום שהזרע הורתה להשיב את המשלוח לישראל ואילו הנשגר סירב לקבלו, ואלה הם מעשים מכוונים (בשונה מתאונות או מעשים מקריים).
חברת הזרע הגישה תביעה נגד כל הגורמים בשרשרת ההובלה (חברת השילוח, סוכן האוניה והמוביל הימי), וכן כנגד הראל, המבטחת.
חברת הביטוח ביקשה לדחות נגדה את התביעה על הסף בטענה כי הפוליסה אינה מכסה מקרה כזה, ובית המשפט נתן החלטתו בימים אלה.
החלטת בית המשפט:
אשר לטענת הזרע בדבר אבדן המטען, חזר בית המשפט על הלכות קודמות לפיהן נכס מבוטח ייחשב כאבוד כאשר הוא אינו עוד בשליטת המבוטח, ואין סיכוי סביר כי יחזור לשליטתו, וכל זאת מבלי שהמבוטח העביר את זכויותיו בנכס מרצונו. בענייננו, קבע בית המשפט, מכיוון שהנתבעות האחרות הודו בכתבי הגנתן כי המטען מעוכב בנמל בוונצואלה על ידי רשויות המכס משום שתוקף רישיון היבוא של הנשגר פג זה מכבר, וכי בנסיבות אלה נמנע ייצואו חזרה לישראל- הרי שניתן לראות במצב כזה כ"אובדן" המטען לצרכי הפוליסה.
לאור זאת נדרש בית המשפט להכריע האם מתקיימים החריגים לפוליסה.
*סירובו של הנשגר לקבל את המטען:
בפוליסה, תחת הכותרת "NON DELIVERY", הורחב הכיסוי הביטוחי גם למצב שבו המשלוח לא הגיע לנשגר ביום ה-120 מן המועד המקורי בו האוניה או המטוס או כל כלי הובלה אחר היו מיועדים להגיע לנמל היעד.
חברת הביטוח טענה בעניין זה כי מאחר והנשגר הודיע לפני שחלפו 120 יום ממועד ההגעה המשוער כי הוא מסרב לקבל את המטען, אין לחברת הזרע אפשרות להסתמך על תנאי זה, מה גם שבניגוד לתנאי הפוליסה, המטען גם לא נשלח חזרה ארצה בתוך 60 יום – ובית המשפט קיבל את הטענה.
*חריג המעשה המכוון
הראל טענה כי סירובו של הנשגר לקבל את המטען, כמו גם הוראת הזרע להשיבו ארצה הנם מעשה מכוון, להבדיל מאירוע תאונתי, ועל כן אין תחולה לכיסוי הביטוחי. בית המשפט דחה טענה זו בהסתמכו על הנחיות המפקח על הביטוח, שכן זכרה לא בא במכתב הדחייה של הראל בעבר.
*סיכון ההחרמה:
הזרע טענה כי הרחיבה את הפוליסה כך שתכלול גם כיסוי מפורש כנגד סיכון החרמת המשלוח על ידי שלטונות זרים (confiscation clause). הראל טענה, מנגד, כי תוקפו של הכיסוי הביטוחי על פי סעיף זה מותנה בתנאי מוקדם בדבר מתן הודעה על ידי המבוטח על כניסתו של הכיסוי לתוקף, והודעה כזאת לא נמסרה מעולם.
הזרע טענה כי למדה על דבר ההחרמה רק מעיון בכתבי ההגנה של יתר הנתבעות, ומשכך, לא ניתן היה לדרוש ממנה כי תודיע על כך למבטח, מה גם שלא נקבע מועד ספציפי למתן ההודעה. בנסיבות אלו, קבע בית המשפט, לא ניתן לשלול את תחולתו של סעיף ההחרמה.
בסופו של דבר, נדחתה בקשת הראל לסילוק התביעה כנגדה על הסף, ללא צו להוצאות.
[ת.א. (שלום ת"א) 47800-08 הזרע ג'נטיקס בע"מ נ' MEDDITERNIAN ואח', החלטה מיום 4.7.11, השופט מ. בן-חיים. שמות ב"כ הצדדים לא צוינו]