עו"ד גיל נדל, שי בבאי
בימינו, המסחר הולך ומקבל אופי יותר בינלאומי, ומוצרים שצוברים מוניטין בינלאומי והופכים ל"מותגים" מכניסים ורווחיים, הם דבר שבשגרה.
כמובן, ככל שהמוניטין של המותגים חזק יותר, הדבר משפיע על כוח המשיכה שלהם כלפי הצרכנים. בהתאם, כך עולה החשש כי צדדים אופורטוניסטיים ינסו "לרכב", באופן פסול, על גל הצלחתם של מוצרים מצליחים ולחקות אותם.
על מנת להגן על בעלי מותגים ועל הציבור מפני הטעיות כאלו, ועל מנת לייצר לבעלי מותגים תמריץ לפתח ולשפר את המותגים והמוצרים, קיימים חוקים אשר אוסרים ניצול אסור של מוניטין של מותגים, כמו דיני סימני המסחר, גניבת עין, ועוד.
לאחרונה, ניתן פסק-דין בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בעניין הפרת סימן המסחר "אריאל" באריזות של אבקות כביסה.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
התובעת, חברת Procter & Gamble היא חברה בינלאומית שבבעלותה סימן המסחר "אריאל" לאבקות כביסה. חברת פרוקטר הגישה תביעה כנגד בעלת מפעל למילוי ושיווק של אבקות כביסה, בגין יבוא של אריזות ריקות המיועדות לאבקת כביסה, שעליהן הוטבע סימן מסחר הזהה לסימן "אריאל", ששחרורו עוכב על ידי בית המכס אשדוד. כמו כן, באותו המשלוח, יובאו 1,600 שקים של אבקת כביסה, שלפי החשד היו צריכות להיות מוכנסות לתוך האריזות שיובאו. בעקבות כך, עיכב בית המכס באשדוד את המשלוח והגיש לחברת פרוקטר הודעה, לפיה קיים חשש לזיוף מוצריה ולשימוש בלתי מורשה בסימן המסחר שלה.
לאחר בדיקה קצרה, התחוור לחברת פרוקטר כי לבעלת המפעל אין כל קשר אליה ואף כי האבקה המיובאת היא אינה אבקה שיוצרה על ידה, אלא אבקה מזויפת. לאור זאת, ביקשה חברת פרוקטר מבית המשפט להורות על השמדת הסחורה על חשבון היבואן המפר, וביקשה אף לחייב את היבואן המפר בתשלום פיצויים של 120,000 ש"ח. רשות המכס צורפה גם היא לתביעה, בתור הצד אשר מחזיק בסחורה המעוכבת.
מנגד, טען היבואן כי הוא ביקש לייבא רק את אבקות הכביסה, והאריזות שיובאו מקורן בהטעייה של הספק שלו בסין, שביקש לשלוח קרטונים ללקוח אחר שלו בחברון, באותו המשלוח.
פסק-הדין:
ראשית, בית המשפט עמד על חשיבותם של דיני סימני המסחר ועל מטרותיהם- יצירת תמריץ לפיתוח ושיפור מוצרים וסיפוק מידע אמין לציבור בנוגע לזהות יצרני המוצרים ואיכות המוצרים.
בהמשך, הסביר בית המשפט כי לאור חשיבות זו, אין בודקים האם התכוון מפר סימן המסחר לבצע הפרה, אלא רק אם התבצעה הפרה שכזו בפועל.
במקרה הנדון, כפי שעולה מעדותו של היבואן, לא הייתה מחלוקת כי סימן המסחר של חברת פרוקטר הופר, וכי היה קיים חשש אמיתי, לולא נעצר המשלוח הודות לערנות עובדי בית המכס, כי הציבור יטעה לחשוב שמדובר במוצר אמיתי של חברת פרוקטר.
לאור האמור, בית המשפט קיבל את תביעת פרוקטר במלואה, וקבע כי היבואן יישא בעלויות השמדת המוצרים שייבא וישלם לחברת פרוקטר פיצוי בסך 120,000 ש"ח בגין הפרת סימן המסחר. כמו כן, חייב בית המשפט את היבואן בתשלום שכר טרחת עו"ד, בסך 50,000 ש"ח.
(ת.א. (מחוזי ת"א) 1223-07 The Procter & Gamble Company נ' מונא אלשריף, פסק-דין מיום 22.6.11, השופטת דרורה פלפל. ב"כ הצדדים: לחברת פרוקטר - עו"ד ש' ישראל ועו"ד א' פרוכטמן ממשרד שלמה כהן; ליבואן - עו"ד צ' א' שמיר; לרשות המכס- עו"ד קרן יזדי מפרקליטות מחוז ת"א-אזרחי)
סיכום ומסקנות:
במקרה זה, טען היבואן כי ייבא את הסחורה בתום לב, ולכן, גם אם הייתה הפרה של סימן מסחר, לא הייתה לו שליטה על הנעשה משום שהוטעה. בית המשפט לא ייחס משמעות לשאלת תום לבו של היבואן ופסק כי עליו לפצות את פרוקטר & גמבל במלוא סכום התביעה.
נראה לנו כי בית המשפט החמיר עם היבואן יתר על המידה, משום במקרה אחר, שנפסק בשנת 2008, דווקא קיבל בית המשפט המחוזי בתל-אביב טענת תום לב של יבואן, שייבא 750 שעוני רולקס מזויפים, ואשר טען כי לא הזמין שעונים אלה, ומדובר בטעות של הספק בסין.
באותו מקרה, הורה בית המשפט על השמדת הסחורה אך בשל תום לבו של היבואן, לא חייב אותו בפיצוי בעל הזכויות (ת.א. (מחוזי ת"א) 2573/04 Rolex SA נ' בלונים ושעשועים בע"מ, ניתן ביום 17.12.08)