חפש מאמרים:
שלום אורח
06.06.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

חבות המוסד לביטוח לאומי להנחות את המבוטח בדבר האפשרויות למיצוי זכויותיו הסוציאליות

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 הינו חוק סוציאלי במהותו, אשר מטרתו העיקרית היא מתן סיוע ובסיס כלכלי לאוכלוסיה נזקקת.

בגדרי החוק והתקנות שהותקנו על פיו, ניתן למצוא הסדר חקיקתי בדבר זכויות תושבי ישראל המבוטחים על פי החוק , לקבלת גמלאות שונות והטבות בין כספיות ובין שווי ערך .

המוסד לביטוח לאומי, אשר פועל מכוחו של חוק הביטוח הלאומי מופקד על ביצועו של החוק והתביעות מוגשות אליו ומתנהלות בפניו.

הנה כי כן, כי מקום בו סבור מבוטח כי מגיעה לו גמלה ו/או הטבה על פי החוק הוא רשאי לפנות אל המוסד לביטוח לאומי למיצוי זכותו.

ואולם, מה דינו של מבוטח אשר אינו יודע כי עומדת לו זכות תביעה על פי החוק ואי ידיעה זו גרמה לכך שלא קיבל גמלה או הטבה לה היה זכאי על פי חוק. 

האם גם עליו יחול הכלל בדבר – "אי ידיעת החוק אינה פותרת" ?

שאלה זו נדונה לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת בתיק בל 2121/08 . באותו מקרה, דובר באדם שהגיש תביעה לקצבת נכות כללית במסגרתה נפסקה לו אומנם נכות רפואית בדרגה מזכה , אך דרגת אי הכושר שנפסקה לו לא עברה את הסף הנדרש על פי חוק והא ומסיבה זו הוא לא קיבל קצבת נכות. 

לאחר מספר שנים אותו אדם הגיש תביעה לקבלת הטבות על פי הסכם הניידות- תביעתו התקבלה, לאור דרגת נכותו הרפואית,  והוא החל לקבל קצבת ניידות.

מטעם זה הגיש אותו אדם תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי בעילה נזיקית בה עתר לחיוב בפיצויים בגין הנזק שנגרם לו בשל כך שלא יידעו אותו על זכאותו לקבלת קצבת ניידות באותו מועד בה נדחתה תביעתו לקצבת נכות כללית.

בית הדין קיבל את התביעה בחלקה בקובעו, כי על פי ההלכה הפסוקה הנוהגת כיום על הביטוח הלאומי להנחות את המבוטחים, להאיר עיניהם ואף להתוות בפניהם את האפשרויות השונות למיצוי זכויותיהם, על מנת להגשים את הזכויות הסוציאליות של המבוטחים.

אין לחייב את המוסד לביטוח לאומי ליזום בעצמו פניה אל המבוטח כדי להציע לו להגיש תביעות שעשויות לזכותו בזכויות. אולם, כאשר המבוטח הוא זה שיוזם את הפניה, וכאשר בידי הביטוח הלאומי מצוי מלוא המידע המאפשר למבוטח לדעת שישנה אפשרות סבירה כי הוא זכאי לגמלה כזו או אחרת על פי חוק, עליו לדאוג להנחות את המבוטח שיפעל כדי למצות את זכויותיו.

באותו מקרה נקבע, כי משידע הביטוח הלאומי כי דרגת נכותו הרפואית הגבוהה של המבוטח עשויה לזכותו בהטבות מכוח הסכם הניידות היה עליו ליידעו במפורש על כך ולהנחותו כיצד לפעול לשם בחינת אפשרות זו. משלא פעל כך הביטוח הלאומי שאז הפר את חובתו כלפי המבוטח ומטעם זה חוייב המוסד בתשלום פיצויים למבוטח.     

מנגד נקבע, כי יש לייחס למבוטח רשלנות תורמת בשיעור המגיע לכדי % 50 מהטעם כי יכול היה בעצמו להגיע למידע בדבר זכויותיו הנוספות, אליו היה מתעניין באותו מועד במכול זכויותיו ולא רק בזכויותיו בתחום הנכות הכללית.   
 

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

הכותב הינו עו"ד מזה 11 שנים, שותף במשרד סמרה ושות', עורכי דין, המתמחה בייצוג נפגעים וחולים בתביעות לביטוח לאומי בגין תאונות עבודה, מחלות מקצוע, מיקרוטראומה, נכות כללית, תביעות בגין תאונות דרכים, נזקי גוף ותביעות ביטוח .

השירותים הניתנים על ידי משרדנו כוללים ייצוג בפני ועדות רפואיות, ועדות לעררים, בית הדין לעבודה ובית משפט.

נשמח לעמוד לשירותכם בכל עת.

כתובתנו: רחוב משה לוי 11, בית UMI , ראשל"צ

טלפון: 03-9511126

מייל : gil@samara-law.co.il

אתר : www.samara-law.co.il

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת יובל סמרה, עו"ד

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי13/08/131381 צפיות
לא פעם, משרדנו נתקל במקרים בהם הוועדה הרפואית בחרה להעניק לחולים במחלה זו נכות שאינה משקפת את מצבם האמיתי, או התאימה להם דרגת נכות רפואית מפריט ליקוי אחר בשיעור מופחת בהרבה. אז מה כדאי לכם לעשות ?

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי30/07/128876 צפיות
תפקידו של התיעוד הרפואי לא מצטמצם רק להוכחת הנזק והטיפול הרפואי לו נזקק הניזוק. אומנם, קיימת חשיבות לכך שהמסמכים הרפואיים יכללו תיעוד רפואי רב ככל שניתן. אך בל נשכח, כי יש בכוחם גם לשפוך אור על המקרה בכללותו.

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי12/12/119007 צפיות
מחלת הזאבת הינה מחלה מורכבת וקשה, שעשויה להתפתח לאט או לבוא בפתאומיות ומאופיינת בהתקפים בעלי דרגות חומרה שונות שיכולים להיעלם לאחר זמן או להישאר דרך קבע. בשל חומרתה הלוקים בה עלולים לסבול ממוגבלות תפקודית ניכרת, אשר עשויה להשפיע על אורך חייהם התקין, הן בחיי היומיום והן בעבודתם. במצבים אלה , עשויים חולי הזאבת להיות זכאים לנכות המזכה בפיצויים

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי12/12/118959 צפיות
מחלת קרוהן, הינה מחלה אוטואימונית ( מחלת חיסון עצמי ) דלקתית כרונית, אשר פוגעת במערכת העיכול. ברוב המקרים המחלה תוקפת את המעי הגס והמעי הדק, אך היא עלולה להופיע בכל חלקי מערכת העיכול מהפה ועד לפי הטבעת ולעיתים אף עלולה לפגוע באברים חיוניים אחרים בגוף. חשוב לדעת, כי במקרים רבים, עשוייה להיפסק ללוקים במחלה נכות בהתאם למצבם הרפואי ומוגבלותם התפקודית, אשר מקנה זכאות לקבלת פיצוי, קצבאות בכסף והטבות נלוות נוספות

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי10/06/112254 צפיות
מלבד המגבלות התפקודיות שנזק כזה יכול לגרום, לעיתים מתבטא הנזק אף בתלונות בתחום הנוירולוגי , כאשר כל אחד לבדו יכול לזכות את העובד בנכות רפואית צמיתה.

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי15/05/111876 צפיות
שירותים מיוחדים מוגדרים כשירותים לטיפול אישי במבוטח ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו, ומסדיר את המסגרת החוקית בדבר זכויותיהם של מבוטחים לקבלת קצבת שירותים מיוחדים. האם כל אחד שנפסקה לו קצבת נכות כללית זכאי לשירותים מיוחדים ?

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי15/05/111797 צפיות
ככלל, קצבת נכות משתלמת למי שעקב מחלה או בעיה רפואית איננו יכול לעבוד

מאמרים נוספים בנושא ביטוח לאומי

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי17/02/163374 צפיות
1. כללי סעיף 246 לחוק הביטוח הלאומי עוסק בתקופת אכשרה לגבי קצבת זקנה וקובע לאמור: "246. תקופת אכשרה (א) תקופת האכשרה המזכה לקצבת זקנה היא אחת מאלה: (1) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת הזקנה; (2) 144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה;

מאת: sharondan80ביטוח לאומי01/03/152329 צפיות
הפגישה עם הועדה הרפואית בביטוח הלאומי תכלול צוות רופאים מתחום הפציעה לצד אנשי מפתח אשר ישאלו שאלות בגין הנכות ויבקשו הדגמה של פעולות יום, יומיות על מנת לקבוע את דרגת הקושי ואחוזי הנכות המגיעים.

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי25/08/142185 צפיות
פרק ו' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח חדש), התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), שבנספח מזכה בגמלה את מי שנפגע בתאונה וכתוצאה ממנה איבד את כושר התפקוד. הביטוח חל על תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה. "גיל הפרישה" מוגדר בסעיף 1 לחוק כ"הגיל הקבוע לגבר ולאשה, בהתאם לחודש לידתם, בחלק א' בלוח א'1" . גיל הפרישה לאשה תלוי בתאריך הלידה והוא עומד כיום על גיל 62. גיל הפרישה לגבר היה תלוי בתאריך הלידה וכיום הוא עומד על גיל 67. כלומר, מי שנפגע וגילו מעל גיל הפרישה לא יהיה זכאי לקצבת נפגעי תאונות לפי פרק ו'

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי21/08/142501 צפיות
תיקון 159 לחוק הביטוח הלאומי

מאת: ארז כהןביטוח לאומי26/08/131403 צפיות
מהי מחלת מקצוע? האם רשימת המחלות היא רשימה סגורה? מהי תורת המיקרוטראומה? כיצד עליי לפעול למימוש זכויותיי?

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי13/08/131381 צפיות
לא פעם, משרדנו נתקל במקרים בהם הוועדה הרפואית בחרה להעניק לחולים במחלה זו נכות שאינה משקפת את מצבם האמיתי, או התאימה להם דרגת נכות רפואית מפריט ליקוי אחר בשיעור מופחת בהרבה. אז מה כדאי לכם לעשות ?

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי30/07/128876 צפיות
תפקידו של התיעוד הרפואי לא מצטמצם רק להוכחת הנזק והטיפול הרפואי לו נזקק הניזוק. אומנם, קיימת חשיבות לכך שהמסמכים הרפואיים יכללו תיעוד רפואי רב ככל שניתן. אך בל נשכח, כי יש בכוחם גם לשפוך אור על המקרה בכללותו.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica