חפש מאמרים:
שלום אורח
31.03.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

ועדה רפואית לנפגעי עבודה

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי28/08/20091058 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

מבוטח- עובד שכיר או עובד עצמאי הטוען כי נפגע בעבודתו או ארעה לו תאונת עבודה, לרבות מחלת מקצוע בה חלה עקב עבודתו רשאי להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה להכיר בפגיעה ממנה הוא סובל כפגיעה בעבודה . בפרק ביטוח לאומי דנו בהרחבה בנושא הזכות להגשת תביעה במחלקת נפגעי עבודה . 

לנפגע עבודה עומדות שתי זכויות עיקריות במסגרת התביעה: תשלום דמי פגיעה עבור אובדן כושר עבודה מלא עד לתקופה המירבית הקבועה בחוק ותשלום גמלת נכות לאחר קביעת שיעור הנכות הצמיתה שהותירה הפגיעה בעבודה/תאונת העבודה. 

משהוכרה תביעתו של הנפגע כפגיעה בעבודה יהא הנפגע רשאי להגיש תביעה לתשלום לגמלת נכות מעבודה במסגרתה הוא יוזמן בפני ועדה רפואית אשר תקבע את דרגת נכותו. 

במאמר זה תמצאו הסבר נרחב על הועדה הרפואית, תפקידה, סמכויותיה, דרכי עבודתה, קביעת הנכות וזכויות ההנפגע במסגרת הדיונים המתנהלים בפניה.

מהי ועדה רפואית

תפקידה של הועדה הרפואית היא למעשה לקבוע, מהם הליקויים הרפואיים מהם סובל הנפגע, מידת חומרתן ודרגת הנכות הרפואית שנותרה בגללם והאם הנכות ממנה הוא סובל נגרמה כתוצאה מהפגיעה בעבודה.

ועדה רפואית מורכבת מרופא אחד או שניים המומחים בתחומי רפואה שונים, כאשר הרכב הוועדה הרפואית ייקבע ע"י רופא המוסד לביטוח לאומי על פי סוג המומחיות הרפואית הדרושה לסוג הפגיעה של הנפגע. 

במסגרת הועדה הרפואית ייבדק המבוטח ע"י רופא שהליקויים מצויים בתחום מומחיותו. במידה ולנפגע מספר ליקויים רפואיים הנובעים מהפגיעה בעבודה הוא יידרש, במידת הצורך להיבדק בפני יועצים רפואיים אליהם יופנה ע"י הוועדה הרפואית .

בתום הדיון יועברו החלטות היועצים הרפואיים השונים לועדה הרפואית שתפקידה לסכם את התיק ולקבוע את אחוז הנכות הרפואית של הנפגע בקשר לכלל פגימותיו.

דרך עבודת הועדה הרפואית וזכויות המבוטח

לאחר הגשת תביעתו של הנפגע לתשלום לגמלת נכות מעבודה ולקביעת דרגת נכות ובירורה. מועבר תיקו ע"י פקיד התביעות למחלקת וועדות רפואיות לשם שיבוץ לדיון בפני הוועדה הרפואית. משנקבע התיק לדיון תומצא לנפגע הזמנה לדיון בה יפורט מקום התכנסות הוועדה הרפואית, מועד הדיון ושעת הדיון.

במידה והנפגע אינו יכול להופיע לדיון באותו המועד עליו להודיע על כך למחלקת וועדות רפואיות מבעוד מועד ותישלח אליו  הזמנה לדיון במועד אחר.

מלבד חברי הוועדה הרפואית יהא נוכח בדיון מזכיר הוועדה. מזכיר הוועדה הרפואית איננו רופא ולא נמנה עם חברי הוועדה ומדובר בנציג המוסד לביטוח לאומי, אשר תפקידו, בין היתר, להעביר לעיון הוועדה הרפואית את תיקו של הנפגע, להסביר לו  את זכויותיו, לרשום את החלטת הוועדה הרפואית ולנהל פרוטוקול דיון.

לנפגע עומדת זכות הטיעון בפני הוועדה הרפואית ובשעת הדיון הוא יוכל להציג את תלונותיו ואת הליקויים מהם הוא סובל ובמידת הצורך להגיש מסמכים רפואיים נוספים מטעמו. חשוב לנצל את זכות הטיעון העומדת לנפגע ולדאוג לכך שהדברים ירשמו על גבי פרוטקול הדיון. במידה והנפגע מתקשה להציג את טיעוניו בעל פה בשעת הדיון הוא רשאי להגישם בכתב ולצרף את כל המסמכים הרפואיים שברצונו להציג לוועדה הרפואית.

לנפגע עומדת הזכות להביא מלווה מטעמו, לרבות עורך דין על מנת להציג את טיעוניו בפני הוועדה הרפואית. הנפגע אף רשאי לבקש את נוכחותו של המלווה במהלך הדיון.

במסגרת הדיון רשאית הוועדה הרפואית לשאול את הנפגע שאלות לגבי פגימותיו ומצבו הרפואי והתפקודי ובמידת הצורך להעמידו לבדיקה רפואית . במידה והוועדה הרפואית סבורה כי אין להסתפק בבדיקה הרפואית היא רשאית לדרוש מסמכים רפואיים נוספים או להפנות את הנפגע לקופת חולים או לבית חולים לצורך ביצוע בדיקות רפואיות, כגון; בדיקת CT , בדיקת EMG , בדיקת שמיעה וכדומה.

עם קבלת מלוא המסמכים הרפואיים שנדרשו יוחזר תיקו של הנפגע לדיון בפני הוועדה הרפואית לשם מתן החלטה מסכמת.

חשוב לזכור, כי לנפגע עומדת הזכות לקבל לעיונו את מלוא המסמכים הרפואיים, לרבות ממצאי הבדיקות שביצע לדרישת הוועדה הרפואית ולהעמידם לבדיקת רופאיו, ובמידת הצורך, להגיש לוועדה הרפואית מסמכים רפואיים מטעמו טרם מתן החלטתה המסכמת.

פקיד התביעות לא נוהג לזמן את הנפגע לדיון המסכם. הטעם לכך הוא, כי הוועדה הרפואית כבר שמעה את הנפגע בדיון הקודם ובדקה אותו. אולם, מקום בו דרשה הוועדה הרפואית מסמכים רפואיים חדשים שלא עמדו בפניה קודם לכן, יהא הנפגע רשאי לדרוש את זימונו לדיון המסכם על מנת להציג את טיעוניו החדשים, אם רצה בכך.

בתום הדיון בעניינו של הנפגע תסכם הוועדה הרפואית את ממצאיה הרפואיים ותיקבע החלטתה בהתאם לכלל המסמכים הרפואיים שהונחו בפניה , ממצאי בדיקותיה ותלונות הנפגע. החלטת הוועדה תירשם ע"י המזכיר בפרוטוקול הדיון במסגרתה הוועדה תיקבע את אחוזי הנכות הרפואיים, אשר לדעתה נותרו לנפגע בקשר לכלל פגימותיו והאם מדובר בנכות לתקופה זמנית או קבועה.

אם החליטה הוועדה הרפואית שמצבו של הנפגע אינו קבוע היא תיקבע לו דרגת נכות לתקופה זמנית לכל היותר עד שנה. בתקופה זו תשולם לנפגע קצבה בשיעור דרגת הנכות הזמנית והוא יוזמן בתום התקופה לדיון נוסף בפני הוועדה הרפואית לשם בחינת מצבו. 

קביעת דרגת הנכות

קביעת סוג הנכות ודרגת הנכות תיעשה על פי התוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה ), התשט"ז-1956, המכילה את רשימת סוגי הפגיעות שהוכרו ולצידן שיעורי הנכות. 

מקום בו לנפגע שני ליקויים או יותר תיקבע דרגת הנכות לפי חישוב משוקלל של אחוזי הנכות. כך למשל, מקום בו זכאי הנפגע לנכות בגין הגבלת תנועות עמוד שדרה בשיעור % 10 וכן זכאי לנכות צמיתה בגין קרע במניסקוס בשיעור % 10 נוספים סך הנכות הצמיתה המשוקללת שתיפסק לו היא % 19 . 

חשוב לזכור, כי על הוועדה לדון רק באותם הליקויים הרפואיים שנגרמו כתוצאה מהפגיעה בעבודה. ליקויים אחרים שקיימים לנפגע שאינם קשורים לפגיעה בעבודה וקיים לגבם תיעוד רפואי, יכולים לגרום לכך שהוועדה הרפואית תנכה מסך הנכות הכוללת שתיפסק לנפגע את דרגת הנכות הקשורה לאותם ליקויים. כך למשל, מקום בו נפסקה לנפגע נכות צמיתה בשיעור % 30 בגין הגבלת תנועה בגב תחתון ונמצא כי בעבר סבל הנפגע מהגבלה קלה השווה לנכות בשיעור % 10 . ייקבל הנפגע נכות בשיעור % 20 בלבד. 

קצבה חודשית ומענק חד פעמי 
 
מקום בו קבעה הוועדה הרפואית לנפגע נכות צמיתה בשיעור % 9 עד % 19 הוא יהא זכאי לתשלום מענק חד פעמי. 

אם הועדה הרפואית מצאה לקבוע לנפגע נכות צמיתה בשיעור של % 20 ומעלה הוא יהא זכאי לקצבה חודשית. 

במידה ומצבו הרפואי של הנפגע יכול להשתנות בעתיד, תיפסק לנפגע נכות לתקופה זמנית , אשר במהלכה הוא יהא זכאי לקצבה חודשית שתחושב מגובה שיעור נכותו הזמנית. בתום התקופה הזמנית יוזמן הנפגע לדיון נוסף לפני הוועדה הרפואית לבדיקת מצבו.

הגדלת הנכות הרפואית

משנקבעה לנפגע דרגת נכות רפואית צמיתה על הוועדה הרפואית לבדוק את השפעותיה של הנכות על הכנסותיו ויכולתו לשוב לעבודה בה עסק לפני הפגיעה בעבודה. במקרים בהם הוכח לפני הוועדה הרפואית כי הנפגע פוטר מעבודתו בשל פגימותיו ואין לא כל הכנסה, או עבר לעבוד בעבודה קלה יותר בגינן, או הכנסותיו נפגעו בשיעור גבוה . תהא הוועדה הרפואית רשאית להגדיל את דרגת הנכות הרפואית שנפסקה לנפגע עד מחצית. 

הגשת ערר וערעור

על החלטות הועדה הרפואית, רשאי הנפגע לערור בפני ועדה רפואית לעררים, שיכולה לאשר את ההחלטה ,לשנותה או לתקנה. את הערר יש להגיש תוך 30 יום ממועד קבלת ההחלטה.

החלטת הועדה הרפואית לעררים היא סופית עליה ניתן לערער בפני בית הדין לעבודה. בית הדין אינו משמש כוועדה רפואית ואין הוא מוסמך לדון בשאלה רפואית. לכן, לניסוח הערעור קיימת חשיבות מירבית אשר יכולה להשפיעה על הקביעות המשפטיות בעניינו של הנפגע.

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

הכותב הינו עו"ד מזה 11 שנים, שותף במשרד סמרה ושות', עורכי דין, המתמחה בייצוג נפגעים וחולים בתביעות לביטוח לאומי בגין תאונות עבודה, מחלות מקצוע, מיקרוטראומה, נכות כללית, תביעות בגין תאונות דרכים, נזקי גוף ותביעות ביטוח .

השירותים הניתנים על ידי משרדנו כוללים ייצוג בפני ועדות רפואיות, ועדות לעררים, בית הדין לעבודה ובית משפט.

נשמח לעמוד לשירותכם בכל עת.

כתובתנו: רחוב משה לוי 11, בית UMI , ראשל"צ

טלפון: 03-9511126

מייל : gil@samara-law.co.il

אתר : www.samara-law.co.il

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת יובל סמרה, עו"ד

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי13/08/131339 צפיות
לא פעם, משרדנו נתקל במקרים בהם הוועדה הרפואית בחרה להעניק לחולים במחלה זו נכות שאינה משקפת את מצבם האמיתי, או התאימה להם דרגת נכות רפואית מפריט ליקוי אחר בשיעור מופחת בהרבה. אז מה כדאי לכם לעשות ?

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי30/07/128840 צפיות
תפקידו של התיעוד הרפואי לא מצטמצם רק להוכחת הנזק והטיפול הרפואי לו נזקק הניזוק. אומנם, קיימת חשיבות לכך שהמסמכים הרפואיים יכללו תיעוד רפואי רב ככל שניתן. אך בל נשכח, כי יש בכוחם גם לשפוך אור על המקרה בכללותו.

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי12/12/118969 צפיות
מחלת הזאבת הינה מחלה מורכבת וקשה, שעשויה להתפתח לאט או לבוא בפתאומיות ומאופיינת בהתקפים בעלי דרגות חומרה שונות שיכולים להיעלם לאחר זמן או להישאר דרך קבע. בשל חומרתה הלוקים בה עלולים לסבול ממוגבלות תפקודית ניכרת, אשר עשויה להשפיע על אורך חייהם התקין, הן בחיי היומיום והן בעבודתם. במצבים אלה , עשויים חולי הזאבת להיות זכאים לנכות המזכה בפיצויים

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי12/12/118931 צפיות
מחלת קרוהן, הינה מחלה אוטואימונית ( מחלת חיסון עצמי ) דלקתית כרונית, אשר פוגעת במערכת העיכול. ברוב המקרים המחלה תוקפת את המעי הגס והמעי הדק, אך היא עלולה להופיע בכל חלקי מערכת העיכול מהפה ועד לפי הטבעת ולעיתים אף עלולה לפגוע באברים חיוניים אחרים בגוף. חשוב לדעת, כי במקרים רבים, עשוייה להיפסק ללוקים במחלה נכות בהתאם למצבם הרפואי ומוגבלותם התפקודית, אשר מקנה זכאות לקבלת פיצוי, קצבאות בכסף והטבות נלוות נוספות

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי10/06/112231 צפיות
מלבד המגבלות התפקודיות שנזק כזה יכול לגרום, לעיתים מתבטא הנזק אף בתלונות בתחום הנוירולוגי , כאשר כל אחד לבדו יכול לזכות את העובד בנכות רפואית צמיתה.

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי15/05/111850 צפיות
שירותים מיוחדים מוגדרים כשירותים לטיפול אישי במבוטח ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו, ומסדיר את המסגרת החוקית בדבר זכויותיהם של מבוטחים לקבלת קצבת שירותים מיוחדים. האם כל אחד שנפסקה לו קצבת נכות כללית זכאי לשירותים מיוחדים ?

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי15/05/111778 צפיות
ככלל, קצבת נכות משתלמת למי שעקב מחלה או בעיה רפואית איננו יכול לעבוד

מאמרים נוספים בנושא ביטוח לאומי

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי17/02/163327 צפיות
1. כללי סעיף 246 לחוק הביטוח הלאומי עוסק בתקופת אכשרה לגבי קצבת זקנה וקובע לאמור: "246. תקופת אכשרה (א) תקופת האכשרה המזכה לקצבת זקנה היא אחת מאלה: (1) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת הזקנה; (2) 144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה;

מאת: sharondan80ביטוח לאומי01/03/152291 צפיות
הפגישה עם הועדה הרפואית בביטוח הלאומי תכלול צוות רופאים מתחום הפציעה לצד אנשי מפתח אשר ישאלו שאלות בגין הנכות ויבקשו הדגמה של פעולות יום, יומיות על מנת לקבוע את דרגת הקושי ואחוזי הנכות המגיעים.

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי25/08/142145 צפיות
פרק ו' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח חדש), התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), שבנספח מזכה בגמלה את מי שנפגע בתאונה וכתוצאה ממנה איבד את כושר התפקוד. הביטוח חל על תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה. "גיל הפרישה" מוגדר בסעיף 1 לחוק כ"הגיל הקבוע לגבר ולאשה, בהתאם לחודש לידתם, בחלק א' בלוח א'1" . גיל הפרישה לאשה תלוי בתאריך הלידה והוא עומד כיום על גיל 62. גיל הפרישה לגבר היה תלוי בתאריך הלידה וכיום הוא עומד על גיל 67. כלומר, מי שנפגע וגילו מעל גיל הפרישה לא יהיה זכאי לקצבת נפגעי תאונות לפי פרק ו'

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי21/08/142462 צפיות
תיקון 159 לחוק הביטוח הלאומי

מאת: ארז כהןביטוח לאומי26/08/131367 צפיות
מהי מחלת מקצוע? האם רשימת המחלות היא רשימה סגורה? מהי תורת המיקרוטראומה? כיצד עליי לפעול למימוש זכויותיי?

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי13/08/131339 צפיות
לא פעם, משרדנו נתקל במקרים בהם הוועדה הרפואית בחרה להעניק לחולים במחלה זו נכות שאינה משקפת את מצבם האמיתי, או התאימה להם דרגת נכות רפואית מפריט ליקוי אחר בשיעור מופחת בהרבה. אז מה כדאי לכם לעשות ?

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי30/07/128840 צפיות
תפקידו של התיעוד הרפואי לא מצטמצם רק להוכחת הנזק והטיפול הרפואי לו נזקק הניזוק. אומנם, קיימת חשיבות לכך שהמסמכים הרפואיים יכללו תיעוד רפואי רב ככל שניתן. אך בל נשכח, כי יש בכוחם גם לשפוך אור על המקרה בכללותו.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica