הנה כמה עובדות מרתקות שאנחנו לא יודעים על העדה הדרוזית:
שהדת שלהם היא של שלום ואחווה, כי אין בה שום דבר שיכול ליצור חיכוך, ריב או מדון. שבמשפחה דרוזית כל אחד יכול לבחור אם להיות דתי או לא. זו ממש דת של "חיה ותן לחיות". שאין להם שום שאיפה למדינה, כי בדת הדרוזית הם נשבעים להגן על כל אדמה שהם חיים עליה, בהתאם לחוקי המדינה.
בגלל זה יכול להיווצר מצב שבו דרוזי מישראל ילחם בדרוזי מלבנון, ובגלל זה הרבה דרוזים משרתים בצבא ביחידות הכי מובחרות. שאין להם יום קדוש שמישהו יפר אותו ויהיה מתח. שאי אפשר להיות דרוזי אם לא נולדת כזה. לא כמו אצלנו או בנצרות שאפשר להתגייר או להתנצר. שאסור להם בתכלית האיסור להתבולל: אם קורה "אסון" ודרוזי מתחתן עם מישהי מדת אחרת, הוא מנודה על ידי המשפחה והדת הדרוזית. שהדרוזים מאוד מחוברים לאדמה. כל דרוזי מכיר את כל הצמחים שמסביבו, וכולם הולכים ביחד לקטוף ולמיין אותם, ומזה הם מכינים אוכל בריא מאוד.
שהדרוזים קוברים את מתיהם האחד על השני בקבר אחים, ולאחר תקופה מסוימת הם מוציאים את העצמות ושורפים אותן. לאבן ולמצבה אין שום משמעות בעיניהם, כי הגוף הוא רק כלי קיבול לנשמה, ובעצם אין לו כל חשיבות בעולם הזה אחרי עזיבת הנשמה. ויש להם סיפורים אמיתיים מצמררים, עם הוכחות ועובדות שלא ייאמנו, המאמתות את אמונתם בגלגול הנשמות.
מספר אבי שלמה, מדריך טיולים, מיוזמי פרויקט "אל-כרמל עמים וטעמים" (טל': 04-8390125), שאצלו מזמינים את הטיול הכייפי הזה: "מטרת הפרויקט היא לחשוף את העדה הרגישה והנפלאה של הדרוזים בפני הישראלים (קבוצות טיילים פרטיים, ילדים מבתי ספר ומבקרים מחו"ל שמתקבלים בברכה על ידי בני העדה).
"יש שם מדריכים דוברי עברית רהוטה, שבעצם מוליכים את המבקרים ברובע העתיק של עוספייה, מספרים להם על היסטוריית המקום והעדה, מבקרים בבית הבד הישן, רואים את מיקום בית הכנסת העתיק ואת בית התפילה הדרוזי. אחר כך מגיעים לאחד מבתי המשפחות המארחות וכבר בכניסה פוגשים את אם המשפחה. תוך כדי ישיבה נינוחה במאדפה, שזה חדר האורחים, שומעים על אורח החיים הדרוזי, הדת הנסתרת שלהם, המסורת, מעמד האישה, גלגול הנשמות ואף שירות הדרוזים בצה"ל.
"בתום ההרצאה אוכלים ארוחה ממיטב מאכלי המטבח הדרוזי האותנטי, ובהתאם למסורת הדרוזית, אוכלים עד שמתפוצצים. מה שטוב בכל העניין, זה שתוך כדי האירוח מדברים זה עם זה".
יופי של רעיון, יופי של טיול!