אם היו אומרים לי לפני חצי שנה שאני הולך לעבוד בחו'ל ולגור בקנדה להרוויח מספיק כסף כדיי לטייל בעולם,לא הייתי מאמין בחיים. כשרציתי לטוס לחו'ל אחרי הצבא התחלתי לעבוד בעבודה מועדפת כדי לחסוך כסף וסבלתי מכל רגע אבל זה היה שווה את זה למען המטרה שלי - לטוס לחו"ל.
באחד מהלילות בעבודה כשגלשתי באינטרנט, נתקלתי במודעה שמציעה לעבוד בעולם, להרוויח כסף ,לטייל. ועוד כמה דברים שנשמעו יותר מידי טובים כדיי להיות אמיתיים .. אבל במצב הנוכחי שבו הייתי הבנתי שאין לי מה להפסיד . התקשרתי למחרת עם הרבה שאלות ויעל מגייסת העובדים אמרה לי שכל מה שאני צריך לעשות זה להגיע למשרדים בתל אביב לחצי שעה וכל שאלותי יענו והקפה עליה.. כשהגעתי היא הסבירה לי שאם אני רוצה לטוס לחו'ל ,גם לטייל, גם להכיר אנשים חדשים וגם להרוויח כסף מטורף אז כל מה שאני צריך לעשות זה לבחור יעד ותאריך טיסה.. וכן אני אקבל החזר על הכרטיס טיסה אחרי שלושה חודשים של עבודה ואני לא אצטרך לשלם שכר דירה בחודש הראשון ,וכן אני אצליח להרוויח כסף אם אלמד את הספיץ כמו שצריך ,ולא העבודה לא מסובכת אחרי שמשתפשפים ואפילו יכולה להיות כיפית, היא הציעה לי כל כך הרבה מקומות שכבר התבלבלתי אז שאלתי את השאלה הפשוטה ביותר "איפה מרוויחים כסף כרגע?". היא שאלה אותי מה אני מעדיף, "קיץ או חורף?" ואמרתי 'חורף' כי אם יש את הסיכויי הקלוש לראות שלג לראשונה בחיי (החרמון לא נחשב)אז אני שם.. היא הציעה לי את וונקובר וקפצתי על המציאה כי מה הסיכויים שאהיה שם עוד פעם בחיי.. אז סגרתי כרטיס טיסה,נתתי נשיקה לחברה וטסתי..
הפחידו אותי שהעבודה במכירות בקניונים היא קשה ,והאנשים לא נחמדים אבל בוונקובר ידעתי שה עבודה בקנדה יכולה להיות קשה ומעייפת במיוחד עם אנגלית לא משהו ובלי נסיון קודם במכירות, אבל הבטחתי לעצמי שאין מצב שאני חוזר הביתה בלי כסף,והיה לי מזל שלמדתי את הספיץ עוד בארץ, לא אשקר ובשבוע הראשון הייתי כל כך לחוץ שגימגמתי ופחדתי לדבר אבל אנשים הקנדים היו כל כך נחמדים שחלק קנו רק בגלל שהייתי חמוד והם הבינו שאני חדש אבל אחרי שבועיים של עבודה על הדרך גם דפקתי קופה לא רעה בכלל.
חצי שנה של עבודה בקנדה ,חברים חדשים, מקומות שבחיים לא חשבתי שאזכה לראות,עיר של אירועים ופסטיבלים (רבים מהם ללא תשלום). כמעט כמו בהודו, כל יום אפשר להשתתף בפסטיבל אחר , יש בה אתרים לסקי ,אגמים ,וחיי לילה שאפילו תל אביב לא משתווה אליהם.הנוף היפהפה, האוקינוס, קו החוף והחופים והאטרקציות הרבות בה, גרמו לי לעבוד כמה שיותר קשה בקניון כדיי שאוכל לראות כמה שיותר,למרות שוונקובר לא יקרה כמו שחשבתי שהיא תהיה . אז בכל יום חופש שהיה לי לא הפסקתי לטייל ולראות, האווירה המשפחתית בחברה שהייתי בה והשותפים שלי בדירת העובדים רק עשו את העבודה אפילו יותר טובה ממה שחשבתי שהיא תהיה, אין דבר יותר כיף מלחזור הביתה מהעבודה, להכין ארוחת ערב עם כל החברים בדירה ,לשבת לראות סרטים או תוכניות מהארץ, לדבר עם החברים בפייסבוק , לצאת לאחד המועדונים הרבים שיש בעיר כמו ה"טוניק בר שיש בו שלוש רחבות עם סגנונות מוסיקה שונים או Shark - שזה מועדון הזה שמאפשר להירגע אחרי יום עבודה ארוך, באמצעות מסכי הטלויזיה, האווירה והאוכל שמוגש בו. ביום משמש המועדון כמסעדה ובערב כמועדון ריקודים. בראשון עובדים רק חצי יום (וברוב הקניונים עובדים מ09-18:00 שזה פחות שעות ממה שהייתי עובד בארץ וכפול אם לא יותר ממה שהייתי מרוויח בארץ). אהבתי שכל העובדים בדירה ובחברה עצמה היו כל כך בראש של מכירות ושל לעשות כסף שבלי לשים לב גם אני נכנסתי לכל העניין ,הבנתי כמה זה פשוט למכור כשבאים לקניון כל בוקר עם מחשבה שהיום אני אמכור אפילו יותר מאשר מכרתי אתמול , לא אשקר- זו לא עבודה קלה לעשות הדגמה אחרי הדגמה,ולא תמיד מצליחים למכור והיו לי כמה ימים שהיו לא משהו(בעיקר בהתחלה)אבל כשהכנסתי לעצמי לראש שככל שאני עושה יותר הדגמות אז הסיכויים שלי למכור יותר וכשעובדים ברעל על העגלה ומתחרים אחד בשני מי מצליח למכור יותר זה רק עשה את העבודה יותר כיפית אז בסופו של דבר אחרי חצי שנה של עבודה בקנדה בוונקובר הצלחתי לחסוך מספיק בשביל השנה הראשונה של הלימודים(שאין מצב שאני מתחיל לפני הנסיעה הבאה שלי) אני לא יודע מה היעד הבא שלי אבל אם הוא יהיה כמו וונקובר אז אני מסודר גם לשנה השניה