את היום החורפי הזה שלי סבב מוטיב חוזר מאוד ריחני: פתיחת סתימה בביוב. מה ואיך? סיפור שהיה כך היה:
היה זה יום גשום במיוחד, בו הבוס ביקש ממני להגיע לעבודה מוקדם יותר. מה לעשות וזמני האוטובוס לא מסונכרנים עם הדרישות שלו. יצאתי מהבית חבושה בכובע צמר, שני צעיפים, סוודר, מעיל ומטריה עם ארבעה כיווני אוויר. כלומר עם ארבעה חורים. מה לעשות, לא הספקתי לקנות חדשה. המעיל נרטב, המכנס נספג וגם התיק שקניתי במכירת חיסול באלנבי.
איפה הייתי? אה כן, בגשם. בעודי מנסה לרדת מן המדרכה כדי לחצות את הכביש, הבחנתי ששכחתי משהו בבית. את סירת הגומי שלי. כי בלי סירה, לא ניתן היה לרדת מהמדרכה לכביש. למה? תשאלו את ראש העיר, למה קצת גשם (מאוד מפתיע, באמצע החורף!), הופך את העיר לשלולית אחת גדולה. הביוב סתום, הכל מוצף, ושלושה עובדי עירייה בסרבלים צהובים מנסים לפתוח סתימה בביוב.
החלטתי שחבל על מגפי הגוטי שלי (לא גוצ'י, גוטי, זה חיקוי זול מאלנבי), ועדיף לעקוף את הבריכה. עשיתי סיבוב דרך רחוב צדדי שאיפשר לי להישאר על המדרכה ה(יחסית) יבשה, והגעתי לכביש הראשי. רק כדי לגלות שגם הוא מוצף (סתימה בביוב גם כאן, זוכרים?).
אמרתי לעצמי שאני לא יורדת לנהר הזה ויהי מה. אני תופסת מונית, יעלה כמה שיעלה. וזה עלה. הרבה. אפילו הרבה מאוד. למה? תשאלו את ראש העיר. נהג המונית שאסף אותי דווקא היה אדיב ועשה הכל שלא אירטב. אבל אחרי 30 שניות נסיעה גם הוא נתקע בפקק שנגרם מ... כן, סתימה בביוב. טוב, מי יכולה היה לצפות דבר כזה, גשם באמצע החורף?! באמת חוצפה.
נסיעה שהיתה אמורה לארוך 6 דקות ארכה 56 דקות ו56 שניות. מדדתי. טוב, איחרתי לעבודה בארבעים ומשהו דקות. אבל אז גיליתי שלסתימה בביוב יכולים להיות גם צדדים טובים. איך שנכנסתי למשרד, אני מקבלת טלפון מתנצל מהבוס: "מיכלי, את בטח מחכה לי כבר שעה... אני תקוע פה ליד הבית, הרחוב שלי מוצף, כנראה יש פה סתימה בביוב"...
חה חה חה, התאפקתי לא לצחוק. "כן, באמת לא הבנתי למה לא הגעת", אמרתי בקול רציני, "כבר דאגתי לך, אפילו הגעתי לפני הזמן היום"... "אני אפצה אותך", הבטיח לי, "תצאי מוקדם היום, אחרי שנסיים את הפרויקט"...
טוב, אחרי שעה ארוכה הופיע הבוס, רטוב כולו, כולל המעיל היוקרתי, המכנס מכיכר המדינה ומגפי הגוצ'י (גוצ'י, לא גוטי, הבוס שלי קונה רק מקורי). בנימה מתנצלת הוא אפילו הביא לי מתנה: לא תאמינו, מטריה! תמיד הוא יודע מה חסר לי.
בגלל שהרגיש לא נעים, קיצר את זמן הפרויקט, כך שגמרנו צ'יק צ'אק ואז, כהבטחתו, שיחרר אותי הביתה מוקדם. למזלי הגשם כבר פסק, הרחובות לא היו מוצפים, האוטובוס הוריד אותי ליד הבית, ועליתי שמחה, עליזה ויבשה רק כדי לגלות ש... האמבטיה שלי מוצפת!!! הלו, אנשים, עזרה, מישהו יודע פתיחת סתימה בביוב? משהו?...