לא יודע למה, אבל נדמה לי שתל אביב היא עיר האינסטלציה הגרועה בעולם המערבי. לא עובר יום מבלי שיוצא לך לראות, איפשהו, אינסטלטור בתל אביב. כמי שגר בבניין יחסית "חדש", אני מתכוון לכזה שנבנה בשנות השבעים של המאה הקודמת, לא חולף יום מבלי שלאחד השכנים יש סתימה בשירותים, או סתימה באמבטיה, או סתימה בכיור או סתימה בביוב בחצר, המשותף לכולם.
שלא לדבר על סתימות במערכת הביוב העירונית, זו שנמצאת ברחוב ובכל פעם שיורד קצת גשם, היא מיד נסתמת ומותירה את תל אביב להתחפש לונציה, רק בלי הגונדולות, מקסימום עם אופניים ירוקים...
אני לא יודע אם כל סתימות הביוב האלה הן תוצאה של התנהלות רשלנית של הדיירים, המשליכים לאסלה, לכיור ולאמבטיה מכל הבא ליד וגורמים לפקקים בצנרת - או שמא מדובר בתשתית אינסטלציה ישנה ולא טובה, הגורמת לכך שכל שני וחמישי נוצרת בה חסימה.
כמי שמתגורר עם שני שותפים, אין כמעט שבוע שאני לא מעיר לאחד מהם שלא ישליך פסולת לאסלה, שיקפיד לבדוק שהמסנן בכיור ובאמבטיה מונחים היטב, ושלא ישפוך שומנים לכיור. ומזל שאנחנו רק שלושה בנים, אם היו בנות המין היפה בינינו, נראה לי שהמצב היה הרבה יותר קשה. מבלי לפגוע חלילה, פשוט לכן יש קצת יותר שיער (שלושתנו מקריחים), וגם קצת יותר מה להשליך לפח האשפה, לפחות פעם בחודש, יו נואו...
כבר יצא שזרקנו פעם שותף אחד, שבגללו פעמיים היתה לנו סתימה בשירותים. הגאון נהג באופן קבוע לנקות את האוזניים ולהשליך את קסמי האוזניים לאסלה. אז אחרי שהוא עלה לנו 400 שקל, דמי פעמיים ביקור אינסטלטור בתל-אביב, החלטנו לרמוז לו בעדינות שהוא מוזמן לחדש את חוזה השכירות מול בעל הבית, רק לא מול בעל הבית של הדירה שלנו.
עכשיו אנחנו מתגוררים תחת קורת גג אחת שלושה חברים, מוטי, גיא ונחצ'ה (כן, ככה קוראים לו), מסתדרים מצוין, יש לנו אפילו הסכמים ג'נטלמניים של מה קורה כשמישהו מביא בת זוג הביתה (מפנים לו את השטח, או מסתגרים במטבח. בכל זאת, יש רק שני חדרים בדירה. פעם אפילו נרדמתי על השטיח במטבח...).
אני מאמין שאם בעל הבית יאפשר זאת, ואם לא תהיה סתימה בשירותים שתטביע את כולנו, נישאר לגור יחד בכיף שנים רבות. לפחות עד שאחד מאיתנו יתחתן, או שאחד מאיתנו יחליט באמת לצאת ולהשיג מקצוע אמיתי, ולא רק עבודות מזדמנות. אני שוקל ללמוד שרברבות וללכת למקצוע מאוד מבוקש – אינסטלטור בתל אביב. מה דעתכם?