חפש מאמרים:
שלום אורח
29.09.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

הפסקת גביית אגרות נמל מסוכן המכס - עדכונים והתפתחויות

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים31/05/2012722 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

עו"ד גיל נדל, עו"ד מורן עוז

תחום גביית אגרות הרציף מסוכני המכס על ידי הנמלים רעש וגעש בשנה האחרונה, וחלו בו התפתחויות רבות. לפיכך, רצינו לערוך סדר בדברים.

כידוע, חברות העוסקות ביבוא מסחרי, משלמות לרשות הנמלים אגרות שונות הכרוכות בטיפול במטענים מיובאים. ניתן להבחין בין שני סוגי אגרות עיקריות: אגרת סבלות, פריקה וטעינה -  אשר משולמת עבור שירותי הנמל בטיפול במטען עצמו, ואגרת רציף- המשולמת עבור השימוש במתקני הנמל והמקרקעין שלו, ועבור פיתוח תשתיות אלו.

אגרת הרציף נגבתה כאחוז מסוים מערך הטובין לצרכי מכס, כאשר רשות המכס היא שקבעה את ערך הטובין, בהתאם להוראות פקודת המכס.

קיימים מקרים בהם בעקבות חשד של רשות המכס בדבר הנמכת מחירים, העלתה רשות המכס את מחיר הטובין לצרכי המכס באופן רטרואקטיבי לאחר שהטובין כבר שוחררו מן המכס, דבר אשר גרר דרישה של הנמל לתשלום רטרואקטיבי של אגרות רציף נוספות.

בפועל, במקרים כאלו הנמל לא דרש את הפרשי האגרות ישירות מהיבואן, אלא פנה לסוכן המכס, ובאמצעות הסדר המס"ב (מסלקה בנקאית) הקיים בין סוכן המכס לנמל, גבה את הפרשי האגרות מסוכן המכס.

לפיכך, נוצר מצב בו סוכן המכס נאלץ בעל כורחו לחוב בחובות היבואן, לפיכך, בחודש דצמבר 2010, עלתה לדיון בועדת שרים לענייני חקיקה הצעת חוק חדשה, שביקשה לחזק את מעמדו העצמאי של סוכן המכס מול רשות הנמלים. לפי אותה הצעה, סוכן המכס אינו מהווה שלוח של היבואן, אלא רק מייצגו מול הרשויות, ובאם ליבואן נוצר חוב כלפי רשות הנמלים, לא תוכל רשות הנמלים לגבות חובות אלה מסוכני מכס באופן רטרואקטיבי, אלא רק במקרים חריגים בהם הוכח שסוכן המכס סייע ליבואן להתחמק מתשלומי חובה.

ולאחרונה, בנובמבר 2011, לאחר דיון בועדת הכספים של הכנסת, אושרה ההצעה ולאחר הצבעה בקריאה שנייה ושלישית, תוקנה פקודת הנמלים וההצעה נכנסה לתוקף (הצעת חוק לתיקון פקודת הנמלים (מס' 4) (סייג לאחריות סוכן מכס), התשע"ב-2011).

חוק זה נחקק ביוזמת ובסיוע ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים.

תיקון זה בא לפתור את המצב והבעייתיות שתוארה בסקירה זו. על פי התיקון לפקודת הנמלים, רשות הנמלים לא תוכל לגבות אגרות נמל מסוכני מכס באופן רטרואקטיבי, כאשר רשות המכס מתקנת ערך טובין מיובאים באופן רטרואקטיבי (דבר הגורם לחוב בהפרשי אגרות נמל), אלא רק במקרים חריגים בהם נקבע על ידי בעל סמכות, כי סוכן המכס סייע ליבואן להתחמק מתשלומי חובה.

למעשה, בהתאם להצעת החוק, תפקידו של סוכן מכס כלפי יבואן מקביל לתפקידו של עורך דין או רואה חשבון כלפי לקוח, כך שמאחר ועורך דין ורואה חשבון אינם אחראים לחובות כספיים של לקוחם כלפי צדדים שלישיים, כך צריך להיות דינם של סוכני המכס. בהצעת חוק זו נאמר כי, סוכן המכס אינו מהווה שלוח של היבואן, אלא רק מייצגו מול הרשויות (בדומה לעורך דין או רואה חשבון).

הסדר זה הוא הסדר דומה לזה הקבוע בחוק סוכני המכס, שם נאמר כי אם נקבע על ידי בעל סמכות שסוכן המכס סייע ליבואן להתחמק מתשלום מסי יבוא, ניתן לגבות את מסי היבוא מהסוכן במקום מהיבואן.

כאמור, סמכותו של הנמל לדרוש באופן רטרואקטיבי תשלום הפרשי אגרות נמל מהיבואן, נובעת מפקודת הנמלים, שם נאמר כי ככל שנמצא כי משקלם, כמותם או תיאורם של הטובין נמצא בחסר לצורך קביעת אגרות הנמל, יהיה בעל הטובין חייב לשלם את הסכום שיקבע (סעיף 56 לפקודת הנמלים).

עם זאת, התקבל הרושם שלנמל לא הייתה כל סמכות חוקית לדרוש באופן רטרואקטיבי תשלום הפרשי אגרות מסוכן המכס, שכן אין בפקודת הנמלים או בתקנות הנמלים סעיף המסמיך את הנמל לעשות זאת. ( להרחבה בנושא זה ראו מאמרנו מתאריך 6.12.08, "מה רוצה הנמל מסוכן המכס"?, שפורסם בקישור:

http://www.nadel-law.co.il/Index.asp?ArticleID=1218&CategoryID=87)

כאשר דנים בנושא זה, עולה גם שאלת סמכותו של הנמל לגבות את הפרשי האגרות באופן רטרואקטיבי, מסוכן המכס, באמצעות מס"ב. למעשה, הסדר מס"ב בין הנמל וסוכן המכס הינו הסדר חוזי שמטרתו היא זירוז הליכים ושחרור מהיר של הטובין. גם כאן, אין בהסדר מס"ב הוראה מפורשת המאפשרת לנמל לגבות הפרשים באופן רטרואקטיבי מסוכן המכס, וכאמור לא נראה גם כי זוהי תכליתו של הסדר זה. זאת, משום שגבייה רטרואקטיבית אינה משרתת את התכלית של שחרור מהיר של הטובין מן המכס, בשעה שהטובין כבר שוחררו.

בשנה האחרונה וטרם תיקונה של פקודת הנמלים, ניתנו שני פסקי דין על ידי בתי משפט השלום באשדוד ובחיפה, אשר דנו בשאלת סמכות הנמל לגבות את הפרשי אגרות הנמל מסוכן המכס באופן רטרואקטיבי.

בתיק שנידון בחיפה, לא מצא בית המשפט הוראת דין המחייבת את סוכן המכס לשלם את ההפרשים באגרות הנמל אשר התגלו באופן רטרואקטיבי, לאחר שחרור הטובין מהנמל.

בית המשפט ציין כי כאשר ערך העסקה לצרכי מכס מתוקן על די רשות המכס, וכך נוצר למעשה הפרש באגרות הנמל, דין הפרש זה כאגרה שיש לשלמה, עם זאת, אין אגרה זו נדרשת לצורך שחרור הטובין באופן שוטף ועל כן לא מוטלת על סוכן המכס חובה כלשהי לתשלום הפרש זה, אלא חובה זו מוטלת על בעל הטובין, כלומר- היבואן.

בית המשפט קבע כי ראוי להבחין בין האגרה הבסיסית המשולמת ביום שחרור הטובין, לבין ההפרשים המתחייבים עקב תיקון ערך הטובין לצרכי מכס וזאת לאחר שחרור הטובין לידי היבואן.

בית המשפט קבע כי סוכן המכס איננו שלוחו של היבואן, כל נושא השליחות הינו שחרור הטובין מהמכס ומאותו רגע אין לסוכן המכס כל שליטה על הטובין ו/או על היבואן ואין באפשרותו לנקוט בפעולות כלשהן כנגד היבואן שכבר קיבל את הטובין לידיו.

 על כן, קבע בית המשפט באותו מקרה כי אין להטיל על סוכן המכס את החבות בתשלום הפרשי אגרות הנמל, וחברת נמל חיפה חויבה להשיב לסוכן המכס את הסכומים שנגבו ממנו.(תא"מ (שלום חיפה) 33178-06-10 דוד יחזקאל ובניו בע"מ נ' חברת נמל חיפה בע"מ, פסק דין מיום 17.8.11, השופטת  נסרין  עדוי).

בנסיבות דומות שנדונו בבית משפט השלום באשדוד כחצי שנה מאוחר יותר, התבסס בית המשפט באשדוד על פסק דינו של בית המשפט השלום בחיפה, וקבע גם הוא כי סוכן המכס לא חייב לשלם הפרשים באגרות נמל, הנדרשים בעקבות תיקון ערך הסחורה לאחר שחרור הסחורה מהנמל. כמו כן נקבע כי חובת התשלום של ההפרשים הללו חלה על בעל הטובין, ולא על סוכן המכס, וכי כל חובותיו של סוכן המכס ביחס לנמל מסתיימים ביום שחרור הסחורה מן הנמל.

למעשה, בית המשפט באשדוד אימץ את פסק-הדין שניתן בחיפה, אף שאינו מחייב אותו משום שמדובר בפסק-דין של בית משפט השלום, והורה לנמל להחזיר את הסכומים שנגבו מסוכן המכס.

(תא"מ (שלום אשדוד) 46204-11-10 ג. טלי עד שינוע בע"מ נ' חברת נמל אשדוד בע"מ, פסק-דין מיום 8.1.12, השופט אריאל ברגנר).

יצוין כי לאחרונה נוצר שינוי בכל הנוגע לגביית אגרות הנמל, שבא לידי ביטוי בחתימת  שרי האוצר והתחבורה על צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי נמל), תש"ע-2010, ובכך יצאה לדרך הרפורמה המקיפה ביותר בנמלים מזה שנים.

הרפורמה כאמור, הינה מקיפה ביותר ומשנה מן היסוד את תעריפי האגרות השונות בגין השימוש במתקני ובשירותי הנמלים וכן את שמם של המיסים השונים. בעקבות הרפורמה, שונָה שמה של אגרת הרציף אשר תיקרא מעתה "דמי תשתית", ואילו אגרת הסבלות תיקרא מעתה "דמי ניטול".

כאמור, בעבר, מסי הנמל השונים, בעת יבוא טובין דרך נמלי הים של ישראל, עמדו על שיעור קבוע של 1.02% מערך המטען שיובא, ולא היה כל קושי לחשב את שיעור מסי היבוא, הנגזרים בין היתר מעלות מסי הנמל ששולמו בעת ייבואם, הֶחָלים על טובין מיובאים דרך הנמל, הרי שבעקבות הרפורמה, הן דמי הניטול (שישולמו לחברת הנמל הרלוונטית) והן דמי התשתית (שישולמו לחברת נמלי ישראל) ייגזרו לא רק מערך הטובין אלא גם מסוג ומשקל המטען. (שיעורי המס השונים מופיעים בפירוט בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי נמל), תש"ע-2010, ובתוספותיו השונות.

יצוין כי סעיף 43 לצו הפיקוח קובע כי מקום בו חושבו דמי התשתית (אגרת הרציף) פחות מהשיעור המגיע, ישולם ההפרש בין הסכום ששולם לסכום שיש לשלמו, עם זאת, גם כאן לא ניתנה סמכות לנמל לגבות את ההפרש מסוכן המכס.


הערות:

פקודת הנמלים קובעת כי הגורם שיישא בהפרשי האגרות שנוצרו, הוא "בעל הטובין", כאשר ההגדרה שם ל"בעל" היא רחבה מאד, וכוללת את כל מי שמחזיק, מייבא, מייצא, נשגר, סוכן, בעל זכות הנאה או שליטה או עשיה בטובין וכל המתחזה להיות בעל כאמור, ולמעט פקיד נמל או פקיד מכס הפועלים בתפקידם הרשמי.

כלומר, בהתאם להגדרה רחבה זו, התקבל הרושם שגם סוכן מכס עשוי להיחשב כ"בעלים".

עם זאת, לדעתנו, בכל הנוגע לתשלום אגרות הנמל, סוכן המכס אינו שלוחו של בעל הטובין אלא לכל היותר צינור להעברת כספים מהיבואן/יצואן אל הנמל, ופעולה כזו אינה יוצרת חיוב משפטי.

כ, ההסדר החוזי הקיים בין הנמל לבין סוכן המכס בעניין המס"ב, לדעתנו, אינו משרת או יוצר יחסי שליחות בין היבואן לבין סוכן המכס בעניין אגרות הנמל.

בנוסף, גם אם נניח שמנקודת מבטו של הנמל, סוכן המכס אחראי לתשלום אגרות הנמל, ניתן היה לצפות מהנמל שיפנה, ראשית, ליבואן בדרישת התשלום, ורק אם כלו כל הקיצין, יפנה לסוכן המכס.

בפועל, התנהלותו של הנמל הובילה למצב קפקאי בו סוכן המכס משלם את הפרשי אגרות הנמל של יבואן אשר ייתכן ואינו עובד עימו יותר או שפשט את הרגל, כך שיכולת הגבייה של סוכן המכס  מאותו הלקוח אינה פשוטה.

אין ספק כי התיקון לפקודת הנמלים בא לתקן את האבסורד שנוצר, עם זאת לדעתנו, יש מקום לבחון באופן מקיף את הכספים שגבו הנמלים עד היום בצורה כזו ובחוסר סמכות, ושטרם נתבעו בבית המשפט. במקרים בהם סוכני מכס לא הצליחו לגבות מלקוחותיהם את אותם כספים, יתכן ויש מקום לדרוש השבה מן הנמל.

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד גיל נדל

מאת: עו"ד גיל נדלמכס19/08/20138 צפיות
מאמר זה עוסק בתביעה להשבת תכשיטים שנתפסו ובבקשה לאיפוס מניין 30 הימים בהם ניתן לנקוט הליכים אזרחיים להשבת תכשיטים בהתאם לסעיף 190 לפקודת המכס.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס17/08/20129 צפיות
השאלה אשר הובאה להכרעת בית המשפט היא האם חברת הביטוח עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח אצל מי מהגורמים הלוגיסטיים נגרם החוסר, והאם מגבלת האחריות הקבועה בדיני ההובלה האווירית האווירית חלה על אותם גורמים.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס12/08/20154 צפיות
העותר פנה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בדרישה לבטל צו תפיסה מנהלי שהוציא שר הבטחון "מפאת בטחון המדינה", לגבי שתי מכולות שייבא העותר לישראל.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס11/08/20160 צפיות
בית המשפט קבע כי בידי היבואנים היה מידע מספק וניסיון עבר שאיפשרו להם לדעת כי העגלה שרכשו למטרת של ייבוא עתידי, מזויפת ומתימרת להיות עגלה המיוצרת על ידי המערערת, וזאת משום שרכשו בעבר מוצרים מזויפים מאותה הספק בדיוק, ועל כן , כך לפי בית המשפט המחוזי, היבואנים לא ביצעו ייבוא מקביל, אלא ייבוא של מוצר מזויף, אשר אינו חוקי.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס08/08/20152 צפיות
בית המשפט הגיע לכלל מסקנה וקבע בהתאם לכך, כי בנסיבות אלה, לכל אחד מן הצדדים "אשם תורם" לכך שבסופו של יום יובאו הרכבים עם הצהרה כוזבת בדבר מחירי הרכישה שלהם. על כן, בית המשפט קבע, שעל החברה לשאת באחריות משותפת יחד עם הרוכשים לתשלום תוספת מיסי היבוא.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס02/08/20175 צפיות
בית המשפט קבע, כי טירן זכאית להחזר אגרות והיטלי הנמל בהן נשאה בגין פקידות האניות את נמל חיפה, מתוקף מינויה כסוכנת נמל של Sisa.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס02/08/20166 צפיות
תוצאות פסק הדין הביא את בית המשפט למסקנה כי על החברות הנתבעות לפצות את חברות האלומיניום בגין בגניבת עין בסכומים של מאות אלפי ₪.

מאמרים נוספים בנושא דיני מיסים

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים10/09/2075 צפיות
בימים אלה – חודש דצמבר 2016, הופיעו במשרדי, סידרה חדשה של אזרחים תמימים ומזדמנים אשר להפתעתם התבקשו על ידי רשות המיסים להסביר את מקורות הכנסתם בגין: נסיעות לחו"ל, ריבוי דירות, דירות יוקרה, רכבי יוקרה.

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים10/09/2069 צפיות
רשות המסים קיבלה מידע על חשבונות של 35 אלף ישראלים בארה"ב

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים10/09/2072 צפיות
נציבות תלונות הציבור על שופטים והמפקח לפי סימן ה' 1 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984 הכפופה למשרד המשפטים פרסם חוברת הסבר על חובת הגשת הצהרת הון של שופט.

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים10/09/2071 צפיות
אזרחי ישראל בעלי אזרחות נוספת מכל מדינה אחרת, צפויים להידרש למלא תצהיר ודוחות מס לפי בקשת הבנקים בישראל.

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים10/09/2069 צפיות
לאחרונה הצטרפה מדינת ישראל למערכת האוטומטית הבינלאומית של חילופי מידע בין רשויות מס. כפועל יוצא, בתחילת שנת 2019 נכנסו לתוקף תקנות אשר מאמצות את תקן ה-( Common Reporting Standard) CRS – תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים), התשע"ט-2019.

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים10/09/2068 צפיות
עשרות ישראלים המחזיקים חשבונות בנק בלתי מדווחים, בבנקים ברחבי העולם, החלו לקבל בחודשים האחרונים מכתבים מהבנקים הזרים בחו"ל.

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים10/09/2078 צפיות
הזכייה בהימורים, הגרלות פרסים וזכיות מחייבת בהגשת דו"ח למס הכנסה באזור מגוריך, אלא אם נוכה מס במקור בגין הזכייה, אשר נכון לשנת 2019, עומד על 35% תשלום למס הכנסה. ואולם, במידה ולא דווחו ההכנסות מהזכיות או הפרסים בשנים קודמות, ולא שולם עליהן מס הכנסה, יש לדווח למנהל-פקיד השומה ולבקש הליך גילוי מרצון שסיומו כעת, עד תום שנת 2019.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica