חפש מאמרים:
שלום אורח
23.02.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

הפסקת גביית אגרות נמל מסוכן המכס - עדכונים והתפתחויות

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים31/05/2012658 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

עו"ד גיל נדל, עו"ד מורן עוז

תחום גביית אגרות הרציף מסוכני המכס על ידי הנמלים רעש וגעש בשנה האחרונה, וחלו בו התפתחויות רבות. לפיכך, רצינו לערוך סדר בדברים.

כידוע, חברות העוסקות ביבוא מסחרי, משלמות לרשות הנמלים אגרות שונות הכרוכות בטיפול במטענים מיובאים. ניתן להבחין בין שני סוגי אגרות עיקריות: אגרת סבלות, פריקה וטעינה -  אשר משולמת עבור שירותי הנמל בטיפול במטען עצמו, ואגרת רציף- המשולמת עבור השימוש במתקני הנמל והמקרקעין שלו, ועבור פיתוח תשתיות אלו.

אגרת הרציף נגבתה כאחוז מסוים מערך הטובין לצרכי מכס, כאשר רשות המכס היא שקבעה את ערך הטובין, בהתאם להוראות פקודת המכס.

קיימים מקרים בהם בעקבות חשד של רשות המכס בדבר הנמכת מחירים, העלתה רשות המכס את מחיר הטובין לצרכי המכס באופן רטרואקטיבי לאחר שהטובין כבר שוחררו מן המכס, דבר אשר גרר דרישה של הנמל לתשלום רטרואקטיבי של אגרות רציף נוספות.

בפועל, במקרים כאלו הנמל לא דרש את הפרשי האגרות ישירות מהיבואן, אלא פנה לסוכן המכס, ובאמצעות הסדר המס"ב (מסלקה בנקאית) הקיים בין סוכן המכס לנמל, גבה את הפרשי האגרות מסוכן המכס.

לפיכך, נוצר מצב בו סוכן המכס נאלץ בעל כורחו לחוב בחובות היבואן, לפיכך, בחודש דצמבר 2010, עלתה לדיון בועדת שרים לענייני חקיקה הצעת חוק חדשה, שביקשה לחזק את מעמדו העצמאי של סוכן המכס מול רשות הנמלים. לפי אותה הצעה, סוכן המכס אינו מהווה שלוח של היבואן, אלא רק מייצגו מול הרשויות, ובאם ליבואן נוצר חוב כלפי רשות הנמלים, לא תוכל רשות הנמלים לגבות חובות אלה מסוכני מכס באופן רטרואקטיבי, אלא רק במקרים חריגים בהם הוכח שסוכן המכס סייע ליבואן להתחמק מתשלומי חובה.

ולאחרונה, בנובמבר 2011, לאחר דיון בועדת הכספים של הכנסת, אושרה ההצעה ולאחר הצבעה בקריאה שנייה ושלישית, תוקנה פקודת הנמלים וההצעה נכנסה לתוקף (הצעת חוק לתיקון פקודת הנמלים (מס' 4) (סייג לאחריות סוכן מכס), התשע"ב-2011).

חוק זה נחקק ביוזמת ובסיוע ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים.

תיקון זה בא לפתור את המצב והבעייתיות שתוארה בסקירה זו. על פי התיקון לפקודת הנמלים, רשות הנמלים לא תוכל לגבות אגרות נמל מסוכני מכס באופן רטרואקטיבי, כאשר רשות המכס מתקנת ערך טובין מיובאים באופן רטרואקטיבי (דבר הגורם לחוב בהפרשי אגרות נמל), אלא רק במקרים חריגים בהם נקבע על ידי בעל סמכות, כי סוכן המכס סייע ליבואן להתחמק מתשלומי חובה.

למעשה, בהתאם להצעת החוק, תפקידו של סוכן מכס כלפי יבואן מקביל לתפקידו של עורך דין או רואה חשבון כלפי לקוח, כך שמאחר ועורך דין ורואה חשבון אינם אחראים לחובות כספיים של לקוחם כלפי צדדים שלישיים, כך צריך להיות דינם של סוכני המכס. בהצעת חוק זו נאמר כי, סוכן המכס אינו מהווה שלוח של היבואן, אלא רק מייצגו מול הרשויות (בדומה לעורך דין או רואה חשבון).

הסדר זה הוא הסדר דומה לזה הקבוע בחוק סוכני המכס, שם נאמר כי אם נקבע על ידי בעל סמכות שסוכן המכס סייע ליבואן להתחמק מתשלום מסי יבוא, ניתן לגבות את מסי היבוא מהסוכן במקום מהיבואן.

כאמור, סמכותו של הנמל לדרוש באופן רטרואקטיבי תשלום הפרשי אגרות נמל מהיבואן, נובעת מפקודת הנמלים, שם נאמר כי ככל שנמצא כי משקלם, כמותם או תיאורם של הטובין נמצא בחסר לצורך קביעת אגרות הנמל, יהיה בעל הטובין חייב לשלם את הסכום שיקבע (סעיף 56 לפקודת הנמלים).

עם זאת, התקבל הרושם שלנמל לא הייתה כל סמכות חוקית לדרוש באופן רטרואקטיבי תשלום הפרשי אגרות מסוכן המכס, שכן אין בפקודת הנמלים או בתקנות הנמלים סעיף המסמיך את הנמל לעשות זאת. ( להרחבה בנושא זה ראו מאמרנו מתאריך 6.12.08, "מה רוצה הנמל מסוכן המכס"?, שפורסם בקישור:

http://www.nadel-law.co.il/Index.asp?ArticleID=1218&CategoryID=87)

כאשר דנים בנושא זה, עולה גם שאלת סמכותו של הנמל לגבות את הפרשי האגרות באופן רטרואקטיבי, מסוכן המכס, באמצעות מס"ב. למעשה, הסדר מס"ב בין הנמל וסוכן המכס הינו הסדר חוזי שמטרתו היא זירוז הליכים ושחרור מהיר של הטובין. גם כאן, אין בהסדר מס"ב הוראה מפורשת המאפשרת לנמל לגבות הפרשים באופן רטרואקטיבי מסוכן המכס, וכאמור לא נראה גם כי זוהי תכליתו של הסדר זה. זאת, משום שגבייה רטרואקטיבית אינה משרתת את התכלית של שחרור מהיר של הטובין מן המכס, בשעה שהטובין כבר שוחררו.

בשנה האחרונה וטרם תיקונה של פקודת הנמלים, ניתנו שני פסקי דין על ידי בתי משפט השלום באשדוד ובחיפה, אשר דנו בשאלת סמכות הנמל לגבות את הפרשי אגרות הנמל מסוכן המכס באופן רטרואקטיבי.

בתיק שנידון בחיפה, לא מצא בית המשפט הוראת דין המחייבת את סוכן המכס לשלם את ההפרשים באגרות הנמל אשר התגלו באופן רטרואקטיבי, לאחר שחרור הטובין מהנמל.

בית המשפט ציין כי כאשר ערך העסקה לצרכי מכס מתוקן על די רשות המכס, וכך נוצר למעשה הפרש באגרות הנמל, דין הפרש זה כאגרה שיש לשלמה, עם זאת, אין אגרה זו נדרשת לצורך שחרור הטובין באופן שוטף ועל כן לא מוטלת על סוכן המכס חובה כלשהי לתשלום הפרש זה, אלא חובה זו מוטלת על בעל הטובין, כלומר- היבואן.

בית המשפט קבע כי ראוי להבחין בין האגרה הבסיסית המשולמת ביום שחרור הטובין, לבין ההפרשים המתחייבים עקב תיקון ערך הטובין לצרכי מכס וזאת לאחר שחרור הטובין לידי היבואן.

בית המשפט קבע כי סוכן המכס איננו שלוחו של היבואן, כל נושא השליחות הינו שחרור הטובין מהמכס ומאותו רגע אין לסוכן המכס כל שליטה על הטובין ו/או על היבואן ואין באפשרותו לנקוט בפעולות כלשהן כנגד היבואן שכבר קיבל את הטובין לידיו.

 על כן, קבע בית המשפט באותו מקרה כי אין להטיל על סוכן המכס את החבות בתשלום הפרשי אגרות הנמל, וחברת נמל חיפה חויבה להשיב לסוכן המכס את הסכומים שנגבו ממנו.(תא"מ (שלום חיפה) 33178-06-10 דוד יחזקאל ובניו בע"מ נ' חברת נמל חיפה בע"מ, פסק דין מיום 17.8.11, השופטת  נסרין  עדוי).

בנסיבות דומות שנדונו בבית משפט השלום באשדוד כחצי שנה מאוחר יותר, התבסס בית המשפט באשדוד על פסק דינו של בית המשפט השלום בחיפה, וקבע גם הוא כי סוכן המכס לא חייב לשלם הפרשים באגרות נמל, הנדרשים בעקבות תיקון ערך הסחורה לאחר שחרור הסחורה מהנמל. כמו כן נקבע כי חובת התשלום של ההפרשים הללו חלה על בעל הטובין, ולא על סוכן המכס, וכי כל חובותיו של סוכן המכס ביחס לנמל מסתיימים ביום שחרור הסחורה מן הנמל.

למעשה, בית המשפט באשדוד אימץ את פסק-הדין שניתן בחיפה, אף שאינו מחייב אותו משום שמדובר בפסק-דין של בית משפט השלום, והורה לנמל להחזיר את הסכומים שנגבו מסוכן המכס.

(תא"מ (שלום אשדוד) 46204-11-10 ג. טלי עד שינוע בע"מ נ' חברת נמל אשדוד בע"מ, פסק-דין מיום 8.1.12, השופט אריאל ברגנר).

יצוין כי לאחרונה נוצר שינוי בכל הנוגע לגביית אגרות הנמל, שבא לידי ביטוי בחתימת  שרי האוצר והתחבורה על צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי נמל), תש"ע-2010, ובכך יצאה לדרך הרפורמה המקיפה ביותר בנמלים מזה שנים.

הרפורמה כאמור, הינה מקיפה ביותר ומשנה מן היסוד את תעריפי האגרות השונות בגין השימוש במתקני ובשירותי הנמלים וכן את שמם של המיסים השונים. בעקבות הרפורמה, שונָה שמה של אגרת הרציף אשר תיקרא מעתה "דמי תשתית", ואילו אגרת הסבלות תיקרא מעתה "דמי ניטול".

כאמור, בעבר, מסי הנמל השונים, בעת יבוא טובין דרך נמלי הים של ישראל, עמדו על שיעור קבוע של 1.02% מערך המטען שיובא, ולא היה כל קושי לחשב את שיעור מסי היבוא, הנגזרים בין היתר מעלות מסי הנמל ששולמו בעת ייבואם, הֶחָלים על טובין מיובאים דרך הנמל, הרי שבעקבות הרפורמה, הן דמי הניטול (שישולמו לחברת הנמל הרלוונטית) והן דמי התשתית (שישולמו לחברת נמלי ישראל) ייגזרו לא רק מערך הטובין אלא גם מסוג ומשקל המטען. (שיעורי המס השונים מופיעים בפירוט בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי נמל), תש"ע-2010, ובתוספותיו השונות.

יצוין כי סעיף 43 לצו הפיקוח קובע כי מקום בו חושבו דמי התשתית (אגרת הרציף) פחות מהשיעור המגיע, ישולם ההפרש בין הסכום ששולם לסכום שיש לשלמו, עם זאת, גם כאן לא ניתנה סמכות לנמל לגבות את ההפרש מסוכן המכס.


הערות:

פקודת הנמלים קובעת כי הגורם שיישא בהפרשי האגרות שנוצרו, הוא "בעל הטובין", כאשר ההגדרה שם ל"בעל" היא רחבה מאד, וכוללת את כל מי שמחזיק, מייבא, מייצא, נשגר, סוכן, בעל זכות הנאה או שליטה או עשיה בטובין וכל המתחזה להיות בעל כאמור, ולמעט פקיד נמל או פקיד מכס הפועלים בתפקידם הרשמי.

כלומר, בהתאם להגדרה רחבה זו, התקבל הרושם שגם סוכן מכס עשוי להיחשב כ"בעלים".

עם זאת, לדעתנו, בכל הנוגע לתשלום אגרות הנמל, סוכן המכס אינו שלוחו של בעל הטובין אלא לכל היותר צינור להעברת כספים מהיבואן/יצואן אל הנמל, ופעולה כזו אינה יוצרת חיוב משפטי.

כ, ההסדר החוזי הקיים בין הנמל לבין סוכן המכס בעניין המס"ב, לדעתנו, אינו משרת או יוצר יחסי שליחות בין היבואן לבין סוכן המכס בעניין אגרות הנמל.

בנוסף, גם אם נניח שמנקודת מבטו של הנמל, סוכן המכס אחראי לתשלום אגרות הנמל, ניתן היה לצפות מהנמל שיפנה, ראשית, ליבואן בדרישת התשלום, ורק אם כלו כל הקיצין, יפנה לסוכן המכס.

בפועל, התנהלותו של הנמל הובילה למצב קפקאי בו סוכן המכס משלם את הפרשי אגרות הנמל של יבואן אשר ייתכן ואינו עובד עימו יותר או שפשט את הרגל, כך שיכולת הגבייה של סוכן המכס  מאותו הלקוח אינה פשוטה.

אין ספק כי התיקון לפקודת הנמלים בא לתקן את האבסורד שנוצר, עם זאת לדעתנו, יש מקום לבחון באופן מקיף את הכספים שגבו הנמלים עד היום בצורה כזו ובחוסר סמכות, ושטרם נתבעו בבית המשפט. במקרים בהם סוכני מכס לא הצליחו לגבות מלקוחותיהם את אותם כספים, יתכן ויש מקום לדרוש השבה מן הנמל.

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד גיל נדל

מאת: עו"ד גיל נדלמכס17/02/2041 צפיות
לאחרונה אישר בית המשפט השלום בחיפה הסדר אליו הגיעו הצדדים בתובענה ייצוגית, שתוצאתו היא הסתלקות של מגיש התביעה ודחיית תביעתו האישית של המגיש התביעה, דבר המבטל את המשך ניהול ההליך בכתליי בית המשפט לתובענות ייצוגיות.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס12/02/2067 צפיות
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר קבע כי הייתה אפוא הצדקה להגשת העתירה על ידי החטיבה וכי המדינה לא מילאה אחר חובתה הקבועה בסעיף סעיף 7(ב) לחוק חופש המידע, המורה כי על הרשות הציבורית לקבל החלטה בבקשה לקבלת מידע ולהודיעה עליה למבקש ללא שיהוי, ולא יאוחר מ-30 ימים מקבלת הבקשה.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס30/01/20131 צפיות
במסגרת גזר דין שניתן ממש לאחרונה, גזר בית משפט השלום בתל אביב-יפו, על 3 נאשמים, עונשי מאסר בפועל, בשל עבירות בתחום המע"מ ומס הקניה, אשר מתשלומם התחמקו הנאשמים, במסגרת עיסוקם.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס28/01/20135 צפיות
בית המשפט בחן את המקרה לאור ההלכה הפסוקה וקבע בהסתמך על מכלול השיקולים כי מקרה זה נמנה על אותם מקרים חריגים בהם ניתן להימנע מהרשעת הנאשם למרות הודייתו והטיל על העובד צו מבחן לתקופה של 12 חודשים ללא הרשעה.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס28/01/20130 צפיות
סקירה זו עוסקת בשאלה האם תעודות המקור שנחתמו על ידי המשלח, בהסכמת היצואן בדיעבד, הינן תעודות מקור הזכאיות להעדפת מכס או לא, בהנחה שכל שאר התנאים להסכם הסחר מתקיימים.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס28/01/20127 צפיות
עניינה של סקירה זו, בתביעה שהוגשה לבית השלום בהרצליה על ידי יבואן של מוצרי מולטימדיה, כנגד רשות המיסים, בגין מחלוקת באשר לסיווג לצורכי מכס של מכשירים מסוג קינקט, המשמשים להפעלת קונסולות משחקי וידאו באמצאות תנועות וקול ושלטים אלחוטיים בעלי בקרה מרחוק.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19304 צפיות
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים אשר קבע כי היבואן הראשי מחויב לספק אחריות לכלי הרכב בישראל, גם כאשר יצרן הרכב קבע החרגה טריטוריאלית בכל הנוגע לאחריות מצידו.

מאמרים נוספים בנושא דיני מיסים

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19304 צפיות
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים אשר קבע כי היבואן הראשי מחויב לספק אחריות לכלי הרכב בישראל, גם כאשר יצרן הרכב קבע החרגה טריטוריאלית בכל הנוגע לאחריות מצידו.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19297 צפיות
בסקירה זו נתייחס להחלטת בית משפט השלום בתל-אביב, אשר קיבלה ברובה את בקשת יבואנית לקבל מסמכים הנוגעים למחלוקת הסיווג שנתגלעה בין הצדדים ביחס לפרופילים מאלומיניום שעברו תהליך אלגון. היבואנית יוצגה על ידי משרדנו.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19322 צפיות
בית המשפט קיבל את בקשת מנהל הרציף להמרת כתב אישום בכופר וזאת לאחר שנמצא כי נכנס לחנויות דיוטי פרי מבלי שהיה רשאי לכך ונמצאו אצלו מוצרים שלא שולמו בגינם מיסים.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19304 צפיות
במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים אשר דחה עתירה לפי חוק חופש המידע של בעל חברה לחיפושי נפט וגז טבעי לקבלת מידע אודות ייבוא גופרית.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19284 צפיות
במאמר זה נסקור את פסיקת בתי המשפט שדנה בשאלות שונות שעלו בעקבות הגברת האכיפה בענף השייט.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19239 צפיות
במאמר זה נסקור את השינויים המשמעותיים העומדים להתרחש החל מינואר הקרוב בנושאי הטלת בלו על שמנים וממסים וזאת בעקבות התיקונים לצו הבלו על דלק (הטלת בלו) וצו תעריף המכס ומס קניה.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים18/11/19324 צפיות
בסקירה זו נתאר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר דן בתביעה ייצוגית שהוגשה כנגד יבואנית מוצרי מזון ותוספי תזונה בטענה לייחוס סגולות רפואיות למוצרים הנמכרים על-ידה.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica