חפש מאמרים:
שלום אורח
01.04.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

השפעה "פחותה" לעומת פחותה בהרבה" בתאונות עבודה

לפי סעיף83 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה- 1995 , המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלה או בבעיה רפואית שאינה נובעת מפגיעה חיצונית, כפגיעה בעבודה, אם השפעת הארוע בעבודה אינה פחותה בהרבה מגורמים אחרים שאינם קשורים לעבודה.

השאלה עולה בקשר למחלות שונות הקשורות בצורה זו או אחרת לתנאי עבודה, כמו אוטם שריר הלב הנגרם לעיתים בעקבות לחץ נפשי או פיזי בעבודה.

הבעיה במקרים אלה היא שאוטם שריר הלב נוצר על רקע הצרות עורקי הלב, דבר שהינו תהליך הנמשךלאורך זמן והאירוע בעבודה מהווה "טריגר" להופעת האוטם.

השאלה היא האם השפעת הארוע בעבודה פחותה בהרבה מהשפעת גורמי התחלואה הטבעיים כי אז לא יוכר האוטם כפגיעה בעבודה.בדרך כלל הדיון בעניין זה מוכרע במסגרת הליך בבית הדין לעבודה ע"י מומחה יועץ רפואי שמתמנה ע"י בית הדין.

מומחה כזה מגיש את חוות דעתו בכתב,ויש משמות רבה לניסוחשהוא משתמש בו בתשובה לשאלה מהי השפעת הארוע בעבודה לעומת גורמים אחרים להופעת המחלה.

לעיתם מילה אחת בלבד - המילה "בהרבה" – יכולה לעשות את כל ההבדל בין הכרה לאי הכרה של המחלה כפגיעה בעבודה. אם נקבע בחוות הדעת שהשפעת הארוע בעבודה פחותה בהרבהמהשפעת גורמים האחרים, לא תוכר המחלה כפגיעה בעבודה. לעומת זאת אם נקבע שהשפעת הארוע בעבודה פחותה (ללא תוספת המילה "בהרבה") מהשפעת הגורמים האחרים, תוכר המחלה כפגיעה בעבודה.

פסק דין הדן בסוגיה זו ניתן אחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (תיק בל 1799/05 מיארה פרוספר נ' המוסד לביטוח לאומי)

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

יוסף גולד, עו"ד

רח' תובל 22 רמת גן

03-751209

נזקי גוף (תאונות דרכים, תאונות עבודה,רשלנות רפואית)

ביטוח לאומי

נכי צה"ל

דיני עבודה

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת יוסף גולד- עו"ד

מאמרים נוספים בנושא ביטוח לאומי

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי17/02/163328 צפיות
1. כללי סעיף 246 לחוק הביטוח הלאומי עוסק בתקופת אכשרה לגבי קצבת זקנה וקובע לאמור: "246. תקופת אכשרה (א) תקופת האכשרה המזכה לקצבת זקנה היא אחת מאלה: (1) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת הזקנה; (2) 144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה;

מאת: sharondan80ביטוח לאומי01/03/152291 צפיות
הפגישה עם הועדה הרפואית בביטוח הלאומי תכלול צוות רופאים מתחום הפציעה לצד אנשי מפתח אשר ישאלו שאלות בגין הנכות ויבקשו הדגמה של פעולות יום, יומיות על מנת לקבוע את דרגת הקושי ואחוזי הנכות המגיעים.

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי25/08/142145 צפיות
פרק ו' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח חדש), התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), שבנספח מזכה בגמלה את מי שנפגע בתאונה וכתוצאה ממנה איבד את כושר התפקוד. הביטוח חל על תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה. "גיל הפרישה" מוגדר בסעיף 1 לחוק כ"הגיל הקבוע לגבר ולאשה, בהתאם לחודש לידתם, בחלק א' בלוח א'1" . גיל הפרישה לאשה תלוי בתאריך הלידה והוא עומד כיום על גיל 62. גיל הפרישה לגבר היה תלוי בתאריך הלידה וכיום הוא עומד על גיל 67. כלומר, מי שנפגע וגילו מעל גיל הפרישה לא יהיה זכאי לקצבת נפגעי תאונות לפי פרק ו'

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי21/08/142462 צפיות
תיקון 159 לחוק הביטוח הלאומי

מאת: ארז כהןביטוח לאומי26/08/131367 צפיות
מהי מחלת מקצוע? האם רשימת המחלות היא רשימה סגורה? מהי תורת המיקרוטראומה? כיצד עליי לפעול למימוש זכויותיי?

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי13/08/131340 צפיות
לא פעם, משרדנו נתקל במקרים בהם הוועדה הרפואית בחרה להעניק לחולים במחלה זו נכות שאינה משקפת את מצבם האמיתי, או התאימה להם דרגת נכות רפואית מפריט ליקוי אחר בשיעור מופחת בהרבה. אז מה כדאי לכם לעשות ?

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי30/07/128840 צפיות
תפקידו של התיעוד הרפואי לא מצטמצם רק להוכחת הנזק והטיפול הרפואי לו נזקק הניזוק. אומנם, קיימת חשיבות לכך שהמסמכים הרפואיים יכללו תיעוד רפואי רב ככל שניתן. אך בל נשכח, כי יש בכוחם גם לשפוך אור על המקרה בכללותו.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica