אני גרה בדירה גדולה, לבד. פעם גרתי כאן עם שותפים, אבל הם עברו ונותרתי רק אני.
אין מה לומר, לחיות לבד זה נהדר. אתה לא תלוי באחרים, אתה לא צריך לסבול מהלכלוך והטינופת שהם משאירים אחריהם בחדר השירותים, אתה לא צריך לנקות את הכלים המלוכלכים שהם משאירים בכיור יומיים בלי לנקות. אתה גם לא צריך לשלם חשבונות חשמל ומים מטורפים בגלל שימוש לא אחראי ולא מתחשב. אבל בכל זאת, יש לזה גם את הצדדים הפחות נעימים. כמו למשל, להיות לבד.
המחשבות האלה בדיוק הציקו לי כשהתקשרו אלי קרובי משפחה של חברים שגרים במדינה אחרת. הם באו לבקר וצריכים מקום לישון בו שני לילות. שאלו אם אני מוכן ומוכה-דיכאון שכמוני, קפצתי על ההזדמנות והסכמתי מיד.
חשבתי שאוכל לארח להם חברה במהלך שהותם אצלי אבל המילואים קראו לי לשבוע בדיוק כשהם צריכים להיות אצלי. חבל, אבל לא נורא.
הם היו מאוד נחמדים ושמרו על הדירה נקייה. זאת אומרת, על הדירה חוץ מעל חדרי השינה. אני לא מבין מה הם עשו, אבל כשאני חזרתי הביתה, כמה חדרי שינה בביתי היו במצב אנוש. החדרים שאני עזבתי היו חדרי שינה עם שמיכות, עם סדינים ועם כריות נקיים. אבל חדרי השינה שראיתי כשחזרתי לביתי היו חדרי שינה עם שמיכות שרופות, חדרי שינה עם וילונות מריחים מעשן של סיגריות, חדרי שינה עם כריות קרועות, והנורא מכל – המזרנים היו ספוגים בריחות של אלכוהול שנשפך כשעל אחד מהמזרונים הכתם עוד היה רטוב.
נשמתי עמוק והלכתי לתקן את הנזק, חדרי שינה הרוסים הם חדרי שינה שאי-אפשר לישון בהם, ואני רוצה לישון הלילה ולכן עלי לשפץ שלושה חדרי שינה ולאבזר אותם מחדש.
למזלי בדיוק היה סייל חדרי שינה בצפון. קניתי מכל הבא ליד – בסיסי מיטות –למיטה זוגית ולמיטת יחיד, מזרונים, שמיכות לקיץ ולחורף, סדינים, וילונות חדשים ויפים, שטיחים קטנים ושטיחים מקיר לקיר, ציפות לכריות. טוב, אולי נסחפתי קצת, אני מודה. אבל הם ישלמו על הכול, או שאתבע אותם. מצאתי רהיטים בצפון באיכות טובה, אך מי שאינו מאזור הצפון יוכל למצוא חנויות רהיטים בבילו.