חפש מאמרים:
שלום אורח
22.02.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

הביטוי "Design Center" אינו זכאי להגנת סימן מסחר

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים27/09/20121599 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

עו"ד גיל נדל, גלעד פז 

לאחרונה, דחה בית המשפט המחוזי מרכז את תביעת המרכז לעיצוב הבית "Dan Design Center" מבני ברק, כנגד המרכז המתחרה מראשון לציון, ששמו "One Design Center".

 "דן דיזיין סנטר" טען כי למרות שלא רשם סימן מסחר, הרי שהוא פועל שנים רבות תחת שם זה, והלקוחות מזהים את השם הנ"ל עמו, ולכן, טען כי הוא זכאי להגנה כ"סימן מסחר מוכר היטב".

 בית המשפט דחה טענה זו ולמעשה אפשר למרכז המתחרה להמשיך ולפעול תחת השם שנבחר.

 עובדות המקרה וטענות הצדדים:

 בעלי המרכז לעיצוב הבית "Dan Design Center" מבני ברק טענו כי הם רכשו במשך השנים הרבות בהן הן פועלים מוניטין רב תחת השם "Design Center", והשקיעו לא פחות מ-55 מיליון ש"ח בתקציב פרסום, מיתוג ושיווק.

 לטענתם, כאשר בחר המרכז המתחרה לעשות שימוש בצמד המילים "Design Center"  כחלק משמו, הדבר גרם להטעיית הציבור ולמעשה מדובר ברכיבה על המוניטין שנבנה בעמל רב על ידי התובעים.

 התובעים אמנם לא רשמו בפנקס סימני המסחר את המילים "Design Center", אך טענו כי בשל השימוש הנרחב שעשו בסימן, הפך הסימן ל"סימן מסחר מוכר היטב", אשר זכאי, בנסיבות מסוימות, להגנה, גם בהיעדר רישום בפנקס.

 הנתבעים, מפעילי המרכז בראשון לציון, טענו כי אין להפקיע מן הציבור את השימוש במילים Design Center, שהן מילים שגורות ונפוצות בשפה, ושאינן מייחדות עסק כזה או אחר.

 פסיקת בית המשפט:

 בית המשפט חזר על הכלל הידוע בדיני סימני המסחר, לפיו ראשית יש לקבוע את מהות הסימן המבקש הגנה, על פי השתייכות לאחת מארבע קבוצות: שמות גנריים, שמות תיאוריים (מתארים), שמות מרמזים ושמות דמיוניים. בעוד שמות דמיוניים יזכו להגנה הגבוהה ביותר, שמות גנרים ותיאוריים יזכו להגנה נמוכה, ורק בתנאים חריגים, בהם על אף האופי הגנרי/התיאורי, זכה הסימן לאופי מבחין עד כדי כך שהציבור מזהה את הסימן עם אותו העסק.

 בית המשפט קבע כי הביטוי "Design Center" (מרכז עיצוב) מצוי בקו התפר שבין שם גנרי לשם תיאורי, כך שבכל מקרה, שם כזה זכאי להגנה רק במקרים חריגים.

 במקרה זה ניסו התובעים להוכיח לבית המשפט את המוניטין הרב שצברו במשך השנים בשם "Design Center" באמצעות הצגת סקר שנערך ע"י ד"ר מינה צמח. אולם, בית המשפט קבע כי הסקר אינו מוכיח את המוניטין, משום שרק כשליש מהציבור זיהו את התובעים עם צירוף המילים "Design Center", ובסקר נפלו פגמים נוספים, ולמשל, כי הסקר נערך במקביל לקמפיין אינטנסיבי באמצעי התקשורת, אותו ערכה התובעת לטובת ביסוס נוסף של המוניטין שלה.

 בנוסף, הנתבעים הצליחו להוכיח כי התובעים עושים שימוש בשם Dan Design Center, בעוד הם עצמם עושים שימוש בשם One Design Center, דבר המגביר את השוני בין הסימנים. בנוסף, הוכח כי התובעים אינם אחידים בשימוש בסימן המסחר, כך שהם עושים שימוש בסימן בצבעים שונים, בגדלים שונים, דבר המחליש את הטענה כי הציבור מזהה את הסימן דווקא עם התובעים.

 בנוסף, קבע בית המשפט כי קיים שוני בפעילות שני המרכזים. בעוד המרכז של התובעות בבני-ברק מוכר בעיקר מוצרים שנועדו לעיצוב הבית, המרכז של הנתבעים בראשון לציון מספק גם שירותי מעצבים ואדריכלים לעיצוב הבית, ובכך מייחד את עצמו לעומת מרכז התובעות. כמו כן, קבע בית המשפט כי המרחק הגיאוגרפי בין המרכזים הוא גדול, חרף העובדה ששניהם באזור המרכז, דבר המקטין את האפשרות כי צרכנים יבלבלו ביניהם.

 לבסוף, קבע בית המשפט כי צירוף המילים "Design Center" אינו זכאי להגנה כסימן מסחר, וכי התובעים לא הוכיחו כי ברשותם סימן מסחר מוכר היטב. לכן, התביעה נדחתה והתובעים חויבו לשלם שכר טרחה בסך של 50,000 ש"ח.

 (ת.א. (מחוזי מרכז) 31706-01-12 דן דיזיין סנטר בע"מ ואח' נ' ב.ר.א.פ ייזום פרויקטים בע"מ ואח', השופט אילן ש' שילה, פסק-דין מיום 19.6.12. ב"כ הצדדים - לדן דיזיין - עו"ד עופר שפירא. לחברת ב.ר.א.פ - עו"ד ד"ר יואב אסטרייכר, ציפי וייס ואור ברוק).

 הערות:

במקרה זה, ניסו התובעים להתגבר על היעדר רישום הסימן בפנקס, באמצעות העלאת טענה כי הביטוי "Design Center" הוא סימן מסחר מוכר היטב המזוהה עמם.

 הדוקטרינה של "סימן מסחר מוכר היטב" נועדה לאפשר בעיקר לבעלי מותגים בינלאומיים ידועים להגן על סימן המסחר שלהם במדינות שונות חרף היעדר הרישום.

במקרים בהם מכיר בית המשפט בכך שמדובר בסימן מסחר מוכר היטב, ניתנת לתובע הגנה כנגד שימוש מטעה, למרות שלא ביצע רישום בפנקס.

 לכן, מכיוון שבמצב כזה נחסמת התחרות החופשית ונפגע עיסוקו של הנתבע, מקפיד בית המשפט שלא להכיר בטענה של "סימן מסחר מוכר היטב", אלא במצבים חריגים בהם הדבר הוכח בצורה משכנעת. 

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד גיל נדל

מאת: עו"ד גיל נדלמכס17/02/2037 צפיות
לאחרונה אישר בית המשפט השלום בחיפה הסדר אליו הגיעו הצדדים בתובענה ייצוגית, שתוצאתו היא הסתלקות של מגיש התביעה ודחיית תביעתו האישית של המגיש התביעה, דבר המבטל את המשך ניהול ההליך בכתליי בית המשפט לתובענות ייצוגיות.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס12/02/2063 צפיות
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר קבע כי הייתה אפוא הצדקה להגשת העתירה על ידי החטיבה וכי המדינה לא מילאה אחר חובתה הקבועה בסעיף סעיף 7(ב) לחוק חופש המידע, המורה כי על הרשות הציבורית לקבל החלטה בבקשה לקבלת מידע ולהודיעה עליה למבקש ללא שיהוי, ולא יאוחר מ-30 ימים מקבלת הבקשה.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס30/01/20127 צפיות
במסגרת גזר דין שניתן ממש לאחרונה, גזר בית משפט השלום בתל אביב-יפו, על 3 נאשמים, עונשי מאסר בפועל, בשל עבירות בתחום המע"מ ומס הקניה, אשר מתשלומם התחמקו הנאשמים, במסגרת עיסוקם.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס28/01/20131 צפיות
בית המשפט בחן את המקרה לאור ההלכה הפסוקה וקבע בהסתמך על מכלול השיקולים כי מקרה זה נמנה על אותם מקרים חריגים בהם ניתן להימנע מהרשעת הנאשם למרות הודייתו והטיל על העובד צו מבחן לתקופה של 12 חודשים ללא הרשעה.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס28/01/20126 צפיות
סקירה זו עוסקת בשאלה האם תעודות המקור שנחתמו על ידי המשלח, בהסכמת היצואן בדיעבד, הינן תעודות מקור הזכאיות להעדפת מכס או לא, בהנחה שכל שאר התנאים להסכם הסחר מתקיימים.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס28/01/20123 צפיות
עניינה של סקירה זו, בתביעה שהוגשה לבית השלום בהרצליה על ידי יבואן של מוצרי מולטימדיה, כנגד רשות המיסים, בגין מחלוקת באשר לסיווג לצורכי מכס של מכשירים מסוג קינקט, המשמשים להפעלת קונסולות משחקי וידאו באמצאות תנועות וקול ושלטים אלחוטיים בעלי בקרה מרחוק.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19296 צפיות
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים אשר קבע כי היבואן הראשי מחויב לספק אחריות לכלי הרכב בישראל, גם כאשר יצרן הרכב קבע החרגה טריטוריאלית בכל הנוגע לאחריות מצידו.

מאמרים נוספים בנושא דיני מיסים

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19296 צפיות
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים אשר קבע כי היבואן הראשי מחויב לספק אחריות לכלי הרכב בישראל, גם כאשר יצרן הרכב קבע החרגה טריטוריאלית בכל הנוגע לאחריות מצידו.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19291 צפיות
בסקירה זו נתייחס להחלטת בית משפט השלום בתל-אביב, אשר קיבלה ברובה את בקשת יבואנית לקבל מסמכים הנוגעים למחלוקת הסיווג שנתגלעה בין הצדדים ביחס לפרופילים מאלומיניום שעברו תהליך אלגון. היבואנית יוצגה על ידי משרדנו.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19316 צפיות
בית המשפט קיבל את בקשת מנהל הרציף להמרת כתב אישום בכופר וזאת לאחר שנמצא כי נכנס לחנויות דיוטי פרי מבלי שהיה רשאי לכך ונמצאו אצלו מוצרים שלא שולמו בגינם מיסים.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19298 צפיות
במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים אשר דחה עתירה לפי חוק חופש המידע של בעל חברה לחיפושי נפט וגז טבעי לקבלת מידע אודות ייבוא גופרית.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19280 צפיות
במאמר זה נסקור את פסיקת בתי המשפט שדנה בשאלות שונות שעלו בעקבות הגברת האכיפה בענף השייט.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19237 צפיות
במאמר זה נסקור את השינויים המשמעותיים העומדים להתרחש החל מינואר הקרוב בנושאי הטלת בלו על שמנים וממסים וזאת בעקבות התיקונים לצו הבלו על דלק (הטלת בלו) וצו תעריף המכס ומס קניה.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים18/11/19322 צפיות
בסקירה זו נתאר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר דן בתביעה ייצוגית שהוגשה כנגד יבואנית מוצרי מזון ותוספי תזונה בטענה לייחוס סגולות רפואיות למוצרים הנמכרים על-ידה.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica