השנה היא החליטה שהיא צריכה פרויקט חדש. משהו שעוד לא היה להם במתנ"ס בעיר. היא קיבלה תקציב גדול ואין לה רעיון. כנראה שנת הבחירות בכל זאת מביאה איתה בשורה. לא שהיא מאמינה שמשהו טוב יצא מהבחירות האלו. אף פעם לא יוצא כלום, חוץ מהמון הבטחות, בזבוז כספים נוראי על מערכת הבחירות עצמה והמון נפוטיזם מיד בסיומה. וחוץ מזה, גם אין אף מועמד מבין כלל המועמדים בעיר הזו שהיא מוכנה להאמין למחצית מהבטחותיו.
אבל כרגע, במסגרת הבזבזת כנראה, נפל עליה סכום לא קטן בכלל שאין כל כוונה לתת לו לחמוק לה מבין האצבעות, ואם סוף סוף היא תוכל לעשות משהו כדי ליצור איזשהו שינוי, היא תמציא אותו גם אם תצטרך למצוא אותו מתחת הר או לשלות אותו מתוך מימי נהר גועש.
ואז היא מצאה אותו. הוא היה מונח שם כל הזמן. היא תקים קייטרינג חלבי. כל הנוער המתנדנד והפורש, כל החבר'ה שלא מצליחים במסגרות החינוכיות. קייטרינג חלבי שיכשיר אותם למקצוע מצד אחד, ויחזק את ביטחונם ומעמדם מצד שני, ואפילו יאפשר להם לאזור אומץ ולחזור ולהתמודד עם הלימודים ובתי הספר. היא תקים קייטרינג חלבי, והיא תעשה הכל, אבל כל שתוכל כדי לקדם אותם גם במישור הלימודי.
היא התחילה בגיוס הכוחות הטובים ביותר שמצאה, וחיברה לה יחדיו שף וקונדיטור, ואנשי חינוך וכולם לקחו תחת חסותם את הנוער ה"סורר". החבר'ה שכולם נואשו מהם. יחד הם הקימו קייטרינג חלבי מקומי, שלהם. הם התחילו באירועים קטנים מקומיים, הם למדו להכין ולערוך, הם למדו לבשל ולהגיש, והם למדו לאפות ולכבד את האורחים.
הם לבשו את בגדי המקצוע- מי שאפה ובישל קיבל בגדי שף, ומי שהגיש ומילצר, בגדי מלצר. זה הפך להיות קייטרינג חלבי שכונתי, אחר כך התפרש והיה קייטרינג חלבי שחלש על שכונות קרובות נוספות בעיר, ומהר מאוד הגיע שמעו לכל רחבי העיר ומחוצה לה, והיה קייטרינג חלבי מבוקש לאירועים רבים, בקני מידה שונים, קטנים כגדולים. הפרויקט שלה הוכתר כהצלחה משמעותית לא רק בכך שמצא תעסוקה לנוער שנפלט וכזה שכמעט ונפלט ממערכות החינוך והמסגרות החברתיות, אלא הצלחה עסקית מובהקת, קייטרינג חלבי מצליח בפני עצמו.