כשהיתה ילדה קטנה היתה אוהבת לשבת עם סבתה במטבח ולשחק בבצק במקום כמו שאר הילדים בפלסטלינה. ישבה ולמדה איך לקפל את הפסטות הקטנות על תוכנן, לגלגל את המאפים, ללוש את הבצק עד דק ולפזר את הקמח כדי למנוע את הדבקת עלי הבצק זה לזה.
ככל שגדלה, גילתה עוד ועוד תחומי עניין ומצאה עצמה פחות ופחות במטבח, אך יותר ויותר מתגעגעת אליו ולריחותיו, ובעיקר לזמן איכות עם סבתה. הסיפורים, הטעמים, זריזות האצבעות. לעתים, כשהיתה יושבת לנגן ואצבעותיה היו מרקדות על המיתרים היתה חולמת על מתיחת הבצק. כשהיתה יושבת ללמוד בבגרותה ומשננת משפטים ותיקים של משפטים או תקדימים לקראת מבחנים היתה חושבת על השקט במטבח, כשרק סבתא והיא היו יושבות ומקלפות ירקות, שרות שירים ישנים ממחוזות אחרים...
ואז היא פתחה את הפרקטיקה שלה עם שני החברים הטובים. הם הוכיחו עצמם וזכו לשבחים והצלחות והחליטו לצאת לעצמאות. הכל הלך כל כך טוב וקל, לקוחות הגיעו, הצלחות רדפו הצלחות, שמם הלך וזרח. אבל משהו היה חסר טעם. התבלינים של סבתא. משהו לא היה שם. היא החליטה שהיא מורידה הילוך וחוזרת לטעמים של סבתא, גם אם רק כעיסוק צדדי.
וכך נולד קייטרינג חלבי חדש. קייטרינג חלבי של סבתא. קייטרינג חלבי מתוחכם, עורכת דין מצליחה שלא מצליחה להשתחרר מהמטבח של סבתה, מהסיפורים והשירים, פותחת קייטרינג חלבי כדי לספק את תחושת היצירה והאהבה לאוכל. קייטרינג חלבי של סבתא. הטעמים של סבתא, הריחות שלה, השירים של סבתא והסיפורים שלה. קייטרינג חלבי שהכיל בתוכו מלבד מאכליה של סבתא גם את כל הטוב והשמחה, האהבה והנתינה שתמיד קיבלה מסבתא.
היא טיפחה לעצמה עסק קטן של קייטרינג חלבי שיועד לאירועים קטנים בלבד, כדי שתוכל להמשיך ולעבוד ולגדל את משפחתה, ולעסוק בעוד אלף ואחד עיסוקים כמו שתמיד ידעה לעשות, ומהר מאוד גילתה איך קייטרינג חלבי קטן ומוצלח מקבל ביקוש גדול ומתגלגל להיות עסק בפני עצמו.
היא העבירה את שרביט הניהול ושמרה לעצמה את הזכות להיכנס למטבח כשתרצה מקום מפלט מהיום יום, וגם מטבח שבו תוכל לבלות עם ילדיה ולתת גם להם מעט ממה שהיה לה עם סבתה, בשעות המעטות שיוכלו לבלות שם יחדיו.