יבואן יהיה זכאי לקבל מידע מהמכס חרף סעיפי החסיון

במדינות רבות בעולם כמו ארה"ב ומדינות האיחוד האירופי, קיים מאגר פומבי של החלטות סיווג מכס המתפרסם באינטרנט לכל דורש.

באמצעות מאגר זה, יכול כל יבואן לכלכל את צעדיו ולבחון כיצד סווגו טובין דומים לשלו במקרים אחרים, והאם נקבע סיווג חייב או פטור ממכס.

במדינת ישראל, עד עצם היום הזה, לא הוקם מאגר פומבי של החלטות סיווג מכס, וכל החלטת סיווג נשלחת באופן אישי ליבואן אך היא אינה מתפרסמת באינטרנט.

לכן, כאשר יבואן נאלץ להגיש תביעה משפטית נגד רשות המכס, בדרך כלל אין בידיו מידע כיצד סווגו טובין דומים במקרים אחרים, והוא תלוי באופן מוחלט במידע שנמצא רק אצל רשות המכס.

במצבים כאלו, דרכו של היבואן לקבל מידע אודות מקרים אחרים עוברת דרך בית המשפט, כאשר הוא נאלץ לבקש מבית המשפט לחייב את המכס לחשוף פרטים אודות יבוא שביצעו אחרים, בעוד רשות המכס בדרך כלל מתגוננת בטענת חיסיון.

במצבים כאלו, האם החיסיון צריך לגבור על זכותו של היבואן לקבל מידע ולנהל מערכה מול המכס בקלפים גלויים?

פסק-דין מרכזי בנושא זה ניתן בערעור בבית המשפט העליון בשנת 2010 בנושא פרמה גורי, שם הסכימה המדינה למסור פרטים אודות סיווגי מכס שביצעו אחרים. וכך נאמר שם:

"נחזור עתה לעניין הקונקרטי: בדיון האחרון שנערך בפנינו הודיע בא כוחה של המבקשת, בעקבות הצעה שהועלתה על ידי השופטת מ' נאור, כי המבקשת מסכימה ליתן תשובה לשאלה האם כל אחד משלושת המוצרים המיובאים על ידי אחרים והנזכרים בשאלון מסווגים תחת הפרט לו טוענת המבקשת הוא פרט 22.08-9021או אינו מסווג תחת פרט זה".

במסגרת אותו פסק-דין משנת 2010, המדינה אף הצהירה כי בכוונתה להקים מאגר פומבי של החלטות סיווג על מנת למנוע את בעיית היעדר המידע הרובצת לפתחו של היבואן. וכך נאמר שם:

"בעקבות הערותינו נמסר לנו כי קיימת כוונה לפעול על מנת שהחלטות מקדמיות בעניין סיווגם של טובין יתפרסמו בפומבי. בדרך זו תוגבר השקיפות של התנהלות המכס בסיווגם של טובין, יבואנים יוכלו לכלכל מהלכיהם על בסיס מידע בדוק ויקטן החשש של אפליה".

למרות ההבטחה, חלפו להן יותר מארבע שנים ומאגר פומבי של החלטות סיווג מכס טרם הוקם, וזוהי הסיבה שמאבקים בין היבואן לרשות המכס אודות סיווגים שביצעו יבואנים אחרים- ימשיכו להגיע לפתחם של בתי המשפט השונים, וניתן רק לקוות כי בתי המשפט יפגינו פתיחות וליברליות ויאפשרו חשיפת פרטים שיסייעו ליבואנים בתביעותיהם מול רשות המכס.

לאחרונה, בסוף חודש אפריל 2014, ניתנה החלטה נוספת בנושא זה בבית משפט השלום בתל-אביב.

בית המשפט דחה את טענת החיסיון שהעלתה רשות המכס, וקבע כי האיזון הראוי בנסיבות אלה מביא לכך שהמכס יידרש לחשוף מסמכים תוך השחרת פרטים מסחריים של היבואנים האחרים.

החלטה זו כאמור ניתנה בעניין קרוב לזה שבו נפסק בבית המשפט העליון משנת 2010 בתיק פרמה גורי.

סיפור המקרה:

חברת פילט אייר הגישה תביעה נגד רשות המכס בגין סיווג של מסננים. בעוד היבואן טען כי סיווגם הוא כמסננים מיוחדים למערכות מיזוג אוויר- הפטור ממכס, טען המכס כי סיווגם הוא כמסננים אחרים- החייב במכס.

היבואן דרש במסגרת ההליכים המקדמיים בתיק כי רשות המכס תחשוף פרטים אודות מוצרים זהים או דומים שייבאו אחרים והשאלה כיצד סווגו וכמה מכס שילמו.

כמו כן, ביקש היבואן כי רשות המכס תשיב לשאלה אילו טובין יסווגו בפרט הפטור המתייחס למסננים למזגנים.

רשות המכס טענה כי בשל חיסיון היא אינה רשאית לחשוף פרטים אודות יבואנים אחרים, וכי השאלה הנוגעת לסיווג בפרט הפטור מהווה הכבדה יתרה ואין להטיל על המכס לבצע עבודת מחקר שכזו.

החלטת בית המשפט:

בית המשפט קבע כי בתביעות אזרחיות הכלל הוא גילוי מירבי.

לפיכך, מבחינה מהותית, דחה בית המשפט את התנגדות המכס וקבע כי המכס יהא חייב להשיב לשאלה מהם הטובין שמסווגים בפרט הפטור, מכיוון שמדובר בשאלה רלוונטית למחלוקת זו.

כמו כן, קבע בית המשפט כי באיזון בין החיסיון לבין הכלל הנוגע לגילוי מירבי, יש להורות לרשות המכס לחשוף פרטים אודות יבוא שביצעו אחרים תוך השחרת פרטים מסחריים חסויים.

בית המשפט קבע כי על רשות המכס לחשוף את שם הפריט, הסיווג, ושיעור המס, ביחס ליבוא שביצעו אחרים ואשר רלוונטי לתיק זה.

[ת"א (שלום תל-אביב) 2846-10-12 פילט אייר בע"מ נ' מדינת ישראל, החלטה מיום 24.4.14, השופטת נועה גרוסמן].

*           *           *