בימים אלה (23.6.14) דחה בית המשפט המחוזי מרכז ערעור של יבואני בשר כבש כשר לישראל נגד רשות המכס.
בית המשפט אימץ את קביעת בית משפט השלום לפיה עלויות השחיטה והכשרת הכבש, המשולמות לרבנות הראשית או לצד ג' ולא למוכר הכבש בדרום אמריקה, הן חלק בלתי נפרד מערך הכבש לצורך חישוב המכס.
מדובר בקבוצת יבואנים שייבאה בשר כבש מדרום אמריקה. היבואנים שילמו למפעל בעבור הבשר, ובנפרד, שילמו לרבנות הראשית או לצד ג' בעבור שליחת צוות של שוחט ומשגיחי כשרות למפעל, לצורך ביצוע שחיטה והכשרה.
רשות המכס טענה כי עלויות הכשרות הן חלק בלתי נפרד מן המחיר ששולם עבור העסקה, ולחילופין, נטען כי יש להוסיף את עלויות הכשרות למחיר העסקה בהיותן דומות להוצאות של פיתוח ועבודות אמנות;
היבואנים טענו כי את המכס, בשיעור 50% המוטל על בשר כבש, יש להטיל רק על ערך הבשר לצרכי המכס, כולל הובלה וביטוח, אך ללא הוצאות הכשרות.
היבואנים טענו כי פקודת המכס קובעת ש"ערך העסקה" הוא המחיר ששולם לספק-המוכר ומכיוון שהתשלום עבור הוצאות הכשרות שולם לצד ג', אין בסיס חוקי לכלול הוצאות אלה במחיר העסקה, ואין בסיס גם להוסיף הוצאות אלה למחיר העסקה, משום שאינן דומות לפיתוח ועבודות אמנות.
בית המשפט דחה את ערעור היבואנים, וקבע כי הוצאות השחיטה והכשרות הן חלק בלתי נפרד מתהליך הייצור ולכן יש לראות בהן כחלק מן המחיר ששולם עבור הכבש הכשר על פי סעיף 132 לפקודת המכס. לחילופין, קבע בית המשפט כי היה ניתן להוסיף את עלויות הכשרות לערך המוצר על פי סעיף 133 לפקודת המכס.
בית המשפט המחוזי מרכז אימץ את תיאור תהליך השחיטה וההשגחה שניתן בבית משפט השלום:
"שוחט מבצע חתך בצוואר הכבש לניקוז הדם; עובדי המפעל פושטים את עור הכבש ומבתרים את הבשר; הבשר נכנס לקו ייצור אוטומטי הכולל המלחה, ובסופו נעטף ונארז. ובכל אותה עת, ולאורך כל קווי הייצור, עומדים המשגיחים ומוודאים כי התהליך מבוצע באופן תקין וכי הבשר הכשר מסומן ככזה".
על בסיס תהליך זה שאינו ניתן להפרדה, קבע בית המשפט כי עלויות השחיטה והכשרות הן חלק בלתי נפרד מתהליך הייצור של הבשר הכשר ולכן הן חלק ממחיר העסקה לפי סעיף 132 לפקודת המכס.
לחילופין, קבע בית המשפט כי ניתן להוסיף את עלויות הכשרות לערך בשר הכבש על בסיס סעיף 133 לפקודת המכס, כמרכיבים שנכללים בטובין.
בית המשפט קבע כי אין דינה של שחיטה והשגחת כשרות על בשר כבש, כ"בקרת איכות" של מוצר. בית המשפט ציין כי בקרת איכות אינה משנה את תכונות המוצר ומשאירה אותו כפי שהוא, בעוד בבשר כבש- השחיטה וההשגחה הן שהופכות את המוצר לבשר כבש כשר, מוצר שונה משהיה קודם.
בשולי הדברים, דחה בית המשפט את טענת היבואנים כי המכס על הכשרות מעניק הגנת יתר ליצור המקומי. בית המשפט ציין כי אם מוטל מכס של 50% על יבוא בשר כבש, זהו עניינו של המחוקק ואין בכך כדי לסייע לטענת היבואנים.
בית המשפט דחה גם את הטענה החלופית של היבואנים וקבע כי הם אינם עומדים בתנאי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים ולא זכאים לפטור מהודעות החיוב הרטרואקטיביות.
בסופו של דבר, נדחה ערעור היבואנים על כל חלקיו, והם נדרשו לשלם הוצאות משפט של 30,000 ש"ח.
יצוין כי בספטמבר 2013 ניתן פסק-דין נוסף בבית משפט השלום בתל-אביב, שהלך בכיוון דומה וגם הוא מצוי כרגע בערעור בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, שטרם הוכרע.
[ע"א (מחוזי מרכז) 2107-11-13 25410-10-13 נטו מלינדה סחר בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל-רשות המכס, פסק-דין מיום 23.6.14, הרכב השופטים שילה, טולוקובסקי ובורנשטיין. ב"כ הצדדים- ליבואן- עו"ד ממשרד איתן, מהולל & שדות. למדינה- עו"ד מיכל ריצ'ולסקי מפרקליטות מחוז ת"א-אזרחי].
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089848.