יבואנים ויצואנים נוטים כדרך קבע לעשות שימוש בשירותים של משלחים בינלאומיים וסוכני מכס לצורך טיפול בפרוצדורה הכרוכה ביבוא או ביצוא.
כאשר מתעוררת תקלה כזו או אחרת, לעיתים בוחרים היבואנים או היצואנים לתבוע בבית המשפט את המשלחים או סוכני המכס וטוענים לרשלנות שלהם בטיפול במשלוחים.
בדרך כלל, היבואנים/יצואנים נוטים לטעון במצב כזה כי הם אינם מבינים בתחום הזה וכי פנו למשלחים/סוכני המכס בשל מומחיותם בתחום, וכי מעבר לתפקיד הלוגיסטי, אותם משלחים/עמילי מכס הדריכו אותם צעד אחרי צעד בנוגע לטיפול במשלוח, וכי ההדרכה לא הייתה מספקת.
האם בית המשפט עשוי לקבל טענות מסוג זה או שהוא נוטה לצמצם את תפקידי המשלח/סוכן המכס לטיפול הלוגיסטי ולא לתפקיד ה"יועץ"?
לאחרונה, דחה בית המשפט תביעה של יצואן מוצרי איפור לארה"ב, נגד חברת השילוח שטיפלה בייצוא בנושא זה.
המשלוח שיוצא לצורך הצגה בתערוכה בארה"ב לא שוחרר בשל טעות במסמכים והיצואן טען כי חברת השילוח או איש שיווק נוסף עימו נחתם חוזה, נושאים באחריות לכך.
בית המשפט קבע כי היצואן רכש שירותי שילוח ולא שירותי ייעוץ בענייני דרישות מכס, ולכן ככל שהייתה בעיה במסמכים שלא אפשרה את היצוא, הרי שזוהי אשמתו של היצואן ולא של חברת השילוח.
האם משלח הוא יועץ לענייני מילוי מסמכי יצוא ?
חברת "ניו פרמננט מייק-אפ" ביקשה להשתתף בתערוכה בלאס-ווגאס נבאדה שארה"ב ולהציג את מוצריה השונים. לצורך קידום המכירות ומשלוח המוצרים לארה"ב התקשרה החברה עם שני גורמים. האחד, חברת שילוח בינלאומית, והשני, בעל עסק בתחום השיווק לחו"ל שתפקידו היה לאתר רוכשים פוטנציאליים.
בתאריך ה-11.7.10 נאסף משלוח, הכולל את מוצרי החברה, במטרה לשלחו ליעד לשם הצגתו בתערוכה שהייתה עתידה להתקיים ביום ראשון ה-18.7.10. המשלוח הגיע לארה"ב בתאריך 14.7.10 אך עוכב במכס האמריקאי במשך מספר ימים בשל העדר נתונים או מסמכים שהיו דרושים לצורך שחרורו. בין היתר, חסר היה פירוט בשטר המטען לגבי תכולת המשלוח וצוין על גביו באופן כללי מדי כי הוא כולל: "EXHIBITION DEMONSTRATION MEANS". בשל כך, לא הגיע המשלוח אל היעד עובר למועד פתיחת התערוכה. בהמשך, בהוראת המכס, הוחזר המשלוח לישראל, באמצעות המשלח הבינלאומי.
היצואן טען מספר טענות הן כנגד המשלח הבינלאומי והן כנגד המשווק. כנגד המשווק טען היצואן, בין היתר, כי במסגרת הסכם השיווק עליו חתמו הצדדים היה המשווק אחראי גם על התחום הלוגיסטי של היציאה לתערוכה, לרבות הכנת המשלוח וביצועו בפועל. כנגד המשלח הבינלאומי טען היצואן בשני מישורים: האחד, שהמשלח הבינלאומי התרשל כלפי היצואן בכך שלא סיפק לו הסברים מספקים באשר לאופן הכנת מסמכי המשלוח בטרם יציאתו את גבולות הארץ. בתוך כך נכללה גם הטענה לפיה המשלח הבינלאומי היה מודע מראש לכך שהמשלוח נועד לתערוכה, והיה עליו לפקח באופן הדוק על המשלוח ולוודא את הגעתו במועד המתוכנן ליעד ולתערוכה. הטענה השנייה נוגעת להתנהלות המשלח הבינלאומי לאחר שהחל העיכוב של המשלוח במכס, נטען כי הוא לא עשה די לעדכון היצואן או לטיפול במשלוח המעוכב על מנת שישתחרר במועד לפני התערוכה.
סכום התביעה הועמד על סך של 250,000 ש"ח.
בעניינו של המשווק קבע בית המשפט, בהתבסס הן על החוזה שנחתם בין הצדדים והן על היחסים בין הצדדים מעבר לכתוב בחוזה, כי לא היה זה מתפקידו של המשווק לדאוג לענייני הלוגיסטיקה והשילוח וכי גם לא לקח כל חלק בשילוח המשלוח בפועל שעשוי היה להטיל עליו אחריות כלשהי לנזק שהתגבש. לכן התביעה נגדו נדחתה.
בעניינו של המשלח הבינלאומי קבע בית המשפט כי לא נמצאו פגמים בהתנהלות מי מאנשי החברה. שכן, באשר לטענה הראשונה קבע בית המשפט כי השירותים המוצעים על ידי המשלח הבינלאומי הם שירותי שילוח (יבוא או יצוא) וכי לא נמצא בהסכם השירות בין היצואן להמשלח הבינלאומי סעיף של שירותי ייעוץ והנחיות שמעניק המשלח הבינלאומי לעניין דרישות מכס או דרישות דומות אחרות לגבי משלוחים ספציפיים. כלומר, בית המשפט קבע כי השירות הבסיסי שהציע המשלח הבינלאומי ושאותו רכש היצואן, מתייחס לשילוח בלבד.
וכך פסק בעניין זה בית המשפט:
"השירותים המוצעים על ידי ... הם שירותי משלוח (ייבוא או ייצוא), כאשר במסגרת הסכם השירות יש ללקוח אפשרות לרכוש שירותים נלווים נוספים, ובהם ביטוח, שירות של עדכונים על מצב המשלוח בזמן אמת והסדרי תשלום באשראי מראש לגבי עלויות שקשורות בביצוע המשלוח (עלויות מכס, מע"מ וכיו"ב). לא מצאתי שהסכם השירות מפרט כי ... מספקת ללקוחות גם שירותים של ייעוץ והנחיות לעניין דרישות מכס או דרישות דומות אחרות לגבי משלוחים ספציפיים, משמע שהשירות הבסיסי שמציעה ... ושאותו רכשה התובעת, מתייחס לביצוע העברת המשלוח בלבד".
באשר לטענה השנייה קבע בית המשפט כי כבר ביום ה-14.7.10, לכשנודע הדבר אודות עיכוב המשלוח במכס, שלחו נציגי המשלח הבינלאומי הודעת דואר-אלקטרוני לאחד ממנהלי היצואן ובעל המניות בו, שלמעשה היה הגורם שטיפל בתערוכה ובלוגיסטיקה הכרוכה בכך.
לא-זו-אף-זו, הוכח כי נציגת המשלח הבינלאומי אף יצרה קשר טלפוני עם היצואן בארץ ועדכנה אותו אודות העיכוב במכס.
בית המשפט קבע כי על-אף שהמנהל אצל היצואן קיבל את הודעת הדואר האלקטרוני ארבעה ימים לפני פתיחת התערוכה, לא נעשה על ידו די על-מנת להשלים את הפרטים החסרים במסמכים על מנת לשחרר את המשלוח, ואין ליצואן להלין אלא על עצמו.
לכן, גם התביעה כנגד המשלח הבינלאומי נדחתה, והיצואן חויב בהוצאות של 16,000 ש"ח עבור שכר טרחת עו"ד, מחצית מן הסכום למשווק ומחצית למשלח הבינלאומי.
[ת.א. (שלום חיפה) 4936-07-11 , פסק-דין מיום 11.3.14, השופטת תמר נאות פרי].
האם סוכן מכס אחראי לעניין פסילת מקור?
פסק-הדין למעשה משרטט קו הפרדה בין תפקידו של משלח- לטפל בענייני לוגיסטיקה הכרוכים בשינוע המטען לחו"ל או ממנו, לבין תפקידו של יועץ מקצועי בנושא הדין כמו יועץ מס, עורך דין ועוד, ונאמר כי משלח אינו יועץ מקצועי ואינו נושא באחריות בעניינים מעין אלו.
בשנת 2008 התעורר מקרה דומה בו יבואן תבע גורם אחר בשרשרת הלוגיסטיקה- סוכן מכס, בטענה של רשלנות בייעוץ בנוגע למקור אירופאי של סחורה.
רשות המכס שלחה תעודת מקור של היבואן לאימות בדיעבד והתברר כי הטובין לא עומדים בכללי המקור ולפיכך נדרש היבואן לשלם גרעון מכס של 800,000 ש"ח.
היבואן טען כי תפקידו של סוכן המכס היה לייעץ לו בכל הנוגע לשלב היבוא, וכי סוכן המכס התרשל בכך שלא ייעץ לו לשמור מסמכים רלוונטיים למשך שנים למקרה שיתבצע אימות בדיעבד של מקור הסחורה. כמו כן, טען היבואן כי סוכן המכס היה צריך להתריע בפניו כי קיימת סכנה שיבוצע אימות ולהדריך אותו כיצד עליו להתנהג בזמן אמת כדי להיערך לאותו אימות.
בית המשפט פטר את סוכן המכס מאחריות וקבע כי אין זה מתפקידו להתריע מפני סכנות כגון מעשי מרמה של הצד המוכר שכן במצב כזה יידרש הסוכן להתריע גם מפני סכנות נוספות כגון אי אספקה של הסחורה, אספקת סחורה פגומה וכיו"ב.
[ת.א (שלום ירושלים) 10456/02, פסק-דין מיום 30.4.08]
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089848.