בדרך כלל נהוג לבצע טיפול אורתודנטי להחלפת שיני החלב בשיניים קבועות בגילאים 10 עד 14. קיימים מקרים יוצאי דופן בהם הרופא המטפל עשוי להמליץ על התחלת הטיפול הנ"ל בגיל צעיר יותר כדי "להקדים תרופה למכה" ולהפוך את הטיפול לפשוט יותר בגיל יותר מאוחר. יישור שיניים לילדים בגילאים צעירים איננו נחשב לטיפול שכיח, אולם בכל זאת חשוב לבצע בדיקות ולעקוב אחר התפתחות השיניים והלסת של הילד/ה בגיל צעיר יחסית בין חמש לשש.
מדוע לבצע יישור שיניים בגיל מוקדם?
בגילאים אלו רופא השיניים יבחן מקרים המחייבים התערבות אורתודנטית מוקדמת. השיניים משנות את מיקומן בגיל צעיר יחסית לרבות גיל ההתבגרות במסגרת ההתפתחות הטבעית של הלסת. להבדיל מן הלסת, השיניים הקבועות בוקעות בגודל הסופי שלהן כלומר לאחר בקיעת השן אין היא עתידה לגדול יותר בעוד שהלסת עתידה לגדול עוד הרבה לאחר שבקעו השיניים ועד לסיום גדילתן הסופי.
מתי מומלץ לבצע בדיקה אורתודנטית ראשונה?
הפער הקיים בין ההתפתחות של השיניים ובין הלסת מוביל לכמה תוצאות שבאות לידי ביטוי בכמה אופנים שונים כגון צפיפות בשיניים, מרווחים ביניהן, שיניים שאינן בוקעות עקב היעדר מקום, נטייה של לסת בסגירה וכיוצא באלו. תופעות אלו בחלקן עשויות לתקן את עצמן בצורה חלקית או מלאה לאחר סיום גדילת הלסת, בעוד שחלק מהתופעות עשויות להחריף עם הזמן. ההמלצה של האגודה האורתודנטית בישראל והאגודה האורתודנטית האמריקאית היא לבצע בדיקה אורתודנטית ראשונה בגיל שבע או שמונה.
סממנים המעידים על הצורך בבדיקה אורתודנטית מוקדמת
באמצעות בדיקה זו ניתן לזהות בשלבים מוקדמים כמה בעיות ולעתים גם התערבות מונעת יכולה להפחית את הצורך בטיפול יותר מורכב ויקר בהמשך. להלן כמה סממנים שעשויים להצביע על הצורך בבדיקה אורתודנטית מוקדמת: מציצת אצבע, איבוד ספונטני מוקדם של שיני חלב או עקירה מוקדמת שלהן, שיניים חסרות או כלואות, שיניים צפופות, מציצת מוצץ עד לגיל של החלפת השיניים, שיניים או לסתות ללא פרופורציה ביחס לפנים, שיניים שנפגשות באופן לא תקין או שכלל לא נוגעות אחת בשנייה.