|
|
|
|
|
|
|
|
סמכות אגודה חקלאית לסרב לקבל בן ממשיך לחברות באגודה
|
|
|
|
|
מושבים רבים מעוניינים בקליטת בנים של חברי האגודה החקלאית אשר יישארו להתגורר במושב ויבנו בו את ביתם ואת מרכז חייהם, ובכך ישמרו על הרכב אוכלוסיה צעיר במושב אשר יוכל להמשיך לנהל ולקיים את האגודה, מוסדותיה ופעולותיה, מחד, ומאידך, הבנים שיקלטו במושב יחיו לצד הוריהם המזדקנים וידאגו לכל מחסורם.
ישנה חשיבות בקליטתם של בני חברי האגודה דווקא, ולא אוכלוסיה צעירה אחרת, חיצונית, משום שבניהם של חברי האגודה, במרבית המקרים, גדלו במושב והם מתאימים לנוף החברתי של המושב, לערכים ולמאפיינים המיוחדים אותם מבקש המושב לשמר.
הפתרון לשאיפת האגודה החקלאית להצערת אוכלוסייתה הנו אישור האגודה למינוי בן ממשיך לבעל זכויות בנחלה חקלאית, שהוא הבן שמעבד את המשק החקלאי יחד עם הוריו, ולאחר מלאת ימיהם יהפוך הוא לבעל הזכויות המשק במקומם.
ראינו אם כן, כי מינוי בן ממשיך וזהותו הנם אינטרס חשוב עבור האגודה החקלאית, למרות זאת ייתכן והאגודה לא תהיה מעוניינת לקבל בן ממשיך ספציפי כחבר אגודה. האם האגודה החקלאית רשאית להתנגד לקבלת הבן הממשיך לחברות באגודה?
תקנה 3א' לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) – התשל"ג 1973 קובעת כדלקמן:
(א) (נמחקה).
(ב) בן ממשיך הכשיר לחברות על פי תקנון האגודה יגיש לועד ההנהלה בקשה בכתב להתקבל כחבר לפי הנוסח שבתקנון האגודה, בצירוף מסמכים המוכיחים את היותו בן ממשיך.
(ג) התנגד ועד ההנהלה לקבלת בן ממשיך להיות חבר באגודה, יפתח הועד בהליכי בוררות נגד אותו בן ממשיך לפי תקנון האגודה, תוך 45 יום מיום שהגיש בקשה כאמור, וחברותו תיקבע על פי פסק הבוררות.
(ד) לא החל הועד בהליכי בוררות כאמור בתקנת משנה (ג), יהיה הבן ממשיך חבר באגודה בתום 45 יום מיום שהגיש את בקשתו כאמור.
(ה) הוראות תקנה זו אינן באות למנוע מבן אחר של חבר האגודה להיות חבר בה.
(ו) הוראות תקנה זו יחולו, בשינויים המחוייבים, על בני זוגם של בעל או בעלת משק חקלאי שלהם זכות במשק.
(ז) היתה העברת זכות במשק חקלאי טעונה אישור האגודה על-פי תקנותיה, יראו כאילו ניתן לבן ממשיך אישור כאמור אלא אם לא נתקבל הבן הממשיך כחבר באגודה על-פי פסק הבוררות כאמור בתקנת משנה (ג).
תקנה זו קובעת למעשה, כי בן ממשיך המעוניין להתקבל כחבר באגודה החקלאית, יפנה בכתב, לאגודה בבקשתו לאשר את מינויו ע"י הוריו כבן ממשיך, ובמידה והאגודה מתנגדת לקבל אותו כאחד מחבריה, על האגודה לפנות להליך בוררות תוך 45 יום מעת שהוגשה הבקשה. במקרה והיא נמנעת מלקיים בוררות בנושא, אזי הבן הממשיך יוכר כחבר, באופן חד צדדי, ללא יכולתה של האגודה להתנגד לכך.
ברירת המחדל הנה, אם כן, כי בן ממשיך יתקבל באופן אוטומטי לחברות באגודה החקלאית, ורק במקרים חריגים קיימת לאגודה עילה להתנגד למתן החברות ולפנות, לשם כך, להליך בוררות.
יפים לעניין זה דברי רשם האגודות השיתופיות בתיק מס' 703/362/07 בית הגדי אגודה שיתופית בע"מ נ' דמרי שמעון, מתוך: www.nevo.co.il:
"מעיון בתקנות הקובעות את הליך הקבלה לחברות של בן ממשיך עולה, כי המחוקק לא הותיר בידי האגודה אפשרויות רבות לסיכול קבלתו של הבן הממשיך לחברות. נעשתה התקנה כאומרת שזכותו של הבן הממשיך להתקבל כחבר הינה הנורמה התקינה והמועדפת, אך במקרים חריגים במידה ולאגודה עילה מיוחדת למנוע מן הבן הממשיך להתקבל כחבר, אזי מוטלת עליה החובה לפנות להליך בוררות מיד וללא עיכוב. התקנה אף מוצאת לנכון להטיל סנקציה על אגודה שלא פעלה להסדרת ענייניו של הבן הממשיך, ולחייבה לקבלו לחברות חרף התנגדותה.
ובהמשך:
"העובדה שההצטרפות לאגודה הינה וולנטרית והאגודה רשאית לקבוע בתקנוניה את מי היא רואה לנכון לקבלה לחבר. כל זאת, לא לעניין בן ממשיך שבו האגודה מוגבלת בסירוב שלה.
לעניין בן ממשיך ההוראות מצמצמות למעשה את אפשרות האגודה לסרב קבלתו של בן ממשיך כחבר באגודה. בדיוק בשביל כך מעניק החוק אפשרות לפתיחת הליך בוררות במידה והאגודה מסרבת לקבלו. כמו כן בדיוק בשביל כך קובעת התקנה כי במידה ולא התנהל הליך הבוררות תוך פרק זמן של 45 יום, אזי אוטומטית הבן הממשיך מתקבל כחבר.
המחוקק מעוניין למנוע מצב בו האגודה מסרבת לקבל את הבן הממשיך. נעשתה התקנה כאומרת, דרך כלל ברגע שקיבלה האגודה חבר, הרי בכך היא מקנה לאותו חבר את הזכות להוריש את חברותו לבן ממשיך אחד, העונה להגדרת בן ממשיך בתקנות. אין האגודה יכולה להתייחס לבן ממשיך כדרך שהיא מתייחס לאדם הבא מן החוץ ומבקש להתקבל כחבר, שאם כך במה נתייחד בן ממשיך מכל אדם המבקש להתקבל כחבר באגודה. כאן המקום לציין כי יש להסתכל על תקנה זו כהוראה המפעילה סנקציות על אגודה הנמנעת לקבל בן ממשיך כחבר מן המניין.
לשון התקנה ואף פרשנותה התכליתית מעלות מסקנה אחת והיא: שיקול דעתה של האגודה בקבלה לחברות, מוגבל באופן יחסי במקרה של בן ממשיך, על פני מקרה של אדם הבא מן השוק ומבקש להתקבל כחבר" (הדגשות אינן במקור – ר.א)
מתי האגודה רשאית, אם כן, להתנגד לקבלת בן ממשיך כחבר אגודה?
חברות באגודה שיתופית טומנת בחובה זכויות לצד חובות, וכאשר הבן הממשיך מעוניין ליטול רק את הזכויות מבלי לקבל על עצמו את החובות (כמו למשל, תשלום מיסי ועד, השתתפות בתשלומים אחרים המוטלים על כלל חברי האגודה, מגורים קבועים במושב), אזי רשאית האגודה להתנגד לקבלת הבן הממשיך כחבר אגודה.
זאת ועוד, תקנה 3א' נקראת בחדא מחתא (בנשימה אחת), וכל תקנת משנה בה תלויה בתקנת המשנה שקדמה לה.
תקנה 3א' קובעת: בן ממשיך הכשיר לחברות על פי תקנון האגודה יגיש בקשה לוועד ההנהלה…."
ראשית, עסקינן בבן ממשיך שמונה כדין (עפ"י אופן המינוי המוגדר בהסכם המשבצת, בתקנון, או בתקנות האגודות השיתופיות). ככל והמועמד אינו בן ממשיך – אין תחולה לתקנת משנה 3א' (ד), והמועמד לא יהיה חבר אגודה גם אם ועד ההנהלה לא פנה לבוררות.
שנית, הבן הממשיך כשיר לחברות על פי תקנון האגודה. ככל והבן הממשיך אינו כשיר להתקבל כחבר על פי הקריטריונים המנויים בתקנון האגודה, אזי לא חלה בענייניו תקנת משנה 3א'(ד) המעניקה סטאטוס של חברות, עת מסרבת האגודה לפנות להליך בוררות.
בע"א 187/88 בת שבע יפה ואח' נ' נטעים מושב עובדים להתיישבות, מתוך: www.nevo.co.il, בית המשפט העליון קיבל את טענות אגודת מושב נטעים וקבע, כי הבן הממשיך לא יהיה חבר אגודה מאחר והוא אינו מתגורר בתחום המושב וגם לא משלם את המסים ושאר התשלומים המגיעים ממנו לאגודה, דבר המעכב ו/או מונע קבלה לחברות ע"פ הוראות התקנון.
מקרה נוסף בו לאגודה קיימת הזכות והסמכות להתנגד לקבלת בן ממשיך כחבר אגודה הוא כאשר הבן הממשיך אינו מנהל אורח חיים דתי, והתקנון קובע כי על חברי האגודה לנהל אורח חיים דתי (ובפועל חברי האגודה באמת מנהלים אורח חיים דתי).
לסיכום, בן ממשיך המעוניין להתקבל כחבר באגודה החקלאית, מחויב לפנות בכתב לאגודה.
במידה והאגודה מתנגדת לקבל אותו כאחד מחבריה, על האגודה לפנות להליך בוררות תוך 45 יום מעת שהוגשה הבקשה. יכולתה של האגודה להתנגד לקבלת הבן הממשיך כחבר, מוגבלת למקרים ספציפיים, כמפורט לעיל.
סירוב ו/או הימנעות האגודה לפנייה לבוררות תגרום להכרה בבן הממשיך כחבר אגודה.
עם זאת, במידה והבן הממשיך אינו כשיר לחברות על פי תקנון האגודה, לא יתקבל כחבר אף אם האגודה לא פנתה לבוררות.
נכתב ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף – אלקיים ושות'
מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אודות כותב המאמר:
נכתב ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'.
מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאמרים נוספים מאת רגב אלקיים
|
ראוי להדגיש, כיעצם ההכרה בבן כ"בן ממשיך" אינה מעניקה לבן הממשיך זכויות קנייניות במשק.
משמעות הצהרת בעל המשק על בנו כ-'בן ממשיך' מהווה הגדרת מערכת היחסים שבין 'הבין הממשיך', האגודה, הסוכנות והמנהל – ותו לא!
ללא אישור בכתב של בעל המשק, וללא חתימת בעל המשק על המסמכים הרלוונטיים, הבן הממשיך אינו רשאי לבנות במשק
|
|
מינויו של בן ממשיך, מהווה, הלכה למעשה, הצהרת ההורים על העברת זכויותיהם במשק ל'בן הממשיך', ובכך ניטלת מהם, פעמים רבות, הזכות והאפשרות להחליט על נכסיהם באופן עצמאי.
מינויו של הבן הממשיך מגביל את היכולות הכלכליות של ההורים, מחד, ואת האפשרות לקבוע ו/או לשנות את ההחלטה על זהות יורש המשק בעתיד, מאידך.
|
מאמרים נוספים בנושא דיני תאגידים
|
מימון אישי אינו נוגע רק לכסף. יש בו מידע נוסף על השכל הישר והמיושן. ניהול הכספים שלך הוא דבר שנלמד ורוב האנשים לומדים אחרי שהם כבר נקלעו לחובות. קחו את הטיפים הבאים ברצינות ונסו ליישם שינויים אלה בכספכם על מנת לחיות חיים מאושרים יותר ונטולי לחץ.
|
|
השקעות נדל"ן מפחיד את רוב האנשים, אבל זה לא חייב להיות ככה בכלל. לא משנה אם אתה רק מתחיל או כבר להשקיע בתחום הנדל"ן במשך זמן מה, העצה הבאה יכולה לעזור. המשך קריאה ותלמד מה צריך לעשות עם השקעה בשוק הנדל"ן.
|
|
If you are unable to get an unsecured credit card due to your low credit rating, sign up for a secured card. If you use it correctly, it will help improve your credit standing.
|
|
בהתאם לדו"ח הכונס הרשמי שפורסם ביום 18-12-2016, נא לשים לב להערות בדו"ח הכנ"ר,מהן ניתן ללמוד שקיימות חברות מתוך החברות הנ"ל, שסיימו את הליך הפירוק.
|
|
עו"ד נועם קוריס כותב על תפקיד בעלי מניות בחברה
|
|
קיפוח הינו מניעת זכויות או הזדמנויות שוות תוך התנהגות שאינה הוגנת כלפי האחר. קיפוח מהווה אפליה לרעה או הבדלה לרעה כלפי מישהו.
|
|
ייפוי דוחות כספיים בחברות פרטיות בתהליך התמוטטות
לא תמיד מוצג מצבה האמיתי של חברה, עם המתרחש בתוך כתלי החברה בפועל.
|
|
|
|
|