חפש מאמרים:
שלום אורח
17.02.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

עוסקים ויבואנים שימו לב - מסלול אכיפה וענישה חדש ומרתיע בחוק הגנת הצרכן

עוסקים ויבואנים שימו לב - מסלול אכיפה וענישה חדש ומרתיע בחוק הגנת הצרכן

עו"ד גיל נדל, רו"ח (משפטן) ג'מיל אבו-מוך

בתאריך 1.1.15 עומד להיכנס לתוקפו תיקון משמעותי מאד לחוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 39), אשר צפוי להשפיע באופן דרמטי על התנהלותם של עסקים, לרבות יבואנים.

הפרות של חוק הגנת הצרכן "נענשו" עד היום באמצעות הגשת תובענות ייצוגיות של צרכנים שנפגעו מאותה ההפרה, ואילו התיקון הנוכחי לחוק בא לאפשר לרשות להגנת הצרכן להעניש את אותם עסקים שהפרו את החוק, באמצעים מינהליים שונים עליהם נפרט במאמר זה.

מהי מטרתו של תיקון זה?

תיקון זה נועד להרחיב את סמכויות הפיקוח והאכיפה של הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן ולהעניק לה, בין היתר, סמכות להטיל עיצומים כספיים על חברות ובתי עסק שיעברו על החוק.

יש לציין כי בטרם כניסת התיקון לתוקף, קיימת בידי הרשות להגנת הצרכן הסמכות לחקירה ולאישום פלילי, אך על מנת להפעיל סמכות זו, על הרשות להגנת הצרכן לפנות לבית המשפט.

מה החידוש העיקרי בתיקון זה?

בעקבות התיקון אשר יכנס לתוקפו בינואר 2015, יתווספו כלי אכיפה נוספים לרשות להגנת הצרכן, בין היתר, הטלת עיצום כספי, מתן התראה מנהלית, קבלת כתב התחייבות להימנע מהפרה ועירבון, מתן צו להימנע ממכירה של מוצרים, ועוד.

אילו עיצומים כספיים מאפשר החוק להטיל?

התיקון קובע דרגות שונות של הפרות, אשר לכל דרגה, ובהתחשב בזהות המפר (תאגיד או יחיד), נקבע עיצום כספי שונה.

על הפרה "רגילה" יוטל עיצום כספי בסך של 7,000 ש"ח ליחיד ו- 22,000 ש"ח לתאגיד. החוק מפרט 47 מקרים של הפרות "רגילות" וביניהן:

ס' 22ג(א)(2) " הודיע שאין לצרכן זכות לבטל עסקה או לקבל חזרה את כספו..."

ס' 22ג(א)(3) " לא גילה לצרכן פרט מהותי שהיה עליו לגלותו..."

ס' 22ג(א)(14) "לא הציע לצרכן לבחור את מועד החיוב החודשי שבו יבוצע החיוב בתשלום..."

ס' 22ג(א)(36)- "לא סימן על גבי טובין המיועדים לצרכן או במצורף להם, פרטים בהתאם להוראות סעיף 17"

ס' 22ג(א)(39)-לא הציג, נוסף על המחיר הכולל או במקומו, את המחיר ליחידת מידה, משקל או נפח..."

בנוסף לזאת, על הפרה חמורה יוטל עיצום כספי בסך של 25,000 ש"ח ליחיד ו- 45,000 ש"ח לתאגיד. החוק מפרט 17 מקרים של הפרות "חמורות", וביניהן:

ס' 22ג(ב)(1) עשה דבר העלול להטעות צרכן בעניין מהותי בעסקה.

ס' 22ג(ב)(2) מכר, ייבא או החזיק נכס שיש בו הטעיה, או השתמש בנכס כאמור למתן שירות.

ס' 22ג(ב)(9) לא אפשר לצרכן לבטל עסקה לתקופה קצובה.

בנוסף, החוק מגדיר מהי "הפרה בנסיבות מחמירות", "הפרה נמשכת", ו"הפרה חוזרת", אשר יאפשרו להטיל עיצום כספי בסכומים גבוהים יותר.

מהו תהליך הטלת העיצום הכספי?

במקרה שבו יש  לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מהוראות החוק, ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי, הוא נדרש למסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי, כאשר בהודעה יפורטו:

• המעשה או המחדל המהווה את ההפרה;

• סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;

• זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה;

• שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת;

במצב כזה, עומדת למפר זכות טיעון, כאשר הוא זכאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, תוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה. הממונה רשאי לבטל/להפחית/להשאיר את העיצום על כנו. באם המפר סבור כי נפלה טעות, זכותו לפנות לבית המשפט בערעור אך הערעור אינו מעכב את התשלום אלא אם בית המשפט קבע אחרת.

מהי התראה מנהלית?

התראה מינהלית הינה הליך מקל יותר כלפי העוסק, בו הממונה לא מטיל עליו עיצום כספי אלא רק מזהיר אותו. בהתראה מינהלית נדרש הממונה לציין מהו המעשה המהווה את ההפרה, עליו להודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי.

נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור, רשאי הוא לפנות לממונה, בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:

1.הוא לא ביצע את ההפרה;

2.המעשה שביצע, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.

האם הממונה רשאי לעצור את מכירתם של טובין שלכאורה מפרים את החוק?

התיקון קובע בסעיף 21ב כי אם עוסק לא סימן את הטובין כנדרש על פי החוק, רשאי הממונה להוציא צו כי חל איסור לעשות בהם שימוש וחובה על העוסק לשמור את הטובין בעסקו עד אשר הממונה יתיר את מכירתם. זהו חידוש שלא היה עד היום בחוק והוא מרחיב את סמכויות הממונה.

[חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 39), התשע"ד-2014]

קישור לתיקון החוק:

http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/19/3/620_3_1.rtf


 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.

לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים, בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד גיל נדל, רו"ח (משפטן) ג'מיל אבו מוך

בסקירה זו נתאר מקרה בו נדחתה על הסף תביעתה של יבואנית רכב ביבוא אישי, אשר תבעה את רשות המכס להשבת מסים ששולמו ביתר על אותו רכב.

בסקירה זו נתאר את הכרעת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בערעור שהוגש על פסק דינו של בית משפט השלום באשדוד, בהתייחס למקרה של ניסיון של הברחת סיגריות וסוללות. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור בחלקו והקל בעונש שהוטל על הנאשם.

בסקירה זו נתאר מקרה בו בית המשפט חייב מחסן לפצות יבואן בגין נזק שנגרם לפלטות עץ מיובאות שאוחסנו במחסן תחת כיפת השמיים ולא במקום מקורה. בית המשפט קיבל את טענת היבואן כי סטנדרט ההתנהגות הסביר ממחסן מחייב לאחסן את העץ במקום מקורה ומשלא עשה כן, המחסן התרשל בתפקידו וחייב לפצות את היבואן.

בסקירה זו נתאר את הכרעת בית המשפט העליון בעתירה שהגישה יבואנית בעלי חיים נגד משרד החקלאות בנוגע לנוהל הקצאת מקומות ותחנות הסגר למקנה מיובא. בית המשפט קבע כי בהיעדר חקיקה מפורשת, לא ניתן לכפות על תחנת הסגר פרטית להעניק שימוש שוויוני ליבואני בעלי חיים, ויש צורך בהסדרת הנושא בחקיקה, תוך מתן תקופת התארגנות למדינה.

בסקירה זו נתאר מקרה שבו מדינת ישראל הגישה תביעה בגין הוצאות שהוציאה לצורך פעולות הצלה, חיפוש אחר נעדרים ואיתורם, לאחר תאונה ימית שארעה בשנת 2007. התביעה הוגשה נגד מספר נתבעים, וביניהם בעלת האוניה וסוכן האוניה.

בסקירה זו נתאר את פסק-דינו של בית משפט המחוזי בירושלים, שקבע כי טבק מיובא שנוספו לו בישראל חומרי טעם וריח חייב במס קניה נוסף לפי חוק מס קניה בגין פעולת המכירה בישראל, נוכח העובדה שהוספת חומרים אלו נחשבת כ"פעולת ייצור".

בסקירה זו נתאר מקרה שבו יבואן תבע חברת תעופה בגין נזק למטען מיובא. חברת התעופה ביקשה מבית המשפט לחייב את היבואן לחשוף נתונים מסחריים אודות הרווחיות לתקופה המשתרעת על חמש שנים.

מאמרים נוספים בנושא דיני מיסים

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19277 צפיות
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים אשר קבע כי היבואן הראשי מחויב לספק אחריות לכלי הרכב בישראל, גם כאשר יצרן הרכב קבע החרגה טריטוריאלית בכל הנוגע לאחריות מצידו.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19271 צפיות
בסקירה זו נתייחס להחלטת בית משפט השלום בתל-אביב, אשר קיבלה ברובה את בקשת יבואנית לקבל מסמכים הנוגעים למחלוקת הסיווג שנתגלעה בין הצדדים ביחס לפרופילים מאלומיניום שעברו תהליך אלגון. היבואנית יוצגה על ידי משרדנו.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19294 צפיות
בית המשפט קיבל את בקשת מנהל הרציף להמרת כתב אישום בכופר וזאת לאחר שנמצא כי נכנס לחנויות דיוטי פרי מבלי שהיה רשאי לכך ונמצאו אצלו מוצרים שלא שולמו בגינם מיסים.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19279 צפיות
במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים אשר דחה עתירה לפי חוק חופש המידע של בעל חברה לחיפושי נפט וגז טבעי לקבלת מידע אודות ייבוא גופרית.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19277 צפיות
במאמר זה נסקור את פסיקת בתי המשפט שדנה בשאלות שונות שעלו בעקבות הגברת האכיפה בענף השייט.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19235 צפיות
במאמר זה נסקור את השינויים המשמעותיים העומדים להתרחש החל מינואר הקרוב בנושאי הטלת בלו על שמנים וממסים וזאת בעקבות התיקונים לצו הבלו על דלק (הטלת בלו) וצו תעריף המכס ומס קניה.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים18/11/19319 צפיות
בסקירה זו נתאר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר דן בתביעה ייצוגית שהוגשה כנגד יבואנית מוצרי מזון ותוספי תזונה בטענה לייחוס סגולות רפואיות למוצרים הנמכרים על-ידה.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica