אנשים מסוימים מאמינים בגוף. הם מאמינים שאם יאכלו נכון, ויתאמנו וישמרו על הגוף שלהם, הם ישיגו את מה שהם מחפשים. אבל אם הם לא ישימו לב הבטים הרגשיים, הנפשיים, השכליים שלהם, הם ישארו אנשים אומללים המכורים לבריאות וכושר.
אנשים אחרים מכורים לשכל, יש הרבה כאלה. זה לא טרנד כמו חדרי הכושר והתזונה הנכונה, אבל זו אופנה פחות בולטת, מתחת לפני השטח, אבל דומיננטית מאוד. אנשים שמאמינים שניתן לפתור כל בעיה באמצעות היגיון. אבל החיים לא הגיוניים, אז הם נאלצים לדחוף את הרגשות שלהם לכל מיני פינות בכדי להמשיך ולהתייחס למציאות בצורה שכלית טהורה ככל האפשר. לרוב הם נכים רגשית, מאובנים פיזית אבל מאוד חכמים.
הסוג השלישי אלו הם המכורים לרגש. הם פועלים מהבטן, הם צועקים כשהם כועסים כי אסור להחזיק בבטן. הם לא שוקלים כלום באמצעות ההיגיון, הם פשוט רצים קדימה. הם נראים, אם לתרגם מאנגלית, כמו תאונה שמחכה להתרחש.
רוב האנשים אינם מוחלטים. יש להם נטייה לצד אחד ששולטת בהם, ואילו הצדדים האחרים בקיום שלהם מוזנחים, אצל מי יותר, אצל מי פחות.
האמת נמצאת כתמיד, במציאת האיזון, דרך האמצע, ביניהם. עלינו לשמור על הגוף שלנו, לטפח אותו ולאמן אותו ולהאכיל אותו כמו שצריך, כדי שיישאר בריא וגמיש ויפה וימשיך לתת לנו לעשות את מה שאנו רוצים לעשות. עלינו לשמור על השכל שלנו, לאמן אותו, ללמד אותו דברים חדשים כל הזמן, להסתגל לטכנולוגיות חדשות כי לשם העולם הולך בין אם נרצה ובין אם לאו. ועלינו להגן על הנפש שלנו, ללמוד להתמודד עם הפחד והשנאה העצמית, ללמוד לקבל את עצמנו ולאהוב את עצמנו כי אחרת הנפש תצטמק ותתכער כי אין כוח הורס ומכער יותר משנאה.
רק ככה נוכל לחיות חיים טובים יותר, לעשות דברים טובים יותר, ולהיות מאושרים יותר.