חפש מאמרים:
שלום אורח
21.11.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

קופות גמל - תכנון הפקדות ומשיכות

מאת: מנחם כהןמיסים - כללי07/09/20152094 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

קופות גמל - תכנון הפקדות ומשיכות

מאת: מנחם כהן, עו"ד (רו"ח), כלכלן ומוסמך למינהל עסקים - יצחק אילוז, רו"ח

1. מבוא

חוקי המס מעודדים צבירת חסכונות בקופות גמל במשך שנות העבודה והפעילות, כך שישמשו בעתיד, בעת הפרישה, למקור הכנסה ומחיה. קיימים סוגים שונים של קופות גמל: קופת גמל לקצבה, לפיצויים, לחופשה, קרן השתלמות או קופת גמל לכל מטרה אחרת דומה.

בקופות הגמל הצטברו סכומי כסף גדולים ויש בהם פוטנציאל גדול להשפיע על כלכלת המשק ובמיוחד על שוק ההון, ולפיכך מצאו הרשויות לנכון לפקח על קופות גמל אלו, כדי שיוכלו לנתב את הכספים של הקופות לאפיק הרצוי למשק מצד אחד, ולהבטיח את העמיתים, מצד שני, על ידי כך שהקופות לא ישקיעו את הכספים בהשקעות בעלות סיכון גבוה. לשם כך, נקבעו תקנות הקובעות כללים לאישור קופות גמל וכיצד יש לנהלן. אלו הן תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ"ד-1964 (להלן - התקנות). בשנת 2005 נחקק חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן - חוק הפיקוח על קופות הגמל), אשר מתפקידו להחליף בהדרגה את התקנות ולבוא במקומן.

תקנות אלה מחייבות את קופות הגמל למיניהן בדרישות מינימום, אשר חייבות להתמלא על ידי הקופות. הקופות רשאיות להוסיף לתקנון הוראות משלהן ובלבד שלא תסתורנה את ההוראות בתקנות[1].

אישור לקופת גמל[2] תקף רק לקרן או לקופה להן ניתן האישור ללא קשר לקרנות אחרות של אותו תאגיד, אם ישנן כאלה[3].

2. הקלות מס בהפקדות לקופת גמל

סעיף 45א לפקודה מתיר זיכוי מהמס בשיעור של 35% מתשלומי העובד לקופה לקצבה[4].

סעיף 47 לפקודה מתיר ניכוי בגין הפקדה בקופת גמל עד שיעורים מרביים המפורטים בסעיף. הניכוי יינתן בגובה ההפקדה לקופת גמל בשנת המס כפוף לשיעורים המרביים שנקבעו בסעיף 47 לפקודה[5].

החסכון במס מהפקדה בקופה לקצבה בגין הזיכוי היא בגובה שיעור הזיכוי, דהיינו 35% מסכום ההפקדה. לעומת זאת, החסכון במס מסכום ההפקדה לצורך ניכוי הוא לפי שיעור המס השולי של הנישום.

יש לציין, שמי שהכנסתו אינה עולה הכנסה המחייבת בשיעור מס שולי של 35% ושתקציבו להפקדה לקופה לקצבה מוגבל, או שמתלבט האם להפקיד לקופה לקצבה אם לאו, או מתלבט בנוגע לסכום ההפקדה, אפשר שיסתפק בהפקדה שתקנה לו חסכון במס בגין זיכוי לפי סעיף 45א לפקודה בשיעור של 35% ולא להפקיד סכומים נוספים לצורך ניכוי לפי סעיף 47 לפקודה. מי ששיעור המס השולי שלו הוא 10% בלבד ואינו מעוניין להפקיד לקופה לקצבה סכום גבוה, יעדיף, מן הסתם, שלא להפקיד כספים לקופה לקצבה מעבר לתקרת ההפקדה לצורך זיכוי, כי אז יחסוך מס הכנסה דל בשיעור 10% בלבד. נראה שעדיף להגביל את ההפקדה בגובה תקרת ההפקדה לזיכוי. ברם, שיקולים סוציאליים והפטור שחל על הקצבה, כפי שיפורט בהמשך, יכולים להוביל דווקא להגדלת סכום ההפקדה.


3. יתרונות וחסרונות בהפקדה לקופת גמל

3.1 חסכון כפוי לעובד השכיר לעומת תמריצים להם זקוק העצמאי

הכספים שנחסכים בקופות הגמל מיועדים לשימוש כקצבה למועד הפרישה מעבודה בהגיע העמית לגיל פרישה. כל עוד העמית צעיר וכוחו במותניו הוא מסוגל לעבוד ולהתפרנס ואף להפריש שיעור מסויים למטרות סוציאליות. הדברים אמורים בעיקר לגבי עובדי הצווארון הכחול, אשר לא יוכלו להתמיד בעבודה פיזית עד גיל מבוגר ואולי אף לא עד גיל הפרישה. מבחינה זו, יש יתרון בהפקדות השוטפות לקופת גמל, גם אם הן נעשות מתוך חסכון כפוי.

בנוגע לכך, בצו ההרחבה הפנסיוני, אשר מטיל על המעבידים ועל העובדים להפריש מידי חודש בחודשו לקופת פנסיה יש תועלת בכך שהוא כופה על המעבידים ועל העמיתים ליצור רשת בטחון סוציאלית שעשויה לסייע ביום סגריר. ככל שהחסכון הכפוי מאריך ימים נצברת פנסיה גדולה ומכובדת יותר, אשר משלימה את קצבת הזקנה הדלה מאת המוסד לביטוח לאומי.

לא קל להקפיד ולהתמיד בחסכון של כספים שהשימוש בהם ייעשה כעבור עשרות בשנים. במיוחד אמורים הדברים לגבי עמית עצמאי, אשר חסר לו אותו מנגנון של חיסכון כפוי, הקיים אצל העובד השכיר[6]. ייתכן שאצל העמית העצמאי התמריץ להפקיד כספים בקופת גמל הוא בעיקר הקלות המס בגין הפקדותיו בקופה, אולם בשורות שלהלן נראה, שיש לשים לב לתמריצים נוספים.

עולה מכך שלעמית השכיר אין כמעט שיקול דעת בקשר לסכומים המופקדים בקופת הגמל, בעוד שעמית עצמאי יוצא מנקודת ראות שונה לגמרי לגבי עצם ההפקדה בקופת גמל וגובה ההפקדה.  העמית השכיר "שבוי" במסגרת יחסי עבודה אשר כופים עליו להפקיד כספים, על פי חוקי העבודה, צווי הרחבה, הסכם קיבוצי, או הסכם אישי. למותר לציין שרוב ההפקדה נעשית על ידי המעביד ורק כ-1/3 ממנה נעשית על ידי העובד.

3.2 תמריצים להפקדה בקופה לקצבה אצל עצמאי

אל לו לעצמאי לוותר על אפיק ההשקעה של הפקדה בקופת גמל לקצבה.

כידוע, החל משנת 2003 המחוקק הטיל מס על חלק גדול מאפיקי ההשקעה, כגון: רווח מניירות ערך בבורסה וריבית על פקדונות. אם נוסיף לכך שגם באפיקי השקעה אחרים, כגון נדל"ן עסקי, וגם בהשקעה בנדל"ן למגורים החורגת מגבולות הפטור, מוטל מס על הרווחים השוטפים ובמימוש, נמצא שאפיקי השקעה פטורים ממס הם מצומצמים ביותר, ובתוכה כלול אפיק ההפקדה בקופה לקצבה[7].

היתרונות בקופה לקצבה הם במישורים הבאים:

א. חסכון מס מזיכוי ו/או ניכוי בעת ההפקדה, כאמור לעיל;

ב. פטור ממס בגין קבלת קצבה או היוונה, החל מגיל הפרישה שהולך וגדל בהתאם לסעיף 9א(ז) לפקודה, כדלקמן:

43.5% - בשנים 2012 - 2015; 49% - בשנים 2016 - 2019; 52% - בשנים 2020 - 2024 ו-67% - בשנים 2025 ואילך.

ג. ההיבט הסוציאלי הוא בעל משמעות בעיקר אצל נישומים עצמאים שאינם צוברים זכויות סוציאליות כמו העובדים השכירים. לכן הפקדה לקופה לקצבה מגיל צעיר מבטיחה הכנסה נאותה בהגיע הנישום לגיל זקנה, ומשכך, היא מחוייבת המציאות.

כך למשל, מי שבשנת 2015 הינו בגיל 55 ומטה יהיה פטור ממס בשיעור 67% מהקצבה המזכה בעת קבלת קצבה, 12 שנה לאחר מכן בהגיעו לגיל 67, שהוא גיל הפרישה. ערך הפטור ממס הוא 1,020,276 ₪ לפי החישוב הבא: 1,020,276 = 180 x 8,460 x 67%.

מי יוותר בנקל על סכום פטור ממס של כמיליון ₪, מה עוד שלכך נוספים החיסכון במס בעת ההפקדה וכן ההיבט הסוציאלי הגלום בחיסכון עצמו?!

4. משיכת כספים מקופת גמל לתגמולים

4.1 נזילות הקופה

הפקדות בקופות לקצבה הינן הפקדות לטווח ארוך. הפקדות שבוצעו בקופות התגמולים עד 31.12.05, אשר הופקדו לקופות שצברו וותק של 15 שנה (קופות נזילות) ניתנות למשיכה בכל עת[8]. אולם הפקדות שבוצעו בשנים  2006 ו-2007 אינן ניתנות למשיכה, אלא לאחר שהעמית הגיע לגיל 60 ועברו 5 שנים מיום שהחל להפקיד כספים באותו חשבון[9]. אולם משנת 2008 ניתן להפקיד רק בקופה לקצבה (לאחר שתם אישורן של הפקדות לקופות גמל לתגמולים). משיכת כספים מקופה לקצבה תיעשה בדרך כלל בגיל הפרישה בצורה של קצבאות או היוון קצבאות.

להלן ניתן את הדעת לכדאיות משיכת כספים מחשבונות נזילים. חשבונות אחרים שמהם לא ניתן למשוך אינם נושא דיוננו כי ממילא הכספים חייבים להשאר בקופה עד גיל פרישה או עד גיל 60, לפי הענין.

4.2 כדאיות משיכת הכספים

הכספים בקופת גמל לתגמולים מניבים הפרשי הצמדה וריבית ריאלית. מרכיב הקרן הינו בבחינת החזר השקעה ואינו חייב במס. הפרשי הצמדה פטורים ממס מאז ומתמיד. הריבית הריאלית שמתקבלת מקופות התגמולים פטורות ממס הכנסה לפי סעיף 9(18) לפקודה[10].

בהשקעות נזילות אחרות בעלות אופי דומה, כמו פקדונות בבנקים, השקעות בקרנות נאמנות, בניירות ערך וכיוצא באלה חייבת הריבית הריאלית והרווח השוטף ורווח ההון במס בשיעור של 25%, החל מיום 1.1.12 בהתאם לתיקון 187 לפקודה[11].

יוצא אפוא, שמהיבט המס יש יתרון בהשארת הכספים בקופת הגמל היות והתשואה כולה פטורה ממס. זאת, לעומת תשואה בהשקעות אלטרנטיביות דומות, אשר הינה חייבת במס. יש לציין, שגם בהשקעה בדירת מגורים עלולה ההכנסה להתחייב במס כולה או בחלקה בהתאם לגובה שכר הדירה (כאשר בהכנסה משכר דירה עד סכום חודשי שנקבע, חל פטור ממס, אבל ייתכן שהפטור כבר מוצה אצל אותו נישום).

לכן, יש להימנע מלממש את הרווחים על חסכונות בקופות גמל לתגמולים לפני שמומשו מקורות אחרים חייבים במס הכנסה כאמור.

5. קופת גמל לקצבה - הפקדות ומשיכות

כספים שנמצאים בקופה לקצבה יתחילו להשתלם רק בגיל הפרישה. זאת, בניגוד למשיכת כספים מקופת גמל לתגמולים, כאמור לעיל. כספים אלו יהיו נתונים לחיוב במס, אולם 43.5% מתקרת הקצבה המזכה, כמשמעותה בסעיף 9א(א) לפקודה, פטור ממס בתקופה 31.12.15-1.1.12; 49% - בשנים 2016 - 2019; 52% - בשנים 2020 - 2024 ו-67% - בשנים 2025 ואילך. אפשר שהעמית טרם חסך די כספים בקופה לקצבה ולא צפויה לו קצבה חייבת במס אחרת, כך שהוא יכול להפקיד כספים נוספים לשם מיצוי הפטור.

עינינו הרואות, שהסכום שנצבר בקופה לקצבה מהווה גורם מדרבן או מעכב לענין המשך ההפקדה בקופה לקצבה, משום שהוא מעיד על מיצוי תקרת הקצבה המזכה. הזיכוי בשיעור 35% לכספי ההפקדה השוטפת עשוי כמובן להיות גורם מדרבן חשוב. ברם, הקפאת הכספים בקופה לתקופה ארוכה עלולה לרפות את ידי העמית מלהפקיד כספים נוספים.

בשולי הדברים, יש לציין שהוראה מיוחדת לגבי עמית שכיר בתקנה 34(ה) לתקנות קופות הגמל מתירה משיכה במקרה שנצבר סכום נמוך בקופה לקצבה. מדובר בסכום שמאפשר קצבה חודשית נמוכה מ-5% מסכום שכר המינימום לחודש, דהיינו סך של 233 ש"ח לחודש (233 = 5% x 4,650). סכום זה ניתן למשוך רק לאחר פרישת העמית מעבודתו אם מלאו לו 60 שנה.

הוראה דומה (על אותו סכום) חלה על עמית עצמאי לפי תקנה 38(ד1) לתקנות קופות הגמל. גם כאן הדבר מותנה בכך שלעמית מלאו 60 שנה לפחות ובתנאי שלא היו לו הכנסות לפי סעיף 2(1) או 2(2) לפקודה.


[1] תאגיד שהוא קופת גמל, או שהוא מנהל או מתכנן להיות קופת גמל, צריך לבקש אישור בטופס שנקבע ולצרף העתק מאושר מתזכיר תקנות ההתאגדות והעתק מתקנון הקופה. הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר (להלן - הממונה) מאשר קופת גמל לעניין אחד או יותר מסעיפי פקודת מס הכנסה הבאים: 9(2), 9(16א), 9(16ב), 9(17), 9(18), 17(5), 17(5א), 45א(א)(2) ו-47.

[2] אישור הממונה לקופת גמל תוקפו לשלוש שנים או פחות, בהתאם לתקנה 11 לתקנות ובהתאם לסעיף 13(ה) לחוק הפיקוח על קופות גמל. תוקפו של החוק מיום 8.11.05 (ס"ח 2024 התשס"ה 10.8.05, 916 - סעיף 85 הוא סעיף התחילה). ויש לחדשו לא יאוחר מחודשיים לפני מועד פקיעת האישור, בהתאם לתקנה 12.

[3] עד תום שנת 2007 היו מאושרות כקופות גמל גם קופות גמל לתגמולים. משנת 2008 קופות לתגמולים אינן מאושרות כקופת גמל להפקדות חדשות וההוראות לגביהן נוגעות בעיקר למשיכת כספים.

קופות לפיצויים היו מאושרות להפקדות עד סוף שנת 2007. החל משנת 2008 לא ניתן עוד להפקיד לקופה מרכזית לפיצויים, אלא עבור עובד שלגביו הופרש לקופה בחודש דצמבר 2007. הפקדות אלו לקופת פיצויים מרכזית בגין עובד שלגביו הופרש לקופה בחודש דצמבר 2007 הותרו לגבי הפקדות עד תום שנת 2010 (ראו סעיף 13 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005.באשר לקופה אישית לפיצויים, זו משולבת בקופת פנסיה מקיפה. לאור צו ההרחבה המחייב כמעט כל מעביד להפריש עבור עובדיו לקופת פנסיה מסוג של פנסיה מקיפה, הרי שרכיב זה של קופת פיצויים אישית משולב במסגרת קופת הפנסיה המקיפה.

[4] הזיכוי האמור יינתן ליחיד המפקיד סכומים כנדרש. הסכומים שעמית עצמאי יקבל זיכוי בגינם מוגבלים ל-5% מההכנסה המזכה כאמור בסעיף 47(א) לפקודה עד לתקרה כפי שנקבעת מידי פעם. יחיד, אשר לו הכנסה מעבודה, יקבל זיכוי מסכום מרבי בשיעור של 7% מהכנסת העבודה שלו. ל"עמית מוטב" כמשמעותו בסעיף 47 מותרים שיעורים גבוהים יותר.

[5] לא ניתן לגרור את הזכות לניכוי משנה קודמת. לפיכך, כל הפקדה לקופת גמל, שנעשתה בשנים קודמות ולא קיבלה הטבות מס בשל היעדר הכנסות באותן שנים, לא תזכה בהקלות כלשהן בשנת המס הנוכחית.

[6] גם העמית העצמאי יכול לאמץ לו שיטות של חיסכון כפוי, כאלו או אחרות, למשל, על ידי מתן הוראות קבע לגבי הפקדות בקופת הגמל בגובה הרצוי.

[7] ראו מ' כהן - י' אילוז תכנוני מס עמ' 1351 וכן באתר המשפטי מסטקס, בנושא: "היכן ישקיע היחיד כדי למזער את שיעור המס?".

[8] תקנה 38(א)(2)(ב) סיפא לתקנות קופות הגמל לגבי עמית עצמאי.

[9] תקנה 34(ב)(1) לתקנות קופות הגמל לגבי עמית שכיר ותקנה 38(א)(2)(ב) לגבי עמית עצמאי. קיים סייג המתיר משיכה מוקדמת של כספים מקופת גמל על פי אמות מידה של הכנסות זעומות, הוצאות רפואיות יוצאות דופן, מחלה או פגיעה גופנית שבעקבותיה נקבעת נכות קבועה של 75%, או פטירה (תקנה 34ב(2)-(5) ותקנה 38(א)(1) לתקנות קופות הגמל).

[10] הריבית הריאלית חוייבה תחילה במס מוגבל של 15% (מיום 1.1.03) ולאחר מכן במס של 20% (מיום 1.1.06), פרט למי שהגיע לגיל הזכאות (דומה לגיל פרישה) בהתאם לסעיף 9(18א) לפקודה עד סכום שנקבע. אולם, בתיקון 171 לפקודה, בוטל החיוב במס על הריבית הריאלית וניתן פטור גורף רטרואקטיבי על הריבית בהתאם לסעיף 9(18) לפקודה לכל התקופה מיום 1.1.03 ועד 31.12.07 לגבי כספים שטרם נמשכו עד יום 1.7.09 (לאחר מכן בוטל האישור על הפקדות חדשות לקופת גמל לתגמולים). משכך, חל פטור ממס על הפרשי ההצמדה וריבית ריאלית במשיכת כספים מקופת גמל לגבי משיכת כספים מיום 1.7.09 לגבי כל התקופה רטרואקטיבית (תיקון 171 לפקודה ס"ח 2203 התשס"ט 23.7.09, 267).

[11] תיקון 187 לפקודה בעקבות המלצות ועדת טרכנטברג (ס"ח 2324 התשע"ב 6.12.11, 42).

הרשמה לקבלת חומרים מקצועיים בחינם ישירות למייל לחץ כאן

לכניסה לאתר המחבר לחץ כאן

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

מנחם כהן, עו"ד (רו"ח) כלכלן ומוסמך למנהל עסקים

המכון למסים וליעוץ כלכלי בע"מ, ספרות מקצועית במסים.

אתר האינטרנט: www.mastax.co.il

מאגר המידע מסטקס: http://www.mastax.co.il/search/

email: mastax@mastax.co.il

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת מנחם כהן

מאת: מנחם כהןנדל"ן ומקרקעין26/10/161799 צפיות
מכירת זכות במקרקעין בישראל חייבת במס שבח, מכוח סעיף 6 לחוק מיסוי מקרקעין. חובה זו אינה חלה על קבלן המוכר מקרקעין שהם מלאי עסקי, הנתון לשומה על פי פקודת מס הכנסה[1], שכן, מכירה כזו היא הכנסה פירותית. לעניין זה, סעיף 16(א)(2) לחוק מיסוי מקרקעין קובע, כי הרישום בפנקס המקרקעין (בטאבו) ייעשה רק אם אישר המנהל שהמכירה פטורה ממס שבח. כדי למנוע עיכוב הרישום בפנקס המקרקעין, אם טרם הוצאה שומה על ידי המנהל, או שהמס ששולם הוא פחות מ-20% משווי התמורה, תירשם המכירה רק אם ניתנה ערבות בנקאית או ערובה אחרת לדעת המנהל לגבי ההפרש בין 20% משווי התמורה לבין המס ששולם, להבטחת המס שיגיע על פי השומה. עולה מן האמור, כי קבלן לא יוכל לרשום את הנכס בפנקס המקרקעין על שם הרוכש, באם הוא לא יקבל אישור משלטונות מס שבח, כאמור בסעיף 16(א)(2) לחוק מיסוי מקרקעין.

מאת: מנחם כהןנדל"ן ומקרקעין26/10/16817 צפיות
מכירת זכות במקרקעין בישראל חייבת במס שבח, מכוח סעיף 6 לחוק מיסוי מקרקעין. חובה זו אינה חלה על קבלן המוכר מקרקעין שהם מלאי עסקי, הנתון לשומה על פי פקודת מס הכנסה[1], שכן, מכירה כזו היא הכנסה פירותית. לעניין זה, סעיף 16(א)(2) לחוק מיסוי מקרקעין קובע, כי הרישום בפנקס המקרקעין (בטאבו) ייעשה רק אם אישר המנהל שהמכירה פטורה ממס שבח. כדי למנוע עיכוב הרישום בפנקס המקרקעין, אם טרם הוצאה שומה על ידי המנהל, או שהמס ששולם הוא פחות מ-20% משווי התמורה, תירשם המכירה רק אם ניתנה ערבות בנקאית או ערובה אחרת לדעת המנהל לגבי ההפרש בין 20% משווי התמורה לבין המס ששולם, להבטחת המס שיגיע על פי השומה. עולה מן האמור, כי קבלן לא יוכל לרשום את הנכס בפנקס המקרקעין על שם הרוכש, באם הוא לא יקבל אישור משלטונות מס שבח, כאמור בסעיף 16(א)(2) לחוק מיסוי מקרקעין.

מאת: מנחם כהןמס ערך מוסף30/03/161246 צפיות
ע"א 2495/14 י.א.נ.י יועצים בע"מ נ' מנהל מע"מ ת"א - הטלת מע"מ על פיצוי בשל מכירת זכות (ולא בגין אי מתן שירות)

מאת: מנחם כהןדיני מיסים23/02/162270 צפיות
סעיף 130(א)(4) לפקודה מסמיך את המנהל להורות על ניהול פנקסי חשבונות ולקבוע כללים בדבר שיטת ניהול הפנקסים שתחול על מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2) לפקודה, על מלכ"ר כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מע"מ ועל ארגון מקצועי כהגדרתו בסעיף 9(2א) לפקודה.

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי17/02/163237 צפיות
1. כללי סעיף 246 לחוק הביטוח הלאומי עוסק בתקופת אכשרה לגבי קצבת זקנה וקובע לאמור: "246. תקופת אכשרה (א) תקופת האכשרה המזכה לקצבת זקנה היא אחת מאלה: (1) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת הזקנה; (2) 144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה;

מאת: מנחם כהןמיסים - כללי30/12/151663 צפיות
תיקון 206 לפקודת מס הכנסה[1] הינו תיקון עקיף לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(תיקון מס' 13 והוראת שעה), התשע"ו-2015. תחילתו של התיקון מיום פרסומו ב-5.11.15.

מאת: מנחם כהןמס הכנסה30/12/153282 צפיות
תיקון 206 לפקודת מס הכנסה[1] הינו תיקון עקיף לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(תיקון מס' 13 והוראת שעה), התשע"ו-2015. תחילתו של התיקון מיום פרסומו ב-5.11.15.

מאמרים נוספים בנושא מיסים - כללי

מאת: שלום כהןמיסים - כללי09/11/17812 צפיות
לאימהות צעירות קשה לפעמים לשלב בין המשפחה וגידול הילדים לבין קריירה. כל אם שרוצה לצאת לשוק העבודה ולפרנס את עצמה ואת המשפחה שלה יכולה לעשות זאת על ידי לימודים של מקצוע מעשי. לימודי הנהלת חשבונות הם דוגמא ללימודי מקצוע מעשיים שיכולים לאפשר לאימהות רבות לרכוש מקצוע שיהיה להם נוח לעבוד גם לצד גידול וטיפול בילדים שלהן. השעות שבהן מנהלות חשבונות עבודות הן נוחות מאוד והן פעמים רבות כוללות משרת אם – כלומר משרה בה עובדים עד השעה 15:00 בצהריים – בדיוק בזמן לאסוף את הילדים מהצהרון והגן שלהם.

מאת: רוני הכהןמיסים - כללי22/09/161857 צפיות
חשוב מאוד טרם חתימה על הסכם העסקה שכזה לבדוק את התנאים עבור קבלת האופציות, המימוש, תנאי המיסוי והכמות של האופציות שמקבל העובד לרשותו

מאת: אבי דוידימיסים - כללי31/08/161722 צפיות
בקצרה על ייעוץ מס לגיל הפרישה, מה עליכם לדעת?

מאת: אבי דוידימיסים - כללי21/06/161806 צפיות
בקצרה בעד ונגד החוק לעידוד השקעות הון בישראל - מה אתם חושבים בנושא?

מאת: מנחם כהןמיסים - כללי30/12/151663 צפיות
תיקון 206 לפקודת מס הכנסה[1] הינו תיקון עקיף לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(תיקון מס' 13 והוראת שעה), התשע"ו-2015. תחילתו של התיקון מיום פרסומו ב-5.11.15.

מאת: מנחם כהןמיסים - כללי28/07/151581 צפיות
דחיית היוון קצבה משנת 2015 לשנת 2016 בשל הגדלת הפטור על הקצבה משיעור 43.5% ל‑49% כידוע, סעיף 9א(ב) לפקודה קובע פטור לגבי קצבה מזכה שמקבל יחיד שהגיע לגיל פרישה, עד לסכום שלא יעלה על 43.5% מתקרת הקצבה המזכה בכל הנוגע לשנות המס 2012 עד 2015, ובסכום שלא יעלה על 49% מתקרת הקצבה המזכה בכל הנוגע לשנות המס 2016 עד 2019 ועוד כמפורט בסעיף 9א(ז) לפקודה.

מאת: מנחם כהןמיסים - כללי28/07/151615 צפיות
שיפורים במושכר הינם הוצאה שמבצע השוכר כדי להתאים את המושכר לצרכיו. למשל, התאמת מבנה של מוסך לאולם שמחות, הוצאות להתאמת מבנה של מכולת למספרת נשים וכיוצא באלה. אם השיפורים מהווים חלק מהסכם השכירות ונעשו לתועלת בעל הבית, הרי שמבחינת השוכר ייחשבו כהוצאות שכר דירה המותרות בניכוי במישור הפירותי, ומבחינת המשכיר הם ייחשבו מחד, כהכנסה משכר דירה, ומאידך, כהשקעה הונית[1]. לעומת זאת, אם הם אינם מהווים חלק מההסכם ונעשו לתועלתו של השוכר, הם יחשבו אצל השוכר כהוצאה בעלת אופי הוני[2].

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica