נקודה שבועית פרשת "וארא" ה'תשע"ז
בפרשת השבוע שלנו, פרשת "וארא", נקרא על שבע מכות מצרים מתוך עשרת המכות שהובילו ליציאת בני ישראל ממצרים.
כל מכה שניחתה על מצרים גאלה את ישראל מטומאת מצרים ועקרה מנשמתם דעות כפרניות.
הרבי מקוצק אמר שעשרה מאמרות שבהם נאמרו המכות הם עשרה שערי בינה כנגד עשר המכות. מתוך "יהי חושך" נולד "יהי אור" בדעות בהשקפות ובמעשים.
אך מה כל כך ייחודן של עשרת המכות ובעיקר מה הייחוד שמצא ר' יהודה שחילק אותן לשלוש קבוצות: דצ"ך, עד"ש, באח"ב כפי שאנו קוראים בהגדה של פסח?
אברבנאל הביא פירוש מיוחד לשאלה זו.
פרעה גילם באישיותו את הכפירה הכללית שהורכבה משלוש דרגות: א. כפירה במציאות ה'. ב. כפירה בהשגחה. ג. כפירה ביכולתו לשנות את הטבע.
הקבוצה הראשונה באה לערער את הכפירה במציאות ה' ולכן נאמר במכה ראשונה "בזאת תדע כי אני ה'" והמטרה הושגה אחרי שהחרטומים הודו "אצבע אלוקים הוא".
קבוצה שנייה באה להוכיח את השגחתו ולכן מופלים בני ישראל לטובה משאר הברואים וניכרת השגחתו המיוחדת. בראש קבוצה זו מודגש: "כי אני ה' בקרב הארץ" כאילו שאמר שעיניו משוטטות בכל הארץ.
קבוצה שלישית באה להוכיח את היכולת לשנות את סדרי הטבע ולהפגין כוח וגבורה ולכן נאמר בהן: "אין כמוני בכל הארץ" שכוונתו לכוח ועצמה על טבעית.
משה הודיע לפרעה את שלושת העיקרים בדבריו: מציאות, השגחה ופקודת כוח, ופרעה הביע דעה נגדית של כפירה בכל.
שלוש הקבוצות האלה באו למגר ולבטל את הכבדת הלב של פרעה בכל סוגי הכפירה שלו.
במכת בכורות בפרשה הבאה ישתלבו שלוש המטרות יחד כולם.
המכה השלישית בכל קבוצה היא מכה בגוף האדם ואלה שלפניה מחוץ לגוף. שתי התראות קדמו למכה בגוף עצמו, כלומר שהכוונה בהן לא הייתה להעניש את הגוף אלא להשיג מטרה חינוכית ורק אם המטרה לא הושגה קיבל הגוף עונש.
מצרים הייתה הממלכה התרבותית הגדולה ביותר ולכן נבחרה להדברת דעותיה הכפרניות ולהחדרת דעת השם.
המגמה החינוכית התכוונה בעיקר לישראל שנמצאו בגלות וכל מכה שכזאת באה לגאול אותם מטומאת המצרים כפי שאמרנו בתחילה.
שבת שלום ומבורך!
החוויה היהודית
http://h-y1.coi.co.il/
תודות: לצחי מיכאלי
לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם
עשרה מאמרות,טומאת מצרים,עשרה שערי בינה,עשר המכות,הגדה של פסח,כפירה בהשגחה,אצבע אלוקים,הכבדת הלב,