מהם מקורות הסודיות הבנקאית / עו"ד נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
1. סעיף 2 לחוק הגנת פרטיות-
מצוטט במיוחד בפס"ד סקולר נ' ג'רבי-
סעיף 2 (7)- "הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי ענייניו הפרטיים של אדם". למשל בפקודת מס הכנסה- מחוייבים לא להעביר מידע.
סעיף 2(8)- "הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי ענייניו הפרטיים של אדם שנקבעה בהסכם מפורש או משתמש"- אם הבנקאי יפגע בעניינים הפרטיים שלי - הוא יפגע בפרטיות שלי.
מה קורה עם חברה? מה קורה בעניינים שלא פרטיים?
סעיף 2 (9)- "תהיה זה פגיעה בפרטיות אם תהיה שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים ש אדם או מסירתה לאחר שלא למטרה שלשמה נמסרה". אם אני פותחת חשבון בנק ואני לא רוצה שאף אחד ידע מה קורה בחשבון שלי- אני רוצה שזה ישמר ביני לבין הבנקאי, ברגע שהוא יגלה הוא פוגע בפרטיות שלי.
גם פה מוזכר ענייניו הפרטיים של אדם, מה עם פרטיות של חברה? בהמ"ש בחיפה קבע שלעניין זה חברה נחשבת כאדם.
2. סעיף 15 לפקודת הבנקאות לפקודת הבנקאות-
"לא יגלה אדם יגיעה שנמסרה לו ולא יראה מסמך שהוגש לו לפי פקודה זו או לפי חוק הבנקאות רישוי, אולם מותר לגלות ידיעה אם הנגיד יראה צורך בכך וצורכי תביעה פלילית או אם הידיעה או המסמך התקבלו מתאגיד בנקאי או בהסכמתו".
ניסו למצוא את המקור לחובת הסודיות. אסור לפקידים שמקבלים מסמכים להעביר את המידע. מה שחל בין העובדים לבין הלקוח היא ההתקשרות החוזית ואין בהתקשרות החוזית סעיף סודיות.
ע"א 174/88 גוזלן דן בסעיף זה כמקור לחובת הסודיות וקבע שזה לא יכול להוות מקור כי תכלית הסעיף שונה.
ישנה אמנת שירות בין הבנק לבין העובדים שלו- היא זהה בכל הבנקים- שהפקידים צריכים לנהוג בסודיות ולא לגלות מידע על מסמכים שהגיעו לידיהם. אבל משום מה לא הכניסו את זה להסכם.
כאשר מתייחסים לעניין האמנה- אפשר לומר שמדובר בחוזה לטובת צד ג'- וזה פותר לנו את ההבדלים בין אדם לחברה והוא לא מדבר על אילו עניינים מדובר.
3. חוק הבנקאות רישוי. לא יכול בסיס משפטי לחובת הסודיות.
4. הסכם - הסכם בין הבנק לבין הלקוח. למרות ההוראות של המפקח לביטוח סעיף הסודיות לא נכנס לחוזה. בהסכם עם הבנק אין לכך התייחסות. האם זה משתמע מכללא? הלקוח יודע שכך בנק מתנהל ברוב המקרים ומכח זה ניתן לקרוא לתוך ההסכם חובת סודיות.בהתחלה היה אסור אפילו למסור אם למישהו יש חשבון בבנק מסוים למרות שבפועל כל מי ששלים בצ'ק זה הופיע עליו.
5. פרשנות- בתי המשפט הכניסו את עניין הפרשנות. מכוח מה שמתנהל בפועל. מכוח האמנה שבין הבנק לעובדים - אםהעובדים מחויבים בסודיות זה משתמע שיש חובה כזו כלפי הלקוח.
6. מורשת דין אנגלי- באנגליה קיימת חובת סודיות לבנקים. לפני חוק הבנקאות רישוי ופקודת הבנקאות חל הדין האנגלי שאומר שלא מגלים את פרטי החשבון בין הבנק ללקוח ושומרים זאת בסוד. קשה לבוא אחרי החקיקה הישראלית הקיימת איך מתמודדים עם מורשת הדין האנגלי, זה יותר הרהור שעלה בתחילת הדרך.
7. חובת אמון מיוחדת.
8. חובת תום הלב- אם אתה מוסר מידע למישהו שאתה לא רוצה שימסרו אותו, ההפרה היא בגדר חוסר תום לב. מדובר בסעיף רחב ונעשה שימוש כטיעון אחרון.
9. נוהג בנקאי- הסודיות הבנקאית. נוהג בנקאי לא תקין זה לתת למישהו אשראי בלי בטחונות על סמך שם טוב.
10. האם בהסכם פתיחת החשבון יש הסכם סודיות? אין. ולמרות זאת הבנק לא רוצה לגלות לכל אחד פרטים.
11. אפשר להגיד שהמקור זה חוק הגנת הפרטיות אבל חוק זה חל רק על אדם ולא על חברה. במשפט האנגלי יש נוהג של סודיות בנקאית, ומשם זה מושרש שהפסיקה קבעה שיש לו תוקף משפטי מחייב. יש גם אמנה שמדברת על סודיות בין לקוח לבנק. אם הבנק לא שמר על הסודיות שלי יש לי עילת תביעה.
12. פס"ד טפחות נ' צבח- שם הייתה התנגשות חזקה בין 2 אינטרסים של 2 לקוחות מאותו הבנק- חובת סודיות כלפי לקוח א' וחובת זהירות כלפי לקוח 2 נותן ההלוואה, והשאלה למי לבנק מחוייב יותר, כלפי מי יש לו חובת זהירות גדולה יותר.
13. בהסכם בין הבנק לבין הלקוח אין סעיף סודיות, אבל באמנה הבנקאית בין הלקוח לבנק יש סעיף סודיות. כלומר בזמנו המפקח על הבנקים לא רצה להכניס את הסודיות לחוזה כי לא ידע איך לבסס את זה, אך הכניס את זה לאמנה.
14. פס"ד לביט- בנקים בינם לבין עצמם מעביר מידע על לקוחות.