חפש מאמרים:
שלום אורח
22.10.2017
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

אמרי שפר כ"ג אייר ה'תשע"ז

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע19/05/2017107 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

''אם בחוקותי תלכו" (כו, ג( ' שתהיו עמלים בתורה'. בסיום לימוד מסכת אומרים: 'מודים אנחנו לך... ששמת חלקנו מיושבי בית המדרש, ולא שמת חלקנו מיושבי קרנות, שאנו עמלים, והם עמלים... אנו עמלים ומקבלים שכר, והם עמלים ואינם מקבלים שכר'. מסביר ה 'חפץ חיים ': ודאי שגם חייט, סנדלר וחנווני מקבלים שכר על עבודתם. אם כן מדוע נאמר ש 'הם עמלים ואינם מקבלים שכר', אלא שחנווני גם אם יעמוד כל היום בחנותו ויעמול לפרנסתו מבוקר ועד ערב,  הרי השכר הוא בתוצאה במאזן הכספים וייתכן שלא ירוויח פרוטה, למרות שעמל בכל כוחו. אבל העוסק בתורה מקבל שכר על עמל התורה. גם אם ישב יום שלם והתייגע להבין סוגיא קשה ובסוף לא הבין, בכל זאת יקבל שכר על היגיעה והעמל שהשקיע.  כי עמל התורה הוא מצווה בפני עצמה בלי קשר לתוצאה. לכן 'אנו עמלים ומקבלים שכר - והם עמלים ואינם מקבלים שכר' על העמל, אלא רק על התוצאה.

ואולך אתכם קוממיות. הטבע של הבהמה שתמיד הולכת עם הראש למטה מפני שהיא קשורה רק לארציות, וכמו כן אם אדם נוהג כבהמה זה כמו שראשו למטה, וזה שאמר ואולך אתכם קוממיות בקומה זקופה כשאתם מקושרים להקב"ה.

בשלום הבית המנצח הוא זה שמוותר.

בשם הגה"ק הגרי"ז מבריסק זי''ע אומרים, שפירש בדרך צחות:  שבא הכתוב לומר, שאפילו ש"מרדכי היה משנה למלך וגדול ליהודים", עם כל זה הוא לא הסתנוור... אלא היה "ודובר שלום" - היה אומר "שלום" "לכל זרעו -" היינו לכל אחד אפילו לילד! ולא הרגיש בזה שום פחיתות כבוד!...

בשם הגאון מוילנא מופיע שהמילה 'בראשית' היא ראשי תיבות של המידות הראשיות: ביטחון, רצון, אהבה, שתיקה (ויש גורסים שמחה), יראה ותורה. מידת הביטחון ניצבת בדרוש  זה כאבן הפינה הראשונה לכל המידות.

בשם הרה"ק מפשיסחא זי"ע - דידוע שפורים - כפורים, ומה בכל זאת ההבדל, אלא שבפורים מתחפש היהודי לגוי והריהו שותה לשכרה, ואילו ביום הכיפורים מתחפש הגוי ליהודי ומתעטף בטלית ובא לבית הכנסת.. .

בשם הרה"ק מקאצק זי"ע מובא, שפירש "לא עבדת את ד' אלוקיך - בשמחה". שעשית את העבירות בשמחה עם גישמאק, וזה העוון החמור.

בשם הרה"ק רבי בונים מפשיסחא זי ע" אומרים: כי גדול יום הפורים מיום הכיפורים, שאילו ביום הכיפורים מצוה לענות את הנפש, ואילו בפורים חייב אדם להתבסם עד דלא ידע, כלום יש עינוי גדול בעולם מחסרון הדעת? ...

הלא הכלה בכתה'' (נועם שיח - תזריע- מצורע תשע"ז)

סיפר לי ידידנו הרב החסיד הנעלה ר' חיים יודל אסטרייכר שליט"א מחשובי מרביצי תורה בעיר התורה לייקווד, שכידוע שכ"ק מרן האדמו"ר מסקולען שליט"א היה מגיע להשתתף כמעט בכל חתונה וחתונה שהיו מזמינים אותו, ורק בזמן האחרון, שהרבי ממרום גילו המופלג בליעה"ר הוא כבר חלש מאוד, הוחלט שהרבי אינו משתתף בשום חתונה, ואף כשאחד משמשיו הנאמנים מהמקורבים אליו ביותר חיתן אחד מיוצאי חלציו, לא בא הרבי להשתתף - וזאת כדי להראות שהרבי אינו משתתף בשום שמחה יהיה מי שיהיה - לבד מנכדיו או ניניו.

פעם - סיפר ר' חיים יודל - בשמחת הנישואין של אחד מקרוביי, הופתעו הנוכחים לראות את הרבי שליט"א מסקולען מגיע להשתתף בשמחת החתונה, והיה הדבר לפלא גדול, שהרי ידוע היה שהרבי לא יוצא מביתו כלל לשמחות, ולאחר חקירות אצל הגבאים נודע דבר נפלא, שאבי הכלה נכנס עם בתו הכלה לקראת החתונה להתברך אצל הרבי שליט"א, ובאמצע פרצה הכלה בבכי, והרבי שאל למה היא בוכה, ואמרו לרבי שהכלה אומרת ששמעה שהרבי לא ישתתף בשמחת נישואיה והדבר כואב לה מאוד, ולכן היא בוכה.  והנה כשהגיע זמן החתונה, אמר הרבי לפתע להפתעת הגבאים, שהוא רוצה להשתתף בחתונה, והשתוממו מאד, שהל?? עשו גדר חזק שהרבי לא ילך לחתונות, ואף לשמחת החתונה שעשה אחד מהמשמשים הקרובים לא הלך הרבי, ומה ראה כאן הרבי, שנחוץ כ"כ לשבור את הגדר החזק, וענה הרבי "הלא הכלה בכתה"...

הלעקעך (נועם שיח - תזריע-מצורע)

אצל הרה"ק מרן בעל "אמרי חיים" מוויז'ניץ זי"ע נכנס יהודי אחד מודרני עם בנו בחור "בר מצוה", כדי שהרבי יניח לו תפילין. לאחר התפילה הביא הלה לעקעך לציבור לכבוד שמחת ה"הנחת תפילין", אך בהיות שעל פי חזותו של היהודי היה ספק גדול אם אפשר מטעם כשרות לטעום מה 'כיבוד', לכן לא ניגש שום אדם לטעום מהלעקעך, והיהודי עמד בצד נכלם ולא הבין למה לא ניגשים לאכול מהמטעמים שהביא.  כשהבחין ה"אמרי חיים" זי"ע במה שאירע שם, הבין מיד את סיבת הדבר, וניגש ליטול מהלעקעך והתבטא בקול "אני מבין שאף אחד לא רוצה לטעום מהלעקעך קודם שמניחין תפילין דרבנו תם,  אבל כולכם יכולים לעשות כמו שאני עושה, לוקחים חתיכה לכבוד השמחה, ומברכים את בעל השמחה, ומניחים בצד לאכול לאחר שיניחו תפילין דרבינו תם"... והורה להמשמש בקודש שיטול שני חתיכות ויכניס לחדרו... כל הנוכחים הבינו מיד את הרמז, ותוך כמה דקות לא נשאר כלום מהלעקעך, והלה הלך לדרכו בשמחה וששון מבלי להיפגע.

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

מנכ"ל ארגון "אורי עוז-הפקות"חבר בעמותות "רוח טובה" "החוויה היהודית"מנהל קשרי חברה וקהילה ב"קמפוס מופת למדעים",אחראי על מיזמים חינוכיים ,קשרי קהילה ומשימות לאומיות בפרוייקט "מצליח" -מצויינות לימודית חברתית, מנהל אתר "תורה" http://www.torah.in/he1

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת דוד דרומר

מאת: דוד דרומריהדות22/10/178 צפיות
אברהם אבינו היה מצטיין בהכנסת אורחים, ותמיד היה מטכס עצות מה אפשר לעשות עוד למען האורח, אמר לו הקב"ה "לך לך מארצך" צא אברהם לדרך,

מאת: דוד דרומריהדות20/10/1738 צפיות
''גדולי החכמים - היו מהם חוטבי עצים, ונושאי הקורות, ושואבי המים לגינות, ועושין הברזל והפחמים; ולא שאלו מן הציבור, ולא קיבלו מהם כשנתנו להם". (הרמב''ם)

מאת: דוד דרומריהדות19/10/1746 צפיות
בסוף הפרשה הקודמת ובראש פרשתנו, פר' בראשית מסתיימת ב 'ונח מצא חן בעיני השם' ופר' נח פותחת ב 'אלה תולדות נח נח איש צדיק', ונראה לפרש בדרך רמז ש 'נח' - מי שהוא נח לבריות,

מאת: דוד דרומריהדות18/10/1757 צפיות
אמר הגאון רבי אייזל חריף זצוק"ל צא וראה מה בין דורות ראשונים לדורות אחרונים: "דור המדבר" - פירקו כספם וזהבם, כדי לעשות להם א-לוהים , דורות אחרונים - פורקים א-לוהיהם, כדי לעשות כסף וזהב.

מאת: דוד דרומריהדות17/10/1769 צפיות
יש כוח, יש תבונה שאינה נופלת מהתבונה של אי השימוש בו.

מאת: דוד דרומריהדות16/10/1776 צפיות
אם היה האדם יודע עד כמה הוא נקי וטהור אחרי יום כיפור , היה נלחם בכל כוחותיו שלא לחזור והתלכלך שוב. (הרה"ק רבי מנחם מנדל מקוצק זיע"א)

מאת: דוד דרומריהדות15/10/1778 צפיות
אומות העולם נחשבים בני נוח, ואנחנו בניו של אברהם אבינו. להיות בן של נוח זה לא לפגוע באחרים, ואילו להיות בנים של אברהם אבינו זה לעסוק בנתינה על פי התורה שתחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים.

מאמרים נוספים בנושא פרשת השבוע

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע13/10/17102 צפיות
בדרך רמז "נח" הם אותיות "חן". אם אתה תהיה "נח" לבריות, אף תישא "חן" וחסד בעיני כל רואיך.

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע29/09/17102 צפיות
"המלך המשפט", כך אנו חותמים את ברכת המשפט בתפילת עמידה לאורך עשרת ימי תשובה. בימים האלה הקדוש ברוך הוא מופיע בעולם במידת הדין.

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע14/09/17140 צפיות
בתחילת הפרשה אנו קוראים על הברית בין ה' לעם ישראל, אך הברית הזאת אינה תקפה רק לאנשי המדבר: "כי את אשר ישנו פה עימנו עומד היום לפני ה' אלוקינו ואת אשר איננו פה עימנו היום".

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע07/09/17131 צפיות
ידוע הוא שבספרי החסידות ממתיקים את הקללות והן נהפכות לברכות וכך גם היו עושים צדיקי הדור.

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע30/08/17486 צפיות
פרשת השבוע שלנו, פרשת "כי תצא", היא פרשה המלאה במצוות. אחת המצוות המיוחדות והייחודיות בתורה כתובה בפרשתנו, מצוות שילוח הקן:

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע23/08/17323 צפיות
השבת בפרשתנו, פרשת "שופטים", וכן בפרשה הבאה, פרשת "כי תצא", תעסוק התורה במצוות המלחמה וכל העיסוקים הנוגעים בה.

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע18/08/17295 צפיות
אחת המצוות ה"חברתיות" ביותר שקיימות בתורה, שנקרא השבת בפרשת "ראה" היא מצוות הצדקה.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica