חפש מאמרים:
שלום אורח
11.04.2021
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

לסחור עם האויב

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים04/04/2019580 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

בעידן של מדיניות סחר גלובלית ליברלית וריבוי חברות מסחריות בינלאומיות, לא פעם עולה השאלה, מהם המקרים בהם פעולה מסחרית עלולה לעלות כדי סחר עם האויב?

פקודת המסחר עם האויב נחקקה עוד בימי המנדט הבריטי, בשנת 1939, והיא מטילה איסור גורף ונרחב על קיום כל פעילות כלכלית, באופן ישיר או עקיף, בין מדינת ישראל ואזרחי מדינת ישראל לבין מדינת אויב, גורם במדינת אויב, נתין אויב או לטובתם. הפקודה קובעת כי סחר עם האויב מהווה עבירה פלילית, שהעונש הצפוי בגינה הוא עד עשר שנות מאסר וקנס כספי כבד.

בית המשפט העליון קבע בעבר בפרשת דיראני כי מהותה של הפקודה היא מניעת חיזוק האויב - "עיקר תכליתה של הפקודה הוא למנוע מסחר עם האויב, כדי לא לאפשר את חיזוקו".

מיהו אויב לצרכי הפקודה?

הגדרת הפקודה לשאלה מיהו אויב אינה ברורה דיה. בפקודה, אויב הינו כל מדינה או שליט של מדינה "הנמצאת במצב של מלחמה עם מדינת ישראל", וכן, אדם הגר במדינת אויב, נתין אויב, וחבר בני אדם המנהל עסקים בכל מקום, אם אותו חבר בני אדם נתון בפיקוחו של אויב.

שר האוצר הינו הגורם המוסמך על פי הפקודה לקבוע איזה אזור או מדינה יחשבו כאויב, ואולם, הפקודה, ולמעשה כל דבר חקיקה אחר, אינם מגדירים מי הן המדינות עמן מדינת ישראל נמצאת במצב של מלחמה.

פרסום באתר הכלכלן הראשי במשרד האוצר מלמדנו כי המדינות איראן, סוריה ולבנון נחשבות כיום כמדינות אויב. כמו כן, עיראק נחשבת אף היא מדינת אויב, אך לגביה מפרסם שר האוצר הרשאה זמנית למסחר מעת לעת, כאשר ההרשאה העדכנית דהיום תקפה עד ליום 31 במרץ 2019.

כאמור, האיסור לקיום פעילות מסחרית עם האויב הוא איסור גורף ונרחב, הכולל את האיסור על אזרחים ישראלים (ובכלל זה, גם חברות ישראליות וחברות בת שלהן בעולם) לסחור עם חברות עסקיות, בכל מקום בעולם - אף במדינות ניטראליות או ידידותיות לישראל - כאשר החברות כאמור נתונות תחת פיקוחו של אויב כהגדרת הפקודה.

יובהר כי אויב כהגדרת הפקודה אינו רק אזרח מדינת סוריה, איראן או לבנון, אלא גם נתין של מדינות אלה, כאשר לא כל נתין ייחשב כנתין אויב: בהתאם לפקודה, נתיני מדינת אויב ייחשבו כאלה כאשר "...מקום מושבם הידוע לאחרונה היה בשטח-ארץ שהיה באותו הזמן, או הפך מאז, ארץ אויב...". הפסיקה טרם ביארה את הגדרת המונח "נתין מדינת אויב", והמלצתנו הינה לפנות בבירור פרטני בכל סוגיה בנושא לגורם המוסמך במשרד האוצר.

יחד עם זאת, ככלל, ניסיון העבר הנלמד מפניות רבות בשם לקוחותינו לגורם המוסמך במשרד האוצר, מעלה כיעל מנת להכריע בשאלה האם אדם הוא נתין מדינת אויב, יש לברר את הקשר של האדם למדינת האויב - היכן מרכז חייו של האדם; והאם הוא מחזיק בנתינות נוספת. האופן הראוי לבחינת השאלה מה הוא "מרכז חייו" של אדם, נותר גם הוא ללא מענה בחקיקה ובפסיקה הרלוונטית, אך ניתן להקיש מהקריטריונים שנקבעו בחקיקה ובפסיקה לקביעת תושבות פיסקאלית לצרכי מס, שם המבחן הוא מבחן מהותי, הבוחן מהפן האובייקטיבי את מירב הזיקות של האדם; ומהפן הסובייקטיבי, את כוונתנו והיכן הוא רואה את מרכז חייו.

בית המשפט העליון קבע כי מבחן התושבות בסוגיית תושבות פיסקאלית לצרכי מס, יכלול בדיקה ובחינה של מכלול הנתונים המאפיינים נישום: זמן השהייה בישראל (ובהקשה לענייננו - במדינת אויב); דבר קיומם של נכסים במדינה; המקום בו מתגורר האדם; המקום בו מתגוררת משפחתו; אופי המגורים; מוצאו של הנישום; מקום לידתו; ומצגים שונים אשר יש בהם כדי ללמד על כוונותיו.

מהי פעילות כלכלית - עסקית אסורה לצרכי הפקודה?

כאמור, הפקודה מטילה איסור גורף ונרחב על קיום פעילות כלכלית מכל סוג עם אויב כהגדרתו בפקודה. הגדרת הסחר בפקודה כוללת כל קשר מסחרי כספי או מסוג אחר עם האויב וכן אספקת סחורות או קבלת סחורות, וזאת באופן ישיר או עקיף. משמעות הדברים הינה כי גם אדם הרוכש סחורה מגורם שאינו נחשב אויב, עלול לפעול בניגוד להוראות הפקודה, אם יתברר כי מקור הסחורה במדינת אויב.

יחד עם זאת, המציאות העסקית הגלובלית מפגישה חברות ישראליות בינלאומיות רבות עם סוגיות מורכבות, אליהן צריך לתת את הדעת. למשל, עולה השאלה, מה הדין במקרים שבהם חברה ישראלית מוכרת מוצר ו/או שירותים לחברה בינלאומית, והחברה הבינלאומית האמורה פועלת, או עלולה לפעול, בין היתר, בפריסתה העולמית הרחבה, גם במדינות אויב?

הגורם המקצועי האמון על הנושא במשרד האוצר הבהיר בעבר כי יש לבחון כל סוגיה באופן פרטני לגופה, בהתייחס לפרמטרים השונים המתאימים לנסיבות לצורך הקביעה האם פקודת המסחר עם האויב חלה או לא. בראש ובראשונה, נבחנת השאלה האם הפעילות המסחרית נעשית במהלך העסקים השוטף של החברה, ולא נועדה לשמש כגורם או כאמצעי מתווך למסחר עם האויב. נוסף על כך, וכתלות בנסיבות המקרה, ייבחנו פרמטרים שונים ומגוונים כגון: תחום העיסוק של החברה; מהות המוצר או השירות הנמכר; היקפי הרכיב הישראלי במוצר הסופי העלול להימכר לארץ האויב; וכיו"ב.

ובמקרים מיוחדים - הרשאה מאת הגורם המוסמך במשרד האוצר למסחר עם האויב

ככל שבחינת הדברים מובילה לכדי מסקנה כי הפעילות המסחרית עולה בגדרי פעילות אסורה לצרכי הפקודה, וכי הגורם עמו מתבצעת ההתקשרות המסחרית עולה בגדרי המונח "אויב" כהגדרת הפקודה, הרי שמדובר בפעילות אסורה על פי דין ועבירה פלילית.

יחד עם זאת, סעיף (3)(2)(ב)(I) לפקודת המסחר עם האויב קובע כי לא יראו אדם כאילו סחר עם האויב, ככל שניתנה לו הרשאה לכך מאת הגורם המוסמך, שהוא הכלכלן הראשי במשרד האוצר. בהתאם לכך, במקרים חריגים (למשל, לצרכים הומניטריים), ניתן להגיש בקשה למתן הרשאה לכך מאת הגורם המוסמך.



רעא 993/06 מדינת ישראל נ' מוסטפה דיב מרעי דיראני, סה (1) 438, עמ' 495 (פורסם בנבו ביום 18.07.2011).

ע"א 477/02 אריה גונן נ' פקיד שומה חיפה (פורסם בנבו, 29.12.2005).

 



תגיות המאמר: יבוא, יצוא, מכס, רשות המכס


 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד גיל נדל

מאת: עו"ד גיל נדלמכס24/02/21161 צפיות
התובע הגיש תביעה כנגד אגף המכס ברשות המסים, להשבת טובין מיובאים שנתפסו מכוח פקודת המכס, בעילה כי יעוד הטובין שנתפסו הם לצורך הכנת וצריכת סם מסוכן מסוג קנאביס.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס13/10/20810 צפיות
השאלה שהתעוררה היא האם לבית משפט אזרחי ישנה סמכות לדון בתביעה להשבת תפוס בגין טובין אשר נתפסו במעבר הגבול אלנבי.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס11/10/20827 צפיות
בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט השלום ברמלה, אשר הורה על השבת שעוני יוקרה שנתפסו וחולטו ע"י רשות המכס, זאת לאור הפגמים שנפלו בהתנהלות גורמי המכס הרלוונטיים.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס19/08/20975 צפיות
מאמר זה עוסק בתביעה להשבת תכשיטים שנתפסו ובבקשה לאיפוס מניין 30 הימים בהם ניתן לנקוט הליכים אזרחיים להשבת תכשיטים בהתאם לסעיף 190 לפקודת המכס.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס17/08/20969 צפיות
השאלה אשר הובאה להכרעת בית המשפט היא האם חברת הביטוח עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח אצל מי מהגורמים הלוגיסטיים נגרם החוסר, והאם מגבלת האחריות הקבועה בדיני ההובלה האווירית האווירית חלה על אותם גורמים.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס12/08/20991 צפיות
העותר פנה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בדרישה לבטל צו תפיסה מנהלי שהוציא שר הבטחון "מפאת בטחון המדינה", לגבי שתי מכולות שייבא העותר לישראל.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס11/08/20999 צפיות
בית המשפט קבע כי בידי היבואנים היה מידע מספק וניסיון עבר שאיפשרו להם לדעת כי העגלה שרכשו למטרת של ייבוא עתידי, מזויפת ומתימרת להיות עגלה המיוצרת על ידי המערערת, וזאת משום שרכשו בעבר מוצרים מזויפים מאותה הספק בדיוק, ועל כן , כך לפי בית המשפט המחוזי, היבואנים לא ביצעו ייבוא מקביל, אלא ייבוא של מוצר מזויף, אשר אינו חוקי.

מאמרים נוספים בנושא דיני מיסים

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים30/12/20416 צפיות
בית המשפט השלום, גזר על מהנדס כימיה, במסגרת הסדר טיעון; הטלת עונש - 33 חודשי מאסר בפועל וקנס בגובה חצי מיליון שקלים, זאת בנוסף ובכפוף לתשלום כל המס, בגין ההכנסה שהושמטה -38 מיליון. המהנדס הורשע בהעלמת הכנסות של 38 מיליון שקלים בחשבונות בנק UBS בשוויץ, לאחר שמכר את חלקו בחברה שהיה שותף בבעלותה ברומניה. המהנדס הודה בהשמטת ההכנסה בסך 38 מיליון ₪.

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים30/12/20451 צפיות
בשבועות האחרונים, הופיעו או התקשרו למשרדי, אזרחים ישראלים תמימים ומזדמנים, המחזיקים מטבעות דיגיטליים, בעיקר ביטקוין. להפתעתם, הללו התבקשו על ידי מחלקת המודיעין של רשות המסים, למלא טפסים הדורשים מהם גילוי מלא על נכסיהם והמס בהתאם. האזרח צריך למלא את הטופס, תוך ציון הנכסים אותם הוא מחזיק בארץ ובחו"ל. השאלות המופנות לאותם אזרחים הינן כלליות, תוך בקשה להצהרה על נכסים. רשות המיסים מכוונת לנכסי הביטקוין, מאחר ואלה הם נכסיהם העיקריים של מקבלי טפסי ההצהרה.

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים26/10/20676 צפיות
חוקי המס בישראל קובעים, כי מתנות פטורות ממס וזאת כל עוד הן ניתנו בתום לב. אולם, פסק דין תקדימי מחייב בבית המשפט העליון מיום 18 באוקטובר 2020, קבע כי הכנסות הרב – המערער, נכנסות בגדר סעיף 2(1) בפקודת מס הכנסה המחייב במס "השתכרות או רווח מכל עסק או משלח יד שעסקו בו תקופת זמן כלשהיא". המשמעות של הפסיקה המחייבת שהתקבלה בבית המשפט העליון הינה, שמעתה ואילך, ידוענים, מקובלים ולמעשה כל אדם בעל פרופיל חברתי – ציבורי – תקשורתי גבוה, צריך לדווח על שווי המתנות שלו, וכן – גם מחתונות ואירועים משמחים אחרים

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים10/09/20471 צפיות
בימים אלה – חודש דצמבר 2016, הופיעו במשרדי, סידרה חדשה של אזרחים תמימים ומזדמנים אשר להפתעתם התבקשו על ידי רשות המיסים להסביר את מקורות הכנסתם בגין: נסיעות לחו"ל, ריבוי דירות, דירות יוקרה, רכבי יוקרה.

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים10/09/20432 צפיות
רשות המסים קיבלה מידע על חשבונות של 35 אלף ישראלים בארה"ב

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים10/09/20424 צפיות
נציבות תלונות הציבור על שופטים והמפקח לפי סימן ה' 1 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984 הכפופה למשרד המשפטים פרסם חוברת הסבר על חובת הגשת הצהרת הון של שופט.

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים10/09/20420 צפיות
אזרחי ישראל בעלי אזרחות נוספת מכל מדינה אחרת, צפויים להידרש למלא תצהיר ודוחות מס לפי בקשת הבנקים בישראל.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica