פעמים רבות, במהלך התנהלות שוטפת מול רשויות השלטון, נתקלים יבואנים ויצואנים בהחלטות בלתי מבוססות ובלתי מנומקות של הרשויות, כמו: "בקשתך נדונה ונדחתה", "לפי המידע שברשותנו הנך נדרש ל..." התנהלות זאת אינה תקינה מבחינת דיני המשפט המינהלי. מסתבר שלרשויות השלטון יש חובות כלפי האזרח: חובת ההגינות, חובת ההנמקה, החובה לשמוע את האזרח ועוד.
חובת ההגינות
"היחיד והשלטון אין הם שווי-זכויות, אין הם שווי-כוחות ואין הם שווי-מעמד", כתב שופט בית המשפט העליון, מישאל חשין, בפסיקת בג"צ שהתייחסה לאגף המכס והמע"מ. "...השלטון מחזיק בידו רוב כוח, רוב עוצמה ורוב עושר, עד שהיחיד - יהיו כוחו, עוצמתו ועושרו רבים ככל שיהיו - לא ישווה לו ולא ידמה לו". מסיבה זו, הדגיש השופט חשין, חלה על הרשויות חובת ההגינות.
קבלת החלטה על בסיס תשתית עובדתית מתאימה
החלטת הרשות חייבת להתבסס על תשתית עובדתית מתאימה, והיא אינה יכולה להתקבל על סמך נתונים חלקיים ובלתי מספקים. "החלטתה של רשות סטטוטורית", קבע בג"צ בעתירה נגד שר המשפטים, "...חייבת להישען על נתונים בדוקים היכולים לשמש תשתית סבירה להחלטתה ומבססים אותה...". "בחינה נכונה ומקצועית של העובדות היא לב לבה ומהותה של תקינות קבלת ההחלטה המינהלית", קבע בית משפט מחוזי בתביעה נגד שר המסחר והתעשייה.
זכות עיון במסמכי הרשות
זכותו של כל אזרח לעיין במסמכי הרשויות (אלא אם הדבר פוגע באינטרס ציבורי חשוב). בפסק דין תקדימי שנתן בשנת 2004 בית המשפט העליון נקבע כי זכות העיון של הנישום במסמכי רשות המס ששימשו להחלטה נגדו הינה כלל מחייב, וכי רק במקרים חריגים (כגון חשש לשיבוש הליכי חקירה) לא ייחשף החומר בפני האזרח. נקבע שם, בין היתר, כי "הנחת המוצא היא כלל הגילוי... החיסיון אינו מיועד להקנות יתרון טקטי לרשות המס במחלוקתה עם האזרח".
קבלת מידע מהרשות
באמצע שנת 1999 נכנס לתוקף חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, המעגן את זכותו של כל אזרח ותושב ישראל לקבל מידע המצוי בידי רשויות ציבוריות בישראל. מדובר ב"כל מידע המצוי ברשות ציבורית, והוא כתוב, מוקלט, מוסרט, מצולם או ממוחשב". הגדרת "רשות ציבורית" כוללת רשימה ארוכה מאד. לדוגמא: ממשלה ומשרדי ממשלה, רשויות מקומיות, הכנסת, ועוד.
על מנת לקבל את המידע צריך המבקש להגיש בקשה לממונה על חופש המידע. המבקש אינו חייב לציין מדוע הוא מבקש את המידע.
קיימים חריגים לחובתה של הרשות למסור מידע. למשל: כאשר על הרשות מוטלת חובת סודיות כלפי גורם אחר, כאשר גילוי המידע מהווה פגיעה בפרטיות ועוד. הרשות רשאית לסרב למסור מידע בדבר דיונים פנימיים ועוד.
החלטה של הרשות שלא למסור מידע אינה סוף פסוק בענין. ניתן לערער על החלטת הרשות בפני בית המשפט. למי שמורגל באכזבות מבתי המשפט נספר כי תמונת המצב בענין חופש המידע הינה ורודה למדי: הנסיון מלמד כי בתי המשפט מפרשים בליברליות את החוק, ונוטים ככל האפשר, לתמוך בזכות לקבל מידע. כמו כן, החלטות בתי המשפט ניתנות די מהר, באופן יחסי.
כך למשל, טיפלנו בעבר בבקשה מצד לשכת המסחר תל אביב לקבל מידע אודות אופני טיפול משרד הבריאות ביבוא מזון רגיש.
נציין כי קבלת המידע מהרשות אפשרית לא רק בהליכים על פי חוק חופש המידע כי עם גם במסגרת הליכים אזרחיים שבהם הנישום מתדיין עם הרשות. בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, שאושר בחלקו בבית המשפט העליון, נקבע כי יבואן זכאי לקבל מרשות המכס מידע בדבר סיווגם של מוצרים שיובאו בעבר על ידי יבואנים אחרים. בית המשפט קבע כי אופיו של המידע המבוקש מצדיק את גילויו, שכן אופן סיווגו של מוצר כזה או אחר אינו מידע חסוי. עוד נקבע בעבר, על ידי בית המשפט העליון, כי נישום זכאי, בנסיבות מסוייימות, לקבל מידע על שומות שהוצאו לנישומים אחרים.
החובה לנמק
רשויות השלטון חייבות לנמק את החלטותיהן, ואינן יכולות לצאת ידי חובה בהחלטות סתמיות. בג"צ קבע כי חובת ההנמקה חלה לא רק על בית המשפט, אלא על רשויות מינהליות באשר הן.
בית המשפט מתח בעבר ביקורת קשה על רשות המכס, שהטילה היטל בלא לנמק אותו במידה מספקת: "...המשיב (=רשות המכס) נהג במקרה זה בצורה הראויה לביקורת רצינית, שכן בהחלטתו על הטלת ההיטל הוא לא ציין את הבסיס החוקי להטלת ההיטל ולא את דרך החישוב, ובכך העמיד את המערערת במצב "קפקאי" שעליה להתגונן בפני חיוב שמהותו כלל אינה ברורה".
החובה לקיים שימוע
אחת החובות החשובות של רשות שלטונית היא החובה לשמוע את האזרח לפני קבלת החלטה שפוגעת באינטרס מוגן שלו (זכויות קניין, חופש העיסוק ועוד).
הנה דברים שאמר בית המשפט העליון כשקיבל את ערעורה של חברה בענין זה: "...היות שההחלטה לחלט את הטובין פוגעת בקניינן... קמה להן הזכות להישמע בפני המכס בטרם תתקבל החלטת החילוט, ומנגד מוטלת על המכס החובה לאפשר להן לממש זכות זו".
אז אם קיבלתם החלטה לא מנומקת - דרשו את הנימוקים. החלטת הרשות נראית בלתי מבוססת? בקשו לעיין בחומר העובדתי. אתם סבורים שיש לכם מה לומר בענין ושאי שמיעתכם עלולה לפגוע בכם? דרשו מהרשות לשמוע אתכם. יש לרשויות השלטון חובות כלפיכם, ומותר לכם לעמוד על כך שהן ימולאו.