חפש מאמרים:
שלום אורח
10.07.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

בית המשפט: היבואן הראשי מחויב לספק אחריות לכלי הרכב בישראל

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/2019584 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

רקע:

בשנת 2016, נכנס לתוקפו חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, תשע"ו - 2016, אשר מטרתו היא להסדיר את השירותים בענף הרכב, לרבות בתחום הייבוא, על מנת להגן על הצרכן, ובתוך כך, להבטיח: רמה מקצועית הולמת של נותני השירותים, שמירה על בטיחות הרכב, הגנה על שלום הציבור ובטיחותו, מתן שירות סדיר וזמין למקבלי השירות, קיומם של תנאים הולמים במקומות מתן השירותים וקידומה של התחרות בענף הרכב.

אחד מסעיפי החוק, דן בחובה המוטלת על יבואן ישיר (יבואן ישיר הוא מי שעוסק בייבוא רכב ושיווקו ומייבא כלי רכב בהתאם להסכם עם יצרן רכב במדינת חוץ) לממש את האחריות שמעניק יצרן הרכב, לרכבים מתוצרתו, המיובאים למדינת ישראל, בין אם מיובאים על-ידי היבואן הישיר, ובין אם מיובאים על-ידי יבואן שאינו ישיר.

בנסיבות הללו, התעוררה מחלוקת בין יבואנים ישירים לבין משרד התחבורה והיבואנים האחרים, בשאלה - מה הדין כאשר יצרן הרכב מגביל טריטוריאלית את האחריות שנותן לרכבים מתוצרתו. דהיינו - על מי החובה לשאת במימוש האחריות על הרכבים המיובאים, כאשר יצרן הרכב לא מעניק אחריות לרכבים שיובאו לישראל.

עובדות המקרה:

לאחר חקיקת החוק הנ"ל, הגיעו ליבואנים ישירים פניות שונות מצד יבואנים אחרים, או לקוחותיהם, שעניינן בקשות לתיקונים בכלי רכב בהתאם לאחריות היצרן הרלוונטי. היבואנים הישירים דחו חלק מהפניות בטענה שאחריות היצרן שניתנה לאותם כלי רכב אינה תקפה במדינת ישראל, בשל החרגה טריטוריאלית של ישראל.

באופן מעשי, המחלוקת התמקדה ברכבים שיובאו על ידי יבואן עקיף (יבואן שהתקשר עם מתווך - סוכן מורשה, ולא עם היצרן באופן ישיר - "ייבוא מקביל") ויבואן זעיר (יבואן שהתקשר עם אדם פרטי לצורך היבוא - "יבוא אישי"), מארצות הברית, כאשר מימוש האחריות של חלק מהיצרנים לגבי אותם כלי רכב, הוגבלה לאזור צפון ומרכז אמריקה.

היבואנים העקיפים פנו למשרד התחבורה בתלונה כי היבואנים הישירים מפרים, למעשה, את הוראות החוק שנחקק, ובעיקר את סעיף 49(א) לחוק, שקובע כי "יבואן ישיר ייתן את האחריות שנתן יצרן הרכב לכל רכב שהוא מייבא ויממש את האחריות כאמור לכל רכב מתוצר שהוא מייבא".

בעקבות כך, פנה משרד התחבורה ליבואנים הישירים והורה להם להעניק שירותי מימוש אחריות ללקוחות וליבואנים האחרים, גם אם כתב האחריות שהעניק היצרן כולל בתוכו החרגה טריטוריאלית של ישראל; ואף איים על חלק מהיבואנים הישירים כי אם לא יממשו את האחריות, יוטל עליהם עיצום כספי גבוה.

בנסיבות הללו, פנו ארבעה יבואנים ישירים לבית המשפט המחוזי בירושלים, בכדי שיקבע שכאשר קיימת החרגה טריטוריאלית של אחריות מצד יצרן רכב, סעיף 49(א) לחוק אינו חל עליהם והם אינם צריכים לשאת במימוש האחריות.

טענות הצדדים:

כאמור, את העתירה הגישו חברות העוסקות ביבוא ישיר של רכבים, כנגד משרד התחבורה וכנגד שלושה יבואנים עקיפים.

המחלוקת העיקרית, ואף כמעט היחידה, עסקה בפרשנות סעיף 49(א) הנ"ל - "יבואן ישיר ייתן את האחריות שנתן יצרן הרכב לכל רכב שהוא מייבא ויממש את האחריות כאמור לכל רכב מתוצר שהוא מייבא" - כאשר כל צד טוען כי פרשנותו היא הסבירה ביותר ומקיימת את תכלית החוק ככתבו וכלשונו; ובעוד העותרות דגלו בפרשנות "מצמצמת" של לשון החוק, נקטו המשיבות לעתירה בפרשנות "מרחיבה":

כך, למשל, טענו העותרות, כי החרגה טריטוריאלית פירושה שהיצרן למעשה לא נתן אחריות, ועל כן, ובהתאם ללשון הסעיף, במידה שאחריות יצרן "אינה קיימת", גם בשל החרגה טריטוריאלית, ממילא לא חלה חובת מימוש האחריות על ידי היבואן הישיר וכל פרשנות אחרת תקים, למעשה, מעין "אחריות יבואן" - היבואן יצטרך לספוג את הוצאות מימוש האחריות מבלי שהיצרן ישפה אותו.

המשיבים, לעומת זאת, טענו כי פרשנות הסעיף של העותרות אינה יכולה להתקבל, משום שהיא מרוקנת מתוכן את מטרת הסעיף, שבא להבטיח, כזכור, את הגנת הצרכן, ובמצב בו היבואן הישיר מתחמק ממימוש אחריות, גם תסוכל המטרה לשמה נחקק החוק - הצרכן ייפגע באופן ישיר שכן אין לו כיסוי; נוסף על כך, ייווצר מצב בו המחוקק "שיחת מילותיו לריק" שכן לסעיף לא יהיה כל תוקף, למרות שהסעיף מורה מפורשות שאין להותיר צרכן ללא הגנת האחריות.

פסק הדין:

בית המשפט ניתח את לשון החוק וקבע שפרשנות מילולית סבירה של סעיף 49(א) היא כי חובת מימוש האחריות חלה על היבואן הישיר בכל מקרה, ובתנאי שהיצרן העניק אחריות לרכב במקור, גם אם מדובר באחריות שהוגבלה עקב טריטוריה.

גם מבחינת תכלית החקיקה, אימץ בית המשפט המחוזי את עמדת המשיבות, וקבע כי החוק נועד לעודד תחרות ולהסיר חסמי כניסה לשוק יבוא הרכב, מתוך מגמה לפתוח את השוק לתחרות. בתוך כך, המחוקק איזן את העדיפות שקיימת ליבואן ישיר למול היצרן, למול היעדר היכולת של יבואנים שאינם ישירים להעניק שירותי מימוש אחריות ושירותי טיפול בתקלות, משום שהשירותים הללו מחייבים קשר ישיר עם היצרן. משכך, ובשם התחרות ההוגנת, הטיל המחוקק את חובת מימוש האחריות על היבואן הישיר.

לאור לשונו הברורה של החוק ולנוכח התכלית המונחת ביסוד החקיקה, פסק בית המשפט כי קיים הסדר חקיקתי מיוחד בחוק, אשר מחיל אחריות טריטוריאלית בישראל, וקמה חובה ברורה על היבואן הישיר לממש אותה.

בנסיבות הללו, דחה בית המשפט את העתירה.

עת"מ (י-ם) 11690-01-18 יוניון מוטורס בע"מ נ' משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (פורסם בנבו, 2.10.2019).

 



תגיות המאמר: יבוא, יצוא, מכס, רשות המכס


 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד גיל נדל

מאת: עו"ד גיל נדלמכס08/07/2025 צפיות
תובע שהתקשר עם ספקית סינית בהסכם לרכישת פסולת נחושת תמורת 16,000 דולר, הגיש תביעה כספית נגד בנק בו פתח אשראי דוקומנטרי לצורך יבוא המטען מסין, לאחר שהתברר כי המטען שהגיע לנמל, הכיל דשן אדמה.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס05/07/2032 צפיות
בית המשפט קבע, לעניין אחריות רש"ת, כי היא פעלה לשם הבטחת ביטחונם של בני האדם שפקדו את המסוף, וגם אם רש"ת הביאה לכך שנותר ציוד בצד הפלסטיני, אין זה דבר בלתי סביר בהתאם למציאות הביטחונית המורכבת, ואשר על כן היא אינה אחראית לנזק שנגרם לחברה בגין הותרתו שם.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס22/06/2068 צפיות
בית המשפט קבע, כי היטל THC והיטל מעבר שלא שולמו לצדדים שלישיים לא יוחזרו ליצואן הישראלי.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס17/06/2072 צפיות
בית המשפט קבע, כי משחלפו חודשיים מיום מתן הודעה על תפיסת "תפוס" והיבואן לא הגיש תביעה להשבת התפוס, הטובין הפכו למוחרמים ומצויים בבעלות המדינה.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס14/06/2080 צפיות
בית המשפט קבע כי הגשת העתירה על ידי החברה הייתה מוצדקת ואף הביאה לקבלת הסעד המבוקש, שהינו מענה לפנייתה של החברה קבלת מידע לפי חוק חופש המידע.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס09/06/20126 צפיות
בית המשפט הכריע כי כלי רכב מתוצרת YAMAHA מסוג 700E YXE, יסווגו כרכבי שטח בהתאם לפרט מכס 87.03 לצו תעריף המכס החייב במס קניה.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס11/05/20222 צפיות
בית המשפט קבע כי המשלח הפר את ההסכם אשר נכרת בינו לבין החברה בכך ששינה את מסלול ההובלה על דעת עצמו וכי הוא איחר במועד הגעת המשלוח ליעדו ברוסיה.

מאמרים נוספים בנושא דיני מיסים

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19560 צפיות
בסקירה זו נתייחס להחלטת בית משפט השלום בתל-אביב, אשר קיבלה ברובה את בקשת יבואנית לקבל מסמכים הנוגעים למחלוקת הסיווג שנתגלעה בין הצדדים ביחס לפרופילים מאלומיניום שעברו תהליך אלגון. היבואנית יוצגה על ידי משרדנו.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19587 צפיות
בית המשפט קיבל את בקשת מנהל הרציף להמרת כתב אישום בכופר וזאת לאחר שנמצא כי נכנס לחנויות דיוטי פרי מבלי שהיה רשאי לכך ונמצאו אצלו מוצרים שלא שולמו בגינם מיסים.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19512 צפיות
במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים אשר דחה עתירה לפי חוק חופש המידע של בעל חברה לחיפושי נפט וגז טבעי לקבלת מידע אודות ייבוא גופרית.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19399 צפיות
במאמר זה נסקור את פסיקת בתי המשפט שדנה בשאלות שונות שעלו בעקבות הגברת האכיפה בענף השייט.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים16/12/19346 צפיות
במאמר זה נסקור את השינויים המשמעותיים העומדים להתרחש החל מינואר הקרוב בנושאי הטלת בלו על שמנים וממסים וזאת בעקבות התיקונים לצו הבלו על דלק (הטלת בלו) וצו תעריף המכס ומס קניה.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים18/11/19423 צפיות
בסקירה זו נתאר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר דן בתביעה ייצוגית שהוגשה כנגד יבואנית מוצרי מזון ותוספי תזונה בטענה לייחוס סגולות רפואיות למוצרים הנמכרים על-ידה.

מאת: עו"ד גיל נדלדיני מיסים18/11/19444 צפיות
בסקירה זו נתאר שלוש עתירות מנהליות שהוגשו לבית המשפט על-ידי חברות העוסקות ביבוא ובהרכבת אוטובוסים, כנגד החלטת ועדת המכרזים של משרד התחבורה ומשרד הכלכלה.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica