מהם קלפי טארוט ?
המונחטארוט מתייחס במקור לקבוצה של משחקי קלפים ,בהם משחקים עם חפיסה מורחבת של קלפים הכוללת 5 סדרות ולא 4 , וכמו כן גם לחפיסות עצמן.בטארוט, הסדרה החמישית משמשת כסדרת ניצחון קבועה(אשר לקלפים בה יש היררכיה משלהם וכל הסדרה "מנצחת" את הסדרות הקטנות).וזאת, לעומת רוב משחקי הקלפים האחרים בהם בוחרים אחת מארבע הסדרות שתשמש מנצחת במשחק הספציפי. טארוט משחקים באזורים נרחבים של אירופה , ובאיטליה מאז 1440.אולם כיום המונח טארוט ידוע ביותר כמתייחס לחפיסות קלפים מיסטיים והגדת עתידות .
לפני שהיו טארוט - 1400 ולפני
קלפי משחק הם ככל הנראה המצאה סינית, שמצאה את דרכה לאירופה בסביבות 1375, דרך הממלכה הממלוכית.
קלפי המשחק התפשטו במהירות באירופה המערבית. ומשחקי קלפים שונים הגיעו גם כן באותה עת. מעט מאוד ידועה על סוגי המשחקים ששיחקו אז, אולם עיצובם של הקלפים הממלוכים אומץ באיטליה והשתנה מעט מאוד. ארבעת המערכות או הסדרות היו : החרבות, המוטות, המטבעות והגביעים. לכל סידרה עשרה קלפים ממוספרים מאחד עד עשר ושלושה קלפי חצר- מלך, אביר ונסיך. סה"כ 52 קלפים בחפיסה. בזמן ששיטת הסדרות הבסיסית הזו נשארה בשימוש תמיד, וריאציות שונות החלו להיווצר באופן מיידי.בתיאוריםהמוקדמים ביותר של קלפי משחק מוזכרות חפיסות בהם קלפי הסדרות תוגברו ואף נוספו דמויות נשיות לקלפי החצר. בנוסף לחפיסות הרגילות, החלו לייצר במאה ה-14 קלפים מחודשים שכללו דמויות של אלים וחיות .
המצאת הטארוט - 1401-1500
למרות שטארוט לא הופיעו עד 1440, הסדרות ששימשו בטארוט היו זהות לקלפים הסטנדרטיים באיטליה באותה תקופה. בחלקם נוספו באותה תקופה קלפי מלכות לקלפי החצר ובכך הגיע מספרם ל 56 קלפים בחפיסה. קלפים אלו היוו בסיס לקלפי הטארוט. הרעיון של קלפי ניצחון או קלף מנצחtrumps (מהמילה חצוצרות) היה כנראה אירופאי והופיע לראשונה ב 1420 במשחק גרמני של קרנופלי. משמעותו היא כי במשחקים מסוימים ישנה סידרה של קלפים שערכם עולה על קלפים אחרים והם " מנצחים" את הסדרות האחרות. הטארוט נוצרו כנראה 10-15 שנה מאוחר יותר באיטליה הצפונית.
קלפים נוספים עם איורים סמליים התווספו לקלפים היותר מוכרים בעלי 4 המערכות. סדרת קלפים חדשה זונקראה במקור 'קלפי-טריומף' –'קלפי ניצחון'. העדות המילולית הראשונה למציאותם של קלפי טארוט נמצאת בהצהרה כתובה מארכיון בית המשפט בפררה, 1442. כל העדויות מראות שקלפי הטארוט הראשונים נוצרו בין השנים 1430-1410במילאנו.
הנושאים המתוארים בקלפי הניצחון של טארוט, היו ידועים ומוכרים היטב לאנשי התקופה. וחלקם משויכים עוד לתקופה הקלאסית. דמויות כגון הקיסר והאפיפיור, אלגוריות של אהבה, מוות, וגלגל המזלות, 3 סגולות מוסריות ,אלמנטים בנושא האמונה בעולם הבא ומוטיבים מההתגלות, היו כולם מרכיבים מרכזיים באומנות ימי הביניים. אפילו מוטיבים מסתוריים כגון דמות נשית עם אפיונים של האפיפיור ואיש התלוי מרגל אחת, היו מוכרים באותה תקופה.
הטארוט כללו כאמור 56 קלפים רגילים והרחבה של 22 קלפי ניצחון אלגוריים. חפיסה זו כללה 78 קלפי טארוט שהיוו את מה שנקרא באותה תקופה carte da trionfi קלפים עם חצוצרות.כל חצוצרה העפילה על חצוצרה בדרג נמוך יותר, בדרכו של popular trionfi motif, שהופיע גם אמנות, ספרות, תהלוכות דתיות ופסטיבלים באותה תקופה
1501 - 1600
במאה ה-16 החלו להשתמש בקלפים באיטליה במשחק שנשא את השם "טארוקי " Tarrochi, צורת הרבים של ) Tarocco לא ידועה הסיבה לבחירת שם זה). בהגיעו לצרפת , ניתן לו השם "Tarot" - טארוט. שם זה דבק בקלפים עצמם, יותר ממאה שנים לאחר שנפוצו ביבשת (עד אז הם נקראו "קלפי הניצחון").
הנושאים שתוארו בקלפי האלגוריים התקבעו מהר יחסית. רוב חפיסות קלפי הטארוט מהמאות ה-15 ו-17 חולקים את אותו העיצוב הבסיסי. גם הוריאציות השונות לכאורה, נגזרות תמיד מאותם הארכיטיפים הבסיסיים. סדרת התמונות זהה למעגל הדידקטי של האמנות הנוצרית באותה התקופה- ניצחון המוות, ריקוד המתים – מוטיבים פופולאריים מאז תקופת המגפה השחורה במאה ה-14.
הטארוט הפכו במהרה למשחק פופולארי שנפוץ באיטליה הצפונית, מילן, בולוגנה ופרארה . חפיסות מעוטרות ומצוירות ביד הוזמנו ע"י האצולה של התקופה וקלפים מודפסים ופשוטים יותר היו בשימוש רחב יותר. קלפי הטארוט העתיקים ביותר המוכרים היום הם מערכות של 15 פריטים, שצוירו באמצע המאה ה-15 עבור משפחת ויסקונטי ספורצה, שליטי מילאנו. הסדרה המנצחת שונתה במקצת עם התפשטותו של המשחק למחוזות אחרים, והאיקונוגרפיה גוונה בהתאם.אולם, למרות שידועות מספר חפיסות עם שינוי דרמטי של משמעויות, רוב החפיסות נשארו באותה מתכונת בסיסית עם מספר שינויים קלים.
עוד במאה ה-16, נפוצה ברחבי אירופה מערכת קלפי טארוט המכונה "הטארוט של מארסיי", על שם העיר מארסיי בצרפת שהיוותה את המרכז העיקרי לייצורם. מערכת זו עיצבה את קלפי הטארוט בנוסח בו אנו מכירים אותם כיום, מבחינת נושאי הקלפים וסמליהם, ומוסיפה להיות נפוצה אף היום על מהדורותיה השונות
1601-1700
המשחק נפוץ מאיטליה לצרפת ומשם לשוויץ,גרמניה והלאה. במאה ה- 16 וה-17 הוא הפך לפופולארי ביותר. כנראה שכבר באותה תקופה המשמעויות של האלגוריות מימי הביניים נשכחו והשחקנים התעלמו מהן מההתחלה. הסמליות של הסדרה המנצחת הייתה בשביל השחקנים היררכיה במשחק בלבד .
באותה תקופה אין כל עדות לכך שקלפי הטארוט היו משהו נוסף מאשר קלפי משחק פופולאריים ביותר. הדבר נתמך בעובדה שאין כל התייחסות וגינוי לטארוט מצד הכנסייה. ישנה עדות אחת בלבד לדרשה של כומר שמגנה את הטארוט כמשחק מזל לצידם של קוביות משחק וקלפי משחק רגילים. אולם ללא כל ספק, לא קיימת אפילו התייחסות אחת לקלפי הטארוט כאל חפץ מיסטי או אזוטרי בכל אותה תקופה.
הגדת עתיד תוך שימוש בקלפים פשוטים החלה לראשונה משנת 1540.ספר שכותרתו 'האורקל של פרנצסקו מארקולינו דה-פורלי' מראה שיטה פשוטה של הגדת עתידות תוך שימוש במערכת מטבעות עם סט-קלפים רגילים.כתבי-יד מ- 1735- 'ככר השבעה' ו- 'דוקומנט פרטזי קארטומאנסר' מצביעים על משמעויות חיזוי ראשונות לקלפי הטארוט
1701 – 1800 התפתחות החפיסות המודרניות והמצאת הטארוט המיסטיים
באמצעהמאה ה-18 חלה התפתחות משמעותית במשחק הטארוט - חידוש החפיסה הקלאסית לצד הפופולאריות הגדלה של המשחק. במאה השנים שבין 1730 ו- 1830, טארוט הפך למשחק נפוץ ואהוב מאוד באיטליה, שוויץ, צרפת, גרמניה ואוסטרו- הונגריה , דנמרק ורוסיה .
הסדרות הצרפתיות הנפוצות יותר (יהלום, תלתן, לב ועלה ) החליפה את האיטלקיות הקלאסיות. האלגוריות המסורתיות מימי הביניים הוחלפו בתמונות דקורטיביות שנועדו להקל על השחקנים לזכור את ההיררכיה של הסדרה . תמונות אלו יכלו להיות כל דבר אפשרי: חיות, סצנות פסטורליות, תמונות ארוטיות ואפילו פרסומות .
בסוף המאה ה- 18 חל שינוי משמעותי אף יותר .
הגדת עתידות באמצעות קלפי משחק החלה להתפתח. החל מהיותם כלי לשליפה אקראית של עמוד בספר העתידות ושימוש בחפיסות מיוחדות לצורך זה, ועד להמצאת משמעויות סימבוליות לחפיסות הקלפים הרגילות .
ב1781 אנטואןקורט-דה-גבלין(Antoine Court de Gebelin ) הוציא לאור את "Le Monde Primatif", המחקר שערך בנושא סימבוליקה דתית בעידן המודרני.במחקר זה הוא טען לראשונה שהסימבולים בטארוט של מרסיי מייצגים את המיסטורין של איזיסות'ות'. בהמשך הוא טען כי המילה טארוט באה מהמילים המצריות "טאר" – מלכותי ו"רו" – דרך. לפי כך הטארוט מייצגים את ה"דרך המלכותית" להשגת החוכמה .
האבסורד בטענות הדוגמתיות שלו נובע מהעובדה כי רק מאה שנים אחר כך הצליחו החוקרים לראשונה לפענח כתב מיצרי עתיק ובכך החל מחקר מדעי ומסודר של המצרים העתיקה. מאז ועד עכשיו לא נמצאה בשפה המצרית העתיקה אף הוכחה שמעידה כי התרגום שנתן למילה טארוט הוא בעל אחיזה כלשהי במציאות .
ולמרות כל זאת, פענוח השפה המצרית הגיעה אלינו מאוחר מדי! טענותיו של גבלין התבססו היטב בתיאוריות המיסטיות של זמננו. מאז זוהו הטארוט עם ספרו של ת'ות' המצרי.
סיפורים אלו (גם אם ללא כל ביסוס) נועדו ליצור אווירה מיסטית וקסומה ולמשוך את הקהל הרחב כמו גם ליצור אוטוריטה שקרית לקוראי העתידות של אותה התקופה.
מספר שנים אחרי מחקרו של גבלין,ב- 1785, Etteilla – הפותח בקלפים המקצועי הראשון בעולם,הגיב מצידו בספר נוסף. ספר זה היה למעשה המדריך הראשון לקריאת עתידות בקלפי הטארוט, והתבסס על "החוכמה ההרמטית של ספר הסודות של ת'ות'". אטיילה עיצב את חפיסת הטארוט האיזוטרית הראשונה, אליה הוסיף סמלים אסטרולוגיים ומוטיבים "מצריים" והגה את הרעיון של 22 קלפי הניצחון כהקבלה לא-ב העברי.ובכך הוא הפך למעשה למייסד של הקלפים המיסטיים.
שני אישים אלו הם שפיתחו את רוב האגדות ומעתה המיסתורין סביב נושא הקלפים כמו גם שיטות חיזוי למיניהן, אשר מאוחר יותר יהוו בסיס לצמיחת התורות המיסטית סביב הקלפים.
הם שינו את הטארוט לנצח! בלי שידעו או התעניינו בהיסטוריה בת 350 שנה של הטארוט או המקור של הציורים תולדות האמנות והאלגוריות הנוצריות, הם נתנו פרושים חופשיים לתמונות בקלפים. ההקשר החדש הזה הפך את הטארוט לסמלם של המאגיה הקבלית ומיסטיקה. קבלה וניבוי הפכו קשורים לנצח לטארוט.
1801 - 2000 התפתחות ההקשר המיסטי של הטארוט
למרות שהבסיס לראייה המודרנית של טארוט ככלי מיסטי רוחני הונח בסוף המאה ה-18 , החלק היחידי שהיה נפוץ באותה תקופה הוא הגדת עתידות. לפני שהמיתוסים והשיטות האזוטריות הענפות יותר הפכו למוכרות, הטארוט האוקלטי היה צריךלהתגלות מחדש. הדבר התרחש באמצע המאה ה-19. שיטת התייחסות חדשה נכתבה ושכבות נוספות של אגדה נוספו. הדבר קרה בהתאם למגמה הרווחת של אותה תקופה - התחייה של האוקלטיזם – תורות מיסטיות למיניהן
העניין בקלפי הטארוט התחדש בזמן התחייה ההרמטית ב- 1840.בתקופה זו חלה התעוררות רבה וניסיון להחיות את המסורות המיסטיות העתיקות.רעיון של טארוט כמפתח לחוכמה המיסטית, פותח ע"י אליפס לוי Eliphas Levi ) ) והועבר לעולם דובר אנגלית ע"י מסדר שחר הזהב ( The Hermetic Order of the Golden Dawn)
בכתב שהוציא בשנת 1854- Transcendental Magic הוא מקבל ומתבסס על טענותיו של גבלין על מקור הטארוט במצרים וקושר את הטארוט לקבלה ולארבעת האלמנטים האלכימיים.
עד סוף המאה, מיסטיקנים צרפתיים ובריטיים כאחד, פיתחו מגוון רחב של בתי ספר ותורות שלקחו את המשחק מהמאה ה- 15 כמפתח אבסולוטי למדע המיסטיקה.
ב 1910 הוציא ארתור אדוארד וויט את גרסתו לטארוט. בהיותו חבר במסדר " שחר הזהב", שילבה הגירסה שלו את כל היסודות המיסטיים שהתבססו על הטענות המוצגות להלן. אולם, בהיותו נוצרי, דחה ארתור אדוארד וויטאת הטענות כי קיים קשר בין אותיות עבריות לבין הארקנה הגדולה . בנוסף, החידוש של ריידר היה בכך שהוסיף ציורים סימבוליים, לקלפי המספרים של הסדרות הקטנות ובכך ביסס את המשמעויות שלהם בשעת קריאת העתידות. חפיסה זו הפכה לפופולארית ביותר עד עצם היום הזה .
קארל יונג היה הפסיכולוגהראשון שייחס חשיבות לקלפי הטארוט. התייחסותו לטארוט הייתה לאופן שבו הקלפים מייצגים את הארכיטיפים : טיפוסים בסיסיים או צורות מחשבה הקיימים בתת-המודע הקולקטיבי ואשר נובעים מהניסיון המצטבר של כל הגזע האנושי. קלף הקיסר למשל, מייצג את הפטריארך האולטימטיבי או את דמות האבא .
עד סוף המאה ה- 20 ,נוצרו ברחבי העולם מאות סוגים של טארוט. חפיסות מכל סגנון אפשרי. המשותף להם הוא העובדה שהם מייצגים למעשה גיבוש ועיבוד של כל המוטיבים שנרקמו ופותחו עד אז.