|
"מזלזל באינטליגנציה של הציבור וסבור כי הזיכרון הקולקטיווי בישראל אינו אורך יותר מ-24 שעות. אחרת אי אפשר להבין כיצד יכול היה לפרסם ביום חמישי האחרון, במצח נחושה, הודעה רצופת סתירות שאינה אמת. [...] הזיגזגים שלו מעידים על סתירות שזועקות לשמים.
התנהלותו והודעותיו אפופות באי אמירת אמת ובהצגת מצג שווא לציבור. [...] אם היו לו מעט יושרה וכבוד עצמי, כמצופה מלוחם אמיץ ועתיר הישגים כמוהו, הוא היה לכל הפחות מודה בטעויותיו, מתנצל ומנער את חוצנו מכל הפרשה. במקום זה הוא מעדיף להתחפר ולהסתבך במערכת סתירות
למאמר המלא...
|
|
"אך אם פעם תהיי צוחקת / בלעדי במסיבת מרעייך, /
תעבור קנאתי שותקת / ותשרוף את ביתך עלייך." שר נתן אלתרמן בזעם מכלה "כִּי קִנְאָה חֲמַת גָּבֶר וְלֹא יַחְמוֹל בְּיוֹם נָקָם"? מאז ימי ראשית הקנאה מכלה את יעדה. אפילו אדם שנוצר בחסד האל "וַתֵּלֶד אֶת קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת ה'" אינו מתגבר על קנאתו "וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו. ולמרות אזהרת האלוהים, מממש קין את כליון קנאתו ללא הרהור כלשהו: "וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן
למאמר המלא...
|
|
דוד בן גוריון ראש הממשלה הראשון טען: "עתידנו אינו תלוי במה יאמרו הגויים, אלא במה יעשו היהודים". האין בביטוי זה חיוב "בבדידות העצמית" הזו? אפשר אכן להבין זאת כך. וגם בימינו אפשר לקרוא דברים ברוח זו. זה וודאי לא מפליא. הרי הפסוק "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב" כתוב בתורה באופן מפורש.
למרות זאת, משה שרת, שהיה שר החוץ, לא התלהב מנוסח מוחלט זה וטען כלפי בן גוריון: "אלה "הדיבורים שאתה מפליט בעידנא דריתחא על 'אום שמום'. אני בטוח כי אלמלא החלטת העצרת ב- 1947, לא הייתה מדינת ישרא
למאמר המלא...
|
|
פרשת השבוע, פרשת "חֻקַּת" מזמנת לקורא נושאים רבים לדיון. נפנה עיונינו לפרק כא בפרשה הכולל רשימת ציוני דרך המסע של בני ישראל. רשימת ציוני דרך המסע נפתחת לאחר תיאור התנכלות הכנעני ומכת הנחשים. הרשימה נמשכת עד לשירת הבאר ומשם עד לפירוט בקשת המעבר של בני ישראל בשטח האמורי, שהסירוב מביא למלחמה בין ישראל לאמורי.
מאבקים וביניהן תנועה במסע או להיפך תנועה במסע ארוך ומידי פעם גם מאבקים. צירוף המסע והמאבקים ניתן להבנה: עם חדש נע במרחב ולא כל היושבים בדרך מתלהבים ומתפתחות אי-הבנות גם מלחמות.
למאמר המלא...
|
|
"וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן", כך נפתחת פרשת השבוע, שבשל כך גם קרויה פרשת קֹרַח. פתיח זה מלמד אותנו שלושה דברים: קֹרַח הוא משבט לוי, וְדָתָן וַאֲבִירָם הם משבט ראובן. פירוט מלא של מוצאם הוא הדבר השלישי.
אבל, הפתיח מעורר גם שאלה ולא רק מספק נתונים. השאלה מתעוררת למקרא מילת הפתיחה "וַיִּקַּח". במילה עצמה אין קושי, הקושי הוא שלפועל "וַיִּקַּח" אין משמעות אם לא מפורט לאחריו מה נלקח.
למאמר המלא...
|
|
פרשת השבוע, פרשת "בְּהַעֲלֹתְךָ" נפתחת באור: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת". האור הזורח: "יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת" מעלה גם את הדימוי "אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח" בבחינת אור פנימי באדם.
האם אור זורח זה מאיר גם על המשך הכתוב בפרשת השבוע?
המשך הפרשה עוסק בבני שבט לוי המיועדים לעסוק בקודש, במרכז הפולחני ובטקסיו. הפעם מפנה הכתוב אל הכשרתם לתפקידם.
מהי ההכשרה?
למאמר המלא...
|
|
אב ובנו מטיילים. שואל הבן: אבא למה השמש שוקעת במערב? עונה האבא: וואללה לא יודע. שואל הבן: איך זה שהציפור יכולה לעוף? האבא: וואלה לא יודע.
ממשיך לשאול הבן: ולמה למכונית יש ארבעה גלגלים?
ולמה? ולמה? ולמה?
הבן לא קיבל תשובה, אז הוא שואל: אבא אני מקווה שאני לא מטריד אותך עם כל השאלות שלי? עונה לו האבא: להיפך בני, אם לא תשאל איך תדע?
מה הקשר בין סיפור זה לחג השבועות?
למאמר המלא...
|
|
נשאלת השאלה, האם לחטא אין כפרה ותשובה? ואם יש האם אין לשנות את הנבואה?
אכן, רד"ק גם מצודת דוד לא רואים בפסוק הראשון קושי אלא תיאור המצב לאחר שיבת בני ישראל לדרכי ה'
לכן, נראה לנו שתמיהה על הצירוף אינה במקומה, להיפך צריך לחזק את הגישה שאינה הופכת סטייה או חטא לאות קין בלתי-מחיק לנצח.
בצד ענישה צריכה להיות גם תקווה.
למאמר המלא...
|
|
השבת היא שבת כפולת פרשיות, "בְּהַר" ו"בְּחֻקֹּתַי" ובכך אנו חותמים את הלימוד בחומש ויקרא לשנה זו. צמד פרשיות אלה מזמן לדיון נושאים שונים, בחלקם דנו בעבר. בדיון הנוכחי נתמקד בפסוק אחד בסוף פרשת "בְּהַר", הנושק לתחילת פרשת "בְּחֻקֹּתַי": "לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִם וּפֶסֶל וּמַצֵּבָה לֹא תָקִימוּ לָכֶם וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם לְהִשְׁתַּחֲוֹת עָלֶיהָ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם,". איסור מוחלט זה מופיע גם בפתיחה לעשרת הדברות, וגם לאחר מעמד הר סיני.
למאמר המלא...
|
|
בתלמוד הבבלי אנו מוצאים: "רבי אליעזר אומר: [...] שבתון - זה קדושת היום, [...] מקרא קדש - קדשהו בעשיית מלאכה. אמר לו רבי עקיבא: מפני מה לא נאמר שבתון - שבות, שבו פתח הכתוב תחילה? אלא: שבתון - קדשהו בעשיית מלאכה, [...] מקרא קדש - זו קדושת היום" [11].
לכאורה סתירה, הרי אחד מאיפיוני המועד הוא איסור מלאכה, וכאן נאמר במפורש "קדשהו בעשיית מלאכה!!!
טעות? טעות סופר? טעות עריכה?
למאמר המלא...
|