חפש מאמרים:
שלום אורח
24.02.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

פרשת קורח: על קדושה ועל קנאה

מאת: מוטי לקסמןפרשת השבוע16/06/2009660 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

פרשת קורח: על קדושה ועל קנאה / מוטי לקסמן, תשס"ט

   "וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן" [1], כך נפתחת פרשת השבוע, שבשל כך גם קרויה פרשת קֹרַח. פתיח זה מלמד אותנו שלושה דברים: קֹרַח הוא משבט לוי, וְדָתָן וַאֲבִירָם הם משבט ראובן. פירוט מלא של מוצאם הוא הדבר השלישי.

אבל, הפתיח מעורר גם שאלה ולא רק מספק נתונים. השאלה מתעוררת למקרא מילת הפתיחה "וַיִּקַּח". במילה עצמה אין קושי, הקושי הוא שלפועל "וַיִּקַּח" אין משמעות אם לא מפורט לאחריו מה נלקח.

   פרשנים שונים מפרשים את צמד המלים "וַיִּקַּח קֹרַח" במשמעות של מחלוקת: א. "ואתפליג קרח" [2]. ב. "מהו ויקח, אמר ריש לקיש, שלקח מקח רע לעצמו" [3]. ג. "לקח את עצמו לצד אחד להיות נחלק מתוך העדה לעורר על הכהונה" [4]. ד. "ויקח קרח ודתן ואבירם אנשים הרבה, עד שקמו עמהם לפני משה חמשים ומאתים" [5].

   כללית, פרשנים מבינים בביטוי "וַיִּקַּח קֹרַח" כוונה רעה בלב קורח, נמשיך בקריאה ונבדוק, מה עולה מן הכתוב?

   קֹרַח בֶּן יִצְהָר וחבר מרעיו פונים אל משה ואהרון בגישה שאינה מרמזת שלום: "וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן" [6]; האם פניהם לבירור או למשא ומתן? נבדוק זאת שלב אחר שלב.

   אמירתם כוללת שתי טענות. הטענה הראשונה היא: "רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה'" [7]. טענה שיש בה אמירה דמוקרטית, ויש להם על מה להתבסס, הלא כך נאמר בהיערכות העם למעמד הר סיני: "וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ: וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" [8]. וגם בחומש ויקרא חוזרת משמעות דומה "כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי" [9]. יתר על כן, משה, בתשובתו ליהושע בהקשר אחר, מביע עמדה דמוקרטית רצויה ביותר "וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי וּמִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים כִּי יִתֵּן ה' אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם" [10].

אם-כך, מדוע פרשנים, שאת דבריהם הבאנו לעיל, מוצאים בכך כוונה שלילית? יתר על-כן במדרש בתלמוד אנו מוצאים ביקורת חריפה ביותר על קֹרַח בֶּן יִצְהָר וחבר מרעיו: "קרח בן יצהר וגו' - אמר ריש לקיש, קרח - שנעשה קרחה בישראל, בן יצהר - בן שהרתיח עליו את כל העולם כצהרים, בן קהת - בן שהקהה שיני מולידיו, בן לוי - בן שנעשה לויה בגיהנם. ודתן ואבירם - אמר ריש לקיש, דתן - שעבר על דת אל, אבירם - שאיבר עצמו מעשות תשובה" [11].

המשך הלימוד אולי יעלה בפנינו כוון מבהיר.

   הטענה השנייה של קֹרַח בֶּן יִצְהָר וחבר מרעיו היא: "וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'?" [12].

   האמנם משה ואהרון מתנשאים? בתשובת משה ליהושע לעיל מועבר מסר הפוך "הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי?" יתר על כן, תגובת משה לטענה המרעים היא "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו" [13]. האם מתאים לאפיין תגובה כנובעת ממניע של התנשאות?

בהמשך מסופר שמשה קורא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם [14] ומהי תגובתם? "לֹא נַעֲלֶה. הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר" [15].

מה מלמדות אמירות הטוענים?

קנאה בלבד, כך רואה זאת גם משורר תהלים: "וַיְקַנְאוּ לְמֹשֶׁה בַּמַּחֲנֶה לְאַהֲרֹן קְדוֹשׁ ה'" [16].

   אין כאן ביטוי של רצון "לתת כתף" להשתתף בנטל ההנהגה הרוחנית, אלא מיקוד תשומת הלב למעמד בלבד!

   ואכן, משה אינו מתמקח איתם אלא מעביר את ההכרעה לתהליך פולחני שכוחו של אלוהים מצוי בו "וַיְדַבֵּר אֶל קֹרַח וְאֶל כָּל עֲדָתוֹ לֵאמֹר בֹּקֶר וְיֹדַע ה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו. זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ לָכֶם מַחְתּוֹת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ. וּתְנוּ בָהֵן אֵשׁ וְשִׂימוּ עֲלֵיהֶן קְטֹרֶת לִפְנֵי ה' מָחָר וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' הוּא הַקָּדוֹשׁ" [17].

וההמשך ידוע.

   יש המציגים סיפור זה כמאבק כוחני בין עליתות על שליטה בלבד, ייתכן [18]. אבל, בדיון הנוכחי אנו מציעים לראות בכך סיפור שמתאר מה יכולה קנאה לעורר ולאיזה תוצאות היא עשויה להביא. ברוח זו טוען הממשיל: "אַכְזְרִיּוּת חֵמָה וְשֶׁטֶף אָף וּמִי יַעֲמֹד לִפְנֵי קִנְאָה" [19].

   קדושה אינה מושגת על ידי קנאה. קדושה אינה דרה בבני אדם שליבם אינו נקי וזך. לכן אמר הפרשן: "וידוע שבכל מקום שתמצא קדושה שם תמצא גדר ערוה כי העריות מחללין הקדושה" [20]. והעריות אינן עריות חיצוניות בלבד אלא ובעיקר עריות נפשיות ורוחניות.

כך מצאנו: "רבי אליעזר הקפר אומר הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם" [21].

המחלוקת אינה בין ה"מורדים" למשה, אלא בינם לבין אלוהים, ואם תרצו בינם לבין הרוח או בינם לבין עצמם. כלומר, יש משהו בתוכם שהם אינם מרוצים ממנו, לכן הם חושבים שמגיע להם יותר, מגיע להם כמו שלאחר יש.

אמנם איני מתלהב מן התגובה המתוארת בפרשת השבוע: "וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תַּחְתֵּיהֶם. וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרֲכוּשׁ" [22]. ייתכן שתגובה חריפה זו מלמדת גם על הסכנה לאחדות ואולי לקיום העם מהתנהגות קֹרַח בֶּן יִצְהָר וחבר מרעיו [23].

אז, למרות שלא חסרות דוגמאות לקנאה וגם לקנאות שרק מביאות רע ומכאוב גם בעת הזו; אולי עיון מחודש בפרשת השבוע יעורר בנו שוב את המודעות לסכנה שבקנאה, גם בקנאות?

הארות ומראה מקום

[1] במדבר טז, א.

[2] אונקלוס על אתר.

[3] סנהדרין ק"ט ב.

[4] רש"י על אתר.

[5] רשב"ם על אתר.

[6] במדבר טז, ג1.

[7] טז, ג,1.

[8] שמות יט, ה–ו.

[9] ויקרא מד1. וגם: "דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם." (ויקרא יט, ב).

[10] במדבר יא, כט.  

[11] סנהדרין ק"ט ב'.

[12] במד' טז, ג2.

[13] שם, ד. תגובה זו של משה מזכירה את תגובתו ואת תגובת אהרון לאחר תלונת בני ישראל בעקבות דברי עשרת  המרגלים: "וַיִּפֹּל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פְּנֵיהֶם לִפְנֵי כָּל קְהַל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר יד, ה). בסיפור המרגלים משה נופל על פניו אל מול העם כולו וכאן אל מול קֹרַח בֶּן יִצְהָר וחבר מרעיו, כלומר אל מול מוקד ההפגנה.

[14] מצב קצת תמוה כי בפתיח מסופר שהם עם כל החבורה ולא נאמר שהם פרשו וחזרו לאוהליהם.

[15] במדבר טז, יב–יג.

[16] תהלים קו, טז.

[17] שם, ה–ז.

[18] ראה דיון ב"אופוזיציה לשלטון אינה לגיטימית", תשס"ז בכתובת [http://www.notes.co.il/moti/33114.asp]

[19] משלי כז, ד.

[20] כלי יקר לבמדבר טז, ד.

[21] משנה, אבות ד, כג.

[22] במדבר טז, לא–לב.

[23] ראה הפנייה בהערה 18 לעיל.

 



תגיות המאמר: קנאה, קדושה, סכנה, צרותעין


 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:
 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת מוטי לקסמן

מאת: מוטי לקסמןיהדות01/12/13613 צפיות
מאוד נוח הי לנח, איש צדיק תמים

מאת: מוטי לקסמןפרשת השבוע03/10/13827 צפיות
"בְּיָמִים קְדוּמִים קְדוּמִים/ הַכֹּל הָיָה שֶׁמֶשׁ // וְהַכּל הָיָה הָר / וְהַבִּקְעָה בַּחֲלַל הָהָר / וְהַכֹּל הָיָה בִּקְעָה / וְהָהָר בְּחֵיקָהּ. // וְכַאֲשֶׁר אֱלֹהִים גְּדוֹלִים וּרְחוֹקִים / הִזְרִיעוּ תֵּבֵל לָלֶדֶת / רָאוּ כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם רְחוֹקִים / אַגָּדָה אֶל עֶצֶב נוֹלֶדֶת / וְהֶחְשִׁיכוּ פְּנֵיהֶם הָלוֹךְ וְחָשׁוֹךְ / וְעֵינָם הָיְתָה דִמְעָה // וְהַגְּשָׁמִים הֵחֵלּוּ לָרֶדֶת." [א] המבול.

מאת: מוטי לקסמןפרשת השבוע07/02/13715 צפיות
פרשת יִתְרוֹ נסתיימה, ונפתחת פרשת השבוע, "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים". עיקר פרשה זו מפרט את היישומים של עשרת הדברות שביטוין כוללני או מקיף. מסביר רש"י: "וְאֵלֶּה מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני. אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם". [ג] במלים אחרות, כללים יישומיים לביצוע. זה נראה, אולי סביר. אבל, נא לשים לב. לאחר שמשה קורא בפני העם את כל המשפטים המפורטים בשלושה פרקים על מאה הפסוקים, הוא עורך טכס ברית בין אלוהים לעם-ישראל, "וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית

מאת: מוטי לקסמןפרשת השבוע29/02/12851 צפיות
בני ישראל, היהודים מצווים למלא אחר תרי"ג מצוות [א]. שלוש מהן קובעות לזכור, לא לשכוח ולהכרית את זכר עמלק [ב]. "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח" [ג].

מאת: מוטי לקסמןפרשת השבוע04/01/12889 צפיות
"למרות דמותו המושלמת של דוד במסורת ובתרבות, הרי במסופר במקרא וגם בדברי פרשנים, בכל הדורות, יש זיהוי של אלימות בהתנהגויות שונות של דוד המלך" [1]. מה עניין דמותו של דוד המלך לפרשת "וַיְחִי"? שלב, שלב. הדיון יפתח בפרשת השבוע, פרשת "וַיְחִי". זוהי הפרשה החותמת את חומש בראשית גם את סיפור מסכת חייו של יעקב. לקראת פרידתו מן החיים אומר יעקב האב לבניו דברים אחדים.

מאת: מוטי לקסמןחברה ומדינה - כללי19/12/11864 צפיות
חג חנוכה. על החנוכיה מוצבים הנרות, נרות זעירים בגוונים שונים. מברכים: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציונו להדליק נר חנוכה". "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, שעשה נסים לאבותינו, בימים ההם בזמן הזה" [א]. והנרות דולקים, ומאירים בגווני-גוונים. עוד הם מפיצים אור וצבע, ממשיכים לברך ובין השאר נשמע: "וכל שמונת ימי חנוכה הנרות הללו קודש הם, ואין לנו רשות להשתמש בהן, אלא לראותן בלבד" [ב]. אמירה מיוחדת לאותם נרות חנוכה, שמידתם, בדרך כלל קטנה מנרות רגילים.

מאת: מוטי לקסמןפרשת השבוע01/12/11921 צפיות
הברכה הראשונה בתפילת העמידה נפתחת במלים: "בָ‏רוּ‏ךְ אַ‏תָ‏ה ה', אֱלוֹ‏הֵינוּ‏ וֵאלֹ‏הֵי אֲבוֹ‏תֵינוּ‏, אֱלֹ‏הֱי אַ‏בְרָ‏הָ‏ם, אֱלֹ‏הֵי יִצְחָ‏ק, וְאֱלֹ‏הֵי יַ‏עֲקֹ‏ב". שלושת האבות מוזכרים כאן זה אחר זה לפי סדר הדורות, מהסב המייסד אַ‏בְרָ‏הָ‏ם לנכד יַ‏עֲקֹ‏ב, אבי שנים עשר- השבטים. האם תפקוד הנכד משקף את תכונות הסב? פרשת השבוע מזמנת לנו לבחון את דמות הנכד יַ‏עֲקֹ‏ב מיציאתו מביתו בכנען מפחד עשיו [א] ועד להתנהלותו חזרה לכנען כבעל משפחה ורכוש רב.

מאמרים נוספים בנושא פרשת השבוע

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע18/07/18323 צפיות
תחילת הנאום בפרשתנו, פרשת "דברים", והוא פותח בתוכחות משה לעם רק שאלה תוכחות שנאמרות ברמז וכפי שמפרש רש"י במקום, זה מפני כבודם של ישראל,

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע06/06/18341 צפיות
בשבת נקרא בפרשת השבוע, פרשת "שלח לך", על אחד החטאים הגדולים שחטאו בני ישראל בזמן הליכתם במדבר.

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע31/05/18317 צפיות
פרשת השבוע שלנו, פרשת "בהעלותך", פותחת בנושא הדלקת המנורה במקדש ומתוכה ניתן ללמוד עניין חשוב ומהותי בעולם החינוך.

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע24/05/18315 צפיות
השבוע חגגנו וציינו את חג שבועות הוא חג מתן תורה.

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע16/05/18332 צפיות
בשעה טובה אנו מתחילים השבת את החומש הרביעי, חומש "במדבר".

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע10/05/18342 צפיות
הנה אנו שוב מגיעים לסיומו של חומש "ויקרא". חומש שבחלקו הראשון עסקנו רבות בענייני קדושה כמו קורבנות ועבודת הכוהנים בבית המקדש ובחלקו השני נגעה התורה בפרטי הפרטים של חיי היום יום הלאומיים והחברתיים שלנו כאומה וכבני אנוש.

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע25/04/18372 צפיות
רוצים תמיד להגיע לתוצאות. להצלחות. לכבוש יעדים ולהגיע אליהם הכי מהר שאפשר.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica