|
בסיפור יציאת מצרים מופיעים שני המרכיבים האלה - גאולה לישראל ונקמה במצרים. אילו בני ישראל היו נגאלים והמצרים לא היו באים על עונשם,
למאמר המלא...
|
|
גישתה הבסיסית של תורת החסידות - היא לראות את הטוב שבכל אחד ואחד, להאמין בהשגחה העליונה המנחה אותנו, לשמוח על כל רגע של נחת ועל הטוב שניתן לנו מאת הבורא .
למאמר המלא...
|
|
לא מזמן סיימנו את "המלחמה" על הגביע העולמי. זה סובב את הראש לחצי מתושבי כדור הארץ. בצד השני, יש "מלחמת ג'יהאד" שמורידה ראשים כפשוטו של עניין. כאן, נלחמים בנו אויב מר ונמהר. מה לנו יש לומר בכל זה? מה המסר שלנו, עם ישראל בעולם? מה הוא מצפה מאיתנו?!
למאמר המלא...
|
|
אנו בדור שמוצף מידע. אולם זה לא קשור להתנהגות. יש ערכים אותם נשאף להחדיר בדור הצעיר. מוצעת כאן דרך כיצד לעשות מהלך שכזה. מתאים בעיקר לגיל חט"ב, תיכון.
למאמר המלא...
|
|
התשובה לשאלה הזו היא קריטית כשזה נוגע לתחושת האושר הפנימית שלכם ולהערכה העצמית שלכם. כדי להבין למה היא קריטית, אני רוצה לחשוף בפניכם טעימה קטנה מכוחם העצום של ערכים וכללים.
למאמר המלא...
|
|
אז רגע אם אתה נהנה מזה ממש נהנה ממה שאתה עושה מרגיש שאתה ממש משחק אז אפשר להרוויח מזה ? ואם אתם ממש סובלים אז יש לגיטימציה להרוויח כסף .
השבוע בעוד רגע של הבנה בסדנת דרך האמן הועלה העניין הזה , אני לא יודעת איך זה אצלכם היה או מה המחשבות הדומיננטיות שלכם לגבי עבודה אך באופן כללי חונכו שעבודה זה משהו שכרוך במאמץ רב האמת השורש של המילה עבודה ועבד הוא אותו שורש קצת מפחידדד...
למאמר המלא...
|
|
המושג "ברכה", במובן של ברכת איש לרעהו, מקובל בדרך כלל כהתנהגות טקסית או נימוסית, או אף כגינון חיצוני, המנוגד להתנהגות ישירה, כנה ובלתי פורמלית.
למאמר המלא...
|
|
|
|
וכמו שהכותרת ארוכה, כך נראה לנו כנראה הדבר כבלתי מושג. סיפרו לנו שיש חינוך נהדר בפינלנד, ראינו שהדתיים מתפארים בחינוך משלהם וגם לחילונים לא חסר שיטות של חינוך. גם במגזר החילוני, מערכת החינוך היא כבר לא הדרך היחידה ולא חסרות שיטות ומערכות פרטיות, דתיות וחילוניות. כולם מחנכים, יודעים ומבינים ושוכחים שכל מה שרצינו זה להיות מאושרים. להבין בשביל מה אנו חיים. זה מה שהילדים רוצים וזה מה שאנו רצינו כילדים, אבל כנראה שכחנו. ואם שכחנו, כיצד נסביר לילדים משהו שאנו עצמנו לא ענינו לעצמנו עליו?
למאמר המלא...
|
|
יציאה מקדימה את הכניסה?
אכן פרשת "כִּי תֵצֵא" קודמת לפרשת "כִּי תָבוֹא". אבל, הלא ידוע ששם פרשת שבוע הוא במלים מן הפסוק הראשון, אז מה הבעיה?
בעיה אין, אבל לדון אפשר.
ייתכן, והקדמת "כִּי תֵצֵא" ל- "כִּי תָבוֹא" אין לה משמעות מעבר לשמות הפרשיות.
אבל לפני שנסתפק בכך, בואו ונשווה בין "תֵצֵא" לבין "תָבוֹא".
אדם נולד, הוא בבית.
גדל ועוד גדל עיניו נפקחות, אוזניו מזדקרות, הוא מתחיל, לאט-לאט לצאת.
בחוץ כל העולם נתון, כל העולם מחכה.
על מה יתבוננו העיניים? לאיזה צלילים יקשיבו האוזניים? איזה תגובות יופעלו
למאמר המלא...
|