מחקר מעניין שפורסם בארצות הברית לפני מספר שנים הראה באמצעות בדיקת DNAלתינוקות סמוך ללידתם שכחמישה עד עשרה אחוזים מתינוקות אלה אב ביולוגי שונה מהאב הרשמי וברוב המקרים אין האב הרשמי מודע לכך.
טוב, מה לי ולמידע שכזה? אני אמון על הקניית ערכים ולא על חיטוט "צהוב ככל שיהיה" בעולמם של האמריקאים.
ובכל זאת הנושא שהובא לידיעתי על ידי תלמידי, הציף בי שאלות כבדות ביחס לאחת הסוגיות החשובות בעולם החינוכי היום.
אין ספק, כי עלינו מוטלת החובה והאחריות להקנות לדור הבא את מושגי ה
אמינות. מהימנות. נאמנות.
לא פחות מכך אנחנו צריכים להחדיר בהם את ה
ישרות. שיפעלו בתום לב.
אין מדובר רק בהקניית המושגים באופן תיאורטי, אלא שינהגו כך באופן מעשי. בחיי היום יום שלהם.
מושגים אלו, שמקורם אחד, ובנויים על היכולת הבין אישית שלנו לתקשר בין בעבודה ובוודאי עם בני/בנות הזוג לחיים ובכלל, בפועל, בכל תחום בחיינו
היכן הדור הבא רוכש תכונה זו??
האם המתבגר הצעיר סופג תכונה זו אצל חבריו?
האם הוא מבין את המושג הזה בעצמו בסוג של למידה עצמית?
היכן בדיוק אנחנו מייצרים "סביבת למידה" המחנכת לנאמנות/ישרות?
האם בשיטוט שלהם במנועי החיפוש כמו "גוגל" ו"בינג", או לחילופין כאשר הם קוראים בלוגרים מכל העולם הם זוכים ל"החדרה" של ערכים אלו?
לפני כשבוע התפרסם על קבוצת בנות שתכננו לרצוח את חברתן לכיתה. מדובר בבנות בנות שתים עשרה... הידע קיים! איך משתמשים בו?!
אחד הדרכים שאני מכיר כאפקטיביות (ומציע כאן) שנפגיש אותם עם שאלות ערכיות, מוסריות, רציניות – על מנת שיחלו להתמודד בצורה אמיתי ונכונה עם החיים.
לדוגמא. בשואה פנה אחד האנשים לרב במחנה הריכוז ושאל אותו האם יוכל להשאיר את בנו אתו כאשר ברור לו, שעל מנת למלא את המכסה, הנאצים הצוררים ייקחו מישהו אחר במקום בנו. הרב לא הצליח לענות על השאלה (שאין לה הכרעה הלכתית ברורה!). מה אתה היית עושה במקומו? אפשר כמובן לעשות משחקי תפקידים בכיתה (האבא ששומר על בנו, ומולו האבא שעלול לאבד את בנו וכד').
אפשר להעלות שאלות מוסריות רבות ומגוונות. זו רק טיפה בים. אבל דבר אחד בטוח נזכה לחוות ממהלך זה. הדור הבא, שהיום נמצא ב"מעבדה" בכיתה שלנו, יבין שהחיים קצת יותר מורכבים, יחל לרכוש את השפה העוסקת בערכים, יושרה ואמון. ומעל הכל, יראה בנו כתובת להתלבטויות אמתיות שייפגש עימם בהמשך חייו.