קבלת השונה / קבלה עצמית - מה הקשר שיש בין הדברים?
אם נתבונן בעניין נראה, כי מי שלא מסוגל לקבל את מי ששונה ממנו, הרי שהוא בוודאות מוחלטת לא מסוגל לקבל גם לא את עצמו. ומי ששונא את אלו ששונים ממנו, הרי שהוא בוודאות שונא גם את עצמו. ומי שהוא מפחד ממי ששונה ממנו, הרי שבוודאות שהוא מפחד גם מעצמו. וכל מה שהאדם מרגיש כלפי אחרים, הרי שבוודאות שיש לו את הרגש הזה גם כלפי עצמו.
וגם אם האדם לא שונא את עצמו בצורה גלויה, הרי שאם הוא שונא מישהו אחר, הרי שבוודאות שהוא שונא לפחות קצת, גם את עצמו. ואם האדם לא מסוגל להכיל בתוכו את האחר ששונה ממנו, ואם האדם לא אוהב באמת את מי ששונה ממנו, הרי שבוודאות שהאדם גם לא אוהב את עצמו בשלמות.
והאדם יכול לטעון כמה שהוא רוצה, שהוא אוהב את עצמו, ושהוא מעריך את עצמו וכולי, אבל כל זמן שיש אפילו מישהו אחד בעולם, שהאדם לא אוהב אותו באמת, הרי שהאדם לא אוהב גם לא את עצמו באמת.
ומדוע? מדוע בוודאות שמי שלא אוהב אחרים, מדוע בוודאות שהוא לא אוהב גם לא את עצמו? והעניין הוא, כי כאשר האדם לא אוהב וכל שכן שונא מישהו אחר, לשם כך האדם נאחז בכל מיני סיבות כלשהן, שבגללן הוא לא אוהב את חברו. וכדי לא לאהוב מישהו, וכדי לא לאהוב משהו, לכם כך צריך האדם למצוא סיבה כלשהי, מדוע הוא לא אוהב את הדבר.
כי אילו האדם פעל בלי שום סיבה, הרי שאין שום הגיון בכך שהאדם יאהב דווקא דבר אחד ולא יאהב דבר אחר. והאדם אוהב דווקא דבר אחד ולא את הדבר האחר, בגלל סיבה כלשהי, שבגללה האדם אוהב דווקא דבר אחד ולא דבר אחר.
וכדי שתהיה לאדם סיבה למה לא לאהוב איזה דבר, לשם כך האדם צריך להסתכל על הרע שיש בחברו. כי האדם לא יכול גם לראות רק את הטוב שבדבר, וגם לחוש כלפיו שנאה. וכדי שהאדם ישנא איזה משהו, לשם כך האדם צריך בוודאות להסתכל על דבר רע ועל חסרון כלשהו שיש בדבר האחר שאותו הוא לא אוהב.
וכאשר האדם לא אוהב את מי ששונה ממנו, וכאשר האדם שונא את מי ששונה ממנו, הרי שלשם כך הוא מחפש כל מיני דברים רעים בחברו, והוא מסתכל על החסרונות שיש בחברו, ועל ידי זה הוא שונא אותו.
אבל, כל הדברים שיש בעולם, כולם יש בהם חסרון. ואין אפילו דבר אחד בעולם שלא יהיה בו חיסרון. משום שכל דבר לעולם הוא יהיה חסר, את כל שאר הדברים שהוא לא. ולא משנה לאיזה כיוון ילך האדם, הוא תמיד לא יוכל ללכת לכל שאר הכיוונים בו זמנית. וכל הדברים שיש בעולם, יש בהם חסרון כלשהו.
ומצד שני, כל הדברים שבעולם יש בהם גם שלמות כלשהי וגם טוב כלשהו. כי בכל הדברים שיש בעולם, בכולם יש את המהות ואת השלמות, של הדבר השלם שהם חלק ממנו.
ולאדם יש בחירה חופשית לבחור, האם הוא מסתכל על השלמות שיש בכל דבר, או על החסרונות שיש בכל דבר.
וגם מי ששונא אנשים אחרים ששונים ממנו, גם כאן יש המון דרגות שונות של שנאה. כי יש מי שהוא רק לא מעריך את חברו. ויש מי שהוא מעריך את חברו, אבל מעריך אותו בעוצמה כלשהי. ויש מי שהוא מרגיש בוז וחוסר הערכה כלפי חברו. וכיו"ב יש לאדם עוצמות שונות של רגשות שונים, ביחס לדברים שונים.
ומי שהוא נגוע בשנאת זרים, גם הוא לא שונא את כולם באותה העוצמה. וגם כאשר האדם שונא את מה ששונה ממנו, הרי שהאדם שונא בעוצמות שונות את הדברים השונים ששונים ממנו. והאדם לא שונא באותה העוצמה את כל הדברים השונים, ששונים ממנו. ומדוע?
משום שהשנאה של האדם לדבר והעוצמה שלה, היא תלויה בעד כמה רע האדם רואה בדבר השני. וכאשר האדם מסתכל על הדבר ששונה ממנו, מאחר שבתוך תוכו הוא יודע שבאמת הכל אחד וששום דבר לא באמת שונה משום דבר אחר, על ידי זה השנאה של האדם לדבר האחר, מתאזנת ומתמתנת.
ומי שהוא לא אוהב את אלו ששונים ממנו, הרי שלשם כך הוא צריך למצוא בהם משהו רע וחסרון כלשהו. ומאחר שאין שום אדם ושום דבר בעולם שהוא מושלם, ממילא מי שמרגיש חוסר אהבה כלפי האחר, הרי שבוודאות שהוא מרגיש חוסר אהבה גם כלפי עצמו.
כי חוסר הכבוד של האדם לחברו, נובע מכך שהוא בוחר להסתכל על החיסרון של חברו. ומי שרואה חסרון כלשהו בחברו, בוודאות שהוא רואה חסרון כלשהו גם בעצמו. כי כל דבר ודבר שיש בעולם, בכל דבר יש חסרון כלשהו. ומי שלא מקבל את חברו הוא לא מקבל גם לא את עצמו.
ומאחר שלכל אדם יש חסרונות, לכן כדי שהאדם יאהב את עצמו בשלמות, לשם כך הוא חייב למצוא בעצמו את הטוב בשלמות. וכל זמן שהאדם עוד לא הבין ועוד לא מצא את הטוב שיש בו בשלמות, הרי שהוא עדיין לא אוהב את עצמו בשלמות.
וכדי שהאדם ימצא את הטוב שיש בעצמו בשלמות, לשם כך האדם צריך להסתכל על השלמות שיש בכל דבר. כי אין שלמות יחסית. כי אם זה יחסי, אז זה לא שלמות. והשלמות היא מוחלטת. ואו שהאדם רואה את השלמות שיש בכל דבר, או שלא.
ונמצא אם כן, כי מי ששונא זרים, הרי שזה ביטוי לכך שיש בו שנאה כלפי עצמו. כי מי שמוצא רע באחרים, בוודאות שהוא מרגיש רע גם כלפי עצמו.
וזה שהאדם שונא אחרים, זה עצמו העונש של האדם. כי השנאה אוכלת את האדם בתוכו. וכאשר האדם שונא זרים, הרי שהוא מלא בשנאה עצמית כלפי עצמו.
ועל האדם לנסות למצוא את הטוב שיש בעצמו ולאהוב את עצמו. ולשם כך על האדם לנסות להסתכל על השלמות שיש בכל דבר. ועל ידי זה שהאדם אוהב את עצמו בשלמות, בגלל השלמות שהוא מוצא בעצמו, על ידי זה האדם אוהב גם את מי ששונה ממנו, בשלמות.
כי כל הדברים שבעולם, מחוברים זה לזה, על ידי המציאות האחת שמחברת את הכל. ומי שלא אוהב את מי ששונה ממנו, הרי שהוא בעצם לא אוהב חלק מהמציאות, וממילא הוא גם לא יכול לאהוב את עצמו. כי כל הדברים שבעולם מחוברים זה לזה כנ"ל.
ונסכם: על האדם לנסות להסתכל על הטוב שיש בכל דבר, ולאהוב את עצמו ואת סביבתו. וזה על ידי זה שהאדם מחפש תמיד את הטוב שיש בכל דבר. עד שהאדם מוצא את השלמות שיש בכל דבר, ומקבל את עצמו ואת כל מה שנראה כשונה ממנו.
ראה גם:
* קבלת השונה / לקבל את האחר / שנאת זרים / גזענות - מהי מהות העניין?.
* גזענות / אנטישמיות / שנאת זרים / בדלנות / שנאת חינם - מהן? וממה הן נובעות?.
* קבלה עצמית. מהי מהותה? איך לקבל את עצמך?.
* קבלה עצמית. יכולת הכלה. מהי מהותה? איך להגיע?.
* שנאה. מהי מהותה? ואיך להפוך אותה לאהבה?.
* שנאה עצמית - ממה היא נובעת? ואיך להגיע לאהבה עצמית?.
המאמר מאת להצליח בכח המחשבה
הכנס לאתר וקרא עוד מאמרים על שמחה, על האדם ל ..., סיבות, בחירה חופשית ועוד ...