חפש מאמרים:
שלום אורח
29.01.2022
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

גולדה - מיתוס מול מציאות

מאת: אבי בכרחברה ומדינה - כללי28/11/2021267 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

מאמר זה לקוח מעבודת מחקר שכתבתי על גולדה  ופותח צוהר די שונה לדמותה של גולדה מאיר. בין היתר המאמר גם "שובר" מעיין מיתוס שמשויך לגולדה מאיר והוא אימוצה כדמות פמיניסטית על ידי קבוצות ותנועות פמיניסטיות בארץ ובעולם ככזאת, בעוד שהלכה למעשה גולדה מאיר עצמה לא האמינה בתנועות האלה ונהגה להתייחס אליהם די בביטול. גולדה מאיר טענה תמיד כי "אישה לא נופלת מגבר במאומה". דיניץ, (1978).אמרה, עשתה והוכיחה, אמונתה הייתה כי לא המין קובע את המיצוב החברתי אלא העשייה של האדם למען החברה ולמען המדינה בה הוא חי.

החל למין תפקידה הציבורי הראשון בשנת 1929, גולדה עשתה ופעלה בכל התפקידים אותם ביצעה עם גברים, לצד גברים וכמנהלת על גברים ונשים, מעולם לא נשמעה מכיוונה טרוניה על העדפה שוביניסטית או על קיפוח כלשהו, אם כמזכירת הפעילות של מועצת הפועלות בהסתדרות (תפקיד ציבורי ראשון, תובעני מאין כמוהו שמשמעותו הייתה מבחינתה הרס התא המשפחתי אותו צפתה בעת שנאותה לקבל את התפקיד, עקב פרידה וודאית מבעלה מוריס, כך אכן היה והוא לא שכח לה את זאת עד יום מותו, גולדה מאיר אגב, לחלוטין לא התנזרה מגברים, ההיפך, בחלון חייה היו הרבה גברים ורומנים ידועים יותר וידועים פחות איתם חלקה בין היתר גם "דירת מנוחה" נסתרת (הדירה נאטמה כדי למנוע השתלטות לא חוקית והיא קיימת עד היום) בעיר חולון, אך היא לא נישאה יותר בשנית ונשבעה לעצמה כי בכל תפקיד שתעשה לא תחסיר מילדיה שרה ומנחם דבר. (מאיר, 1975).) דרך שלל תפקידיה הציבוריים בהמשך דרכה כצירה בכנסים שונים בהם השתתפה כנציגת ההסתדרות, כנציגת התנועה הציונית בימים של טרום מדינת ישראל, השתתפותה בהכרזת המדינה (האישה היחידה שחתומה לצד גדולי האומה ונציגי המוסדות על קלף מגילת העצמאות) ולאחר כינון המדינה כנציגת מדינת ישראל, כשליחת מגבית, כשגרירת ישראל הראשונה בברית המועצות, כשרה בשלל תפקידים ועד לתפקידה הרם כראשת ממשלת ישראל הרביעית לאחר מותו של ראש הממשלה השלישי לוי אשכול, משנת 1969 ועד 1974.

מכוח עשייתה ותרומתה להיסטוריה של העם הציוני, חושף המאמר מתוך עבודת המחקר בנושא את אישיותה המיוחדת ופועלה הרב של גולדה מאיר כדמות שנחרתה בציבור ובעם היושב בציון, אישה שהצליחה.

אל מול כל המחקרים וכמעט "כנגד כל העולם" פסלה גולדה מאיר את רעיון הפמיניזם מכל וכל, ואם במיתוס מול מציאות בעיני גולדה עסקינן בעבודת המחקר ובמאמר מתוכה המובא כאן, הרי שהעובדות מוכיחות כי גולדה לא היתה פמיניסטית כלל  אך דגלה בשוויון מלא בין גברים לנשים, גולדה מאיר אמנם לא הייתה פמיניסטית אך היא גם לא הייתה אנטי פמיניסטית, היא פסלה את ההתארגנות של התנועות הפמיניסטיות ואת כל הכתובים בנושא כפשוטן וסיכמה את התופעה כמהומה על מאומה ובהגדירה זאת כך: .... "קשה להתייחס באהדה למגמה הנשית (הפמיניסטית) המובהקת של נשים יחידות וגם של תנועות שלמות. לרבות מהן נראית ההתבדלות עצמה כהישג גדול. סבורות הן, כי עצמאותה של האישה הולכת וגדלה ככל שתגדל מלחמתה נגד המין הקרוי 'גבר'. שאיפה זו מתבטאת לפרקים בצורות נלוזות מאד: אין נותנות לגברים להשתתף בדיון שלהן ועומדות תמיד על המשמר נגד 'השונא' הזה".... (גולדה מאירסון, 'אשר עיני רואות', רשמי מסע באמריקה, דבר, 25 במאי) 1932.

גולדה מאיר, האישה היחידה עד כה שהגיעה לעמדה הבכירה ביותר בפוליטיקה הישראלית, לא החמיצה אף הזדמנות להביע את סלידתה מהפמיניזם. גולדה מאיר הייתה מבכירי הנהגת היישוב, היא השתתפה בקונגרס הציוני, ניהלה את המחלקה המדינית בסוכנות, נפגשה בחשאי עם עבדאללה מלך ירדן תחת שם הצופן "טופז" וניסתה להשפיע עליו שלא להצטרף למדינות ערב שיפלשו למדינה הצעירה עם הכרזת העצמאות. לאחר הקמת המדינה שימשה מאיר כשגרירת ישראל בברית המועצות, (1949-1948), שרת העבודה (1956 - 1949), שרת החוץ (1966-1956), ולבסוף ראש ממשלת ישראל (1969 - 1974).

גולדה מאיר הייתה אישיות מרשימה. היה בה משהו חם ואנושי לא מצוי ולא שכיח בין פוליטיקאים. היא ידעה לומר את הדברים הנכונים, ותמיד תיבלה את דבריה בהומור דק ומושחז. גברים חיזרו אחריה, חברותיה וחבריה אהבו להיות במחיצתה ומשפחתה הייתה לה קן אמיתי. אמירותיה היו ענייניות, היא מעולם לא הלכה סחור - סחור כיאה לפוליטיקאים וכיאה לבני מעמדה, גולדה הייתה כנה וישרה להחריד, כל דיאלוג עמה היה ישר ולעניין. גולדה ניחנה בחוכמת המעשה היה ברי לכל שומעיה  בכל עת שדבריה אמת הם וזו האמת שלה, המושג "פוליטיקלי קורקט" היה ממנה והלאה, גולדה "לא עשתה חשבון לאיש" והלכה עם האמת שלה לכל אורך חייה, נחושה ועומדת על האמת שלה ללא כחל וסרק. היא הייתה מנהיגה שהעולם העריך ואפילו העריץ, יותר מכל מנהיג ישראלי אחר, אפילו יותר מבן גוריון. (גולדשטיין, 2012).

גולדה הייתה מאותם אישים שהפכו את ההסתדרות למנוף לקידום החברתי והכלכלי של הישוב היהודי המנדטורי, אשר בסופו של דבר היה אחראי במידה עצומה להתפתחותו הדרמטית ולמנוף הכלכלי בעת הקמת המדינה.  היא הייתה מאותם מנהיגים בהסתדרות שגם עמדו על האינטרסים של הפועלים והפועלות כאחד וללא שום הבדל מגדרי וללא העדפה מגזרית היא נאבקה למענם וגם ידעה להפוך את הגוף ששירתה בו למנוף לקידום ולפיתוח הכלכלה, החברה והביטחון ביישוב המתפתח.

לא פעם נשמעה אפילו טרוניה מפיה על כך שמצופה ממנה כאישה לפעול קצת יותר למען אוכלוסייה זאת (אוכלוסיית הנשים), גולדה דחתה גישה זאת על הסף וחזרה על משנתה "אישה היא כמו גבר, היא אינה נופלת ממנו בדבר ואין לה שום זכויות יתר מהגבר", ..."את מחשבותיי שלי בנושא מעמד הנשים אני יכולה לסכם במשפטים ספורים. מובן שצריך להתייחס אל הנשים כשוות בערכן לגברים בכל המובנים. אבל, אין הן צריכות להיות טובות יותר מכל האחרים כדי לחיות כמו בני אדם או להרגיש שהן צריכות לעשות נפלאות או לבקש הטבות או יחס מועדף כל הזמן כדי שיקבלו אותן"... (מאיר, חיי, 1975).

תכונות אלה בנוסף למעלות רבות אחרות שהיו בה הפכו את דימויה לאשת ברזל וגם דימוי זה נשתרש בזיכרון העממי כמיתוס אך ללא כיסוי עובדתי, כל מי שעבד תחת גולדה לאורך השנים סיפר כי היא הייתה אנושית מאוד ובעלת סף רגישות ורגש גבוהים במיוחד, חמה ואנושית עד מאוד. בעניינים של עבודה היא תמיד דאגה לקידום תנאים וזכויות וגם חובות של העובדים היא הייתה ממש בולדוזר שהעבודה והפעילות קיבלו אצלה קדימות על פני הכל, האנשים שעבדו איתה וצעדו איתה (ניתנה על ידה מסיבות ששמורות איתה העדפה ברורה לגברים) נתקשו לעמוד בקצב שלה.

אין פלא שתקופות ארוכות היא התבקשה לפעול בתחומים רבים ומגוונים. סמכו עליה. היא הייתה שרת העבודה מהטובים שידעה ישראל באחת מהתקופות הקשות ביותר, היו אלה השנים הראשונות של הולדת המדינה, עם קליטת עליה בסדר גודל הרואי לעת ההיא ובעצם לכל עת של מיליון עולים, עלייה מהגדולות שהיו, שרק הוסיפו למעמסה הכלכלית הקשה ממילא, המעמסה שנשאה על שכמה  גולדה הייתה בלתי אפשרית (שם).

היה ברור לה, כמו לשאר המנהיגים של המדינה, שאי אפשר להתגבר על בעיות הקליטה של מהגרים רבים כל כך במצבה הכלכלי הרעוע של ישראל. היא הצליחה לשכנע את ראש הממשלה מר דויד בן גוריון בצורך להקים משרד מעברות אשר יטפל בסוגיה הכלכלית החברתית הנוראה הזאת שרובצת על הישוב הצעיר כמו חבית חומר נפץ. (מאיר, 1975).

גולדה אכן נתמנתה לשרת המעברות בנוסף על תפקידה כשרת העבודה ובתפקיד זה ניסתה בכל דרך אפשרית לפתור את הבעיות המיידיות של מאות אלפי העולים ששוכנו במעברות אלה, הצלחתה הייתה חסרת תקדים במגבלות התקציב הקשות שבהן נאלצה לפעול.

בסוף כהונתה בתפקיד שרת המעברות חוסלו המעברות כמעט לחלוטין, נבנו שיכונים חדשים בערי המרכז ובספר, מספר המובטלים הלך ונצטמצם גם בקרב העולים שעדיין שהו במעברות ובד בבד העבירה גולדה חוקים ויצרה יש מאין מערכות סוציאליות מהמתקדמות בעולם בעת ההיא שיצרו בקרב לא מעט מנהיגים בעולם מודל לחיקוי מישראל, במרכזם של חוקים אלה ראוי לציין במיוחד את 'חוק הביטוח הלאומי' (אורבך, 2009). הצלחות אלה של גולדה מאיר יצרו קרבה ושיתוף פעולה מלא בין גולדה לבין ראש הממשלה מר דויד בן גוריון שנתן לגולדה בעשייתה גיבוי מלא, הוא אהב את אישיותה ואת עשייתה ויש האומרים שמאחורי גבה נהג תמיד לציין בפני מקורביו ביטוי בסגנון "גולדה היא השר (בלשון זכר) הכי ביצועיסט" ולא בכדי אמר זאת כך, ביטוי זה בפאראפרזה לביטויים עכשוויים היה נשמע בערך כמו "גולדה היא הגבר היחידי בממשלה הזאת" או "גולדה היא אחלה גבר".......

האמון והערכה שרחש בן גוריון לגולדה על ביצועיה והיכולות שגילה בה, באו לידי ביטוי מיד לכשסיימה את תפקידה כשרת העבודה וכשרה הממונה על המעברות, בן גוריון ביקש ממנה לקבל על עצמה את תפקיד שרת החוץ בממשלתו לאחר שמשה שרת שהיה שר החוץ בממשלתו ומעיין סגן לא רשמי שלו התפוטר על ידו, תפקיד זה היה מבחינת בן גוריון התפקיד השני בחשיבותו אחרי תפקיד ראש הממשלה (בן גוריון שימש כשר הביטחון בנוסף להיותו ראש הממשלה וראה בתיק הביטחון תיק בלתי נפרד וחלק בלתי נפרד מתפקיד ראש הממשלה) ולכן בקשתו מגולדה לקבל את תיק החוץ סימן אותה בעיני כל הנהגת המדינה כשרה החשובה ביותר במעלה התפקידים ובעיקר על פי ראייתו של בן גוריון, דוד בן גוריון ידע שהוא יכול היה לסמוך עליה ויותר מכך, הוא ידע כי היא תהיה נאמנה לו, 'דרכו הייתה דרכה - משנתו הייתה משנתה'. (גולדשטיין, 2012). גולדה תפקדה כשרת החוץ בממשלת בן גוריון עד להתפטרותו המוחלטת והסופית של בן גוריון מהחיים הפוליטיים ופרישתו לקיבוץ שדה בוקר בשנת 1963. לאחר פרישתו של בן גוריון המשיכה גולדה מאיר בתפקידה כשרת החוץ גם בממשלתו של מחליפו כראש ממשלה מר לוי אשכול, ומשזה נפטר בפתאומיות נקראה גולדה מאיר (שכבר פרשה מהממשלה) על ידי חברי הממשלה לקבל על עצמה את תפקיד ראשת הממשלה, לתפקיד זה ניגשה בדחילו ורחימו ותמונתה הזכורה ביותר הוא רגע ההכרזה עליה במרכז המפלגה כראשת הממשלה של ישראל, בתמונה זאת היא הונצחה כובשת את פניה ובוכה מהתרגשות ומאימה כהגדרתה מאוחר יותר, התמונה הזאת מסגירה אישה רגישה, צנועה וכנה ביותר כפי שממש כך הייתה גולדה מאיר. על גולדה מאיר נכתבו מאות מאמרים, אין ספור ספרים וגם סרטים, ראיונות ואין כמעט צד שלא נחקר ונכתב אודותיה, בעבודת המחקר שכתבתי ובמאמר מתוכה קצרה היריעה מלהרחיב יותר. כאן אחתום את המאמר ואצטט משפט מדברים שאמר עליה אריק שרון: "היא הייתה אישיות גדולה ומנהיגה דגולה".

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:
 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת אבי בכר

מאת: אבי בכרדמוקרטיה ושלטון24/07/181506 צפיות
האם מדינת ישראל הופכת להיות אל מול עיננו לדיקטטורה ו/או למדינת אפרטהייד עם סימני פאשיזם?? אודה, מכיוון שחשש כבד החל להתגנב לליבי כי אכן המציאות התקשורתית המדווחת אמת היא... החלטתי לעשות מעשה ולבצע מחקר קצרצר, מאמר מחקרי, אשר נשען על עובדות בלבד, עובדות ונתונים מחקריים, זאת תוך הבאת ציטטות ומובאות מדויקות. אני למעשה בדקתי את שתי התיאוריות הבאות: מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. או שאולי, מדינת ישראל היא מדינה פאשיסטית, גזענית ודיקטטורה חשוכה.

מאת: אבי בכרפילוסופיה09/01/183233 צפיות
התבונה המעשית על פי קאנט ומדוע נכשלים כל הניסיונות לתיאודיציה? קאנט בנסותו לענות על השאלה הזאת מתחבט באותה קושיה שמעולם לא נתנה מנוח לחלק המאמין של האנושות, והיא התהייה על צדקתו המוחלטת של האל. בעיית התיאודיציה (צירוף המלים היווניות "תיאוס", שמשמעה אל, ו"דיקֶה", שפירושה צדק), כפי שנוהגים לכנותה בשיח הפילוסופי, עוסקת בניסיון לפתור את המתח הבלתי נסבל בין הרוע והסבל שמלווים את עצם קיומנו בארץ ובין הטוּב המושלם המיוחס לאל אשר ברא את העולם ומושל בו.

מאת: אבי בכרפילוסופיה06/01/183084 צפיות
כאשר כתב אפלטון את משנתו על מבנה המשפחה כפי שתפס זאת בעת ההיא, היה לו ברור ששלטונות יוון לא יאהבו את הנאמר בלשון המעטה מכיוון שהיא סתרה את מטרת המשפחה על פי תפישתם ועל פי מה שהטיפו, אשר על כן אפלטון מנסה לעדן במעט את משנתו ולמתנה באופן שתתאים יותר לתכתיבי השליטים ואמונתם בכדי למנוע את קצפם עליו, וכך נתפשת המשפחה על פי אפלטון כפי שאני מביא זאת במאמר זה בתוספת היגדים פילוסופיים שונים של אפלטון בנושא משפחה, חברה, מדינה אוטופית וכל מה שמסביבם.

מאת: אבי בכרשואה ותקומה24/12/171051 צפיות
מאמר זה סוקר את עשרת הימים האחרונים בחייו של היטלר בבונקר בו שהה ובו סיים את חייו בהתאבדות, המאמר מסתמך על עדויותיהם של עוזרים ויועצים ששהו בבונקר לצידו של היטלר בימיו האחרונים ועל ממצאי מחקרים קפדניים שבוצעו לאורך השנים, ומספק 'הצצה' מהימנה ביותר על ימים אלו תוך ציון תאריכים מדויקים לרצף ההתרחשויות, כמו כן נסקרים בו "אירועי שוליים" היסטוריים שלא קשורים במישרין לסופו של הצורר הנאצי והתאבדותו, כגון התרחשויות היסטוריות מחוץ לבונקר וחשיפת קטעים מתוך צוואתו הסופית.

מאת: אבי בכרחינוך ולימודים - כללי19/12/171511 צפיות
הלמידה בשיטה הדיאלוגית אמורה לפתח קהילת למידה אקטיבית, אחראית לתהליך הלמידה, סקרנית, כזאת שתהא בנויה על יחסי גומלין מאתגרים בין המורים לחומר הלימוד ולתלמידים. שיטה זאת מוצגת במאמר כאופן הלימוד המשמעותי ביותר כיום והיא מצליחה ובולטת מעל כל החלופות האחרות.

מאת: אבי בכרדתות19/12/172156 צפיות
האסלאם תמך גם בכל מה שקשור לקידום מעמדה של האישה ובשוויונה המוחלט אל מול הגבר, מה קרה אם כך? מה השתבש? מדוע מעמדה של האישה הורע עד כדי הפיכתה עם השנים ל"חפץ" והשפלתה ונחיתותה ברוב מדינות האסלאם?

מאת: אבי בכרלימודים אקדמאיים16/12/171583 צפיות
מאמר זה דן בסוגיית ההשכלה הגבוהה בקרב נשים בישראל כאשר ההתייחסות מנסה להקיף את כלל המגזרים בפסיפס המורכב של החברה בישראל אם כי עקב המורכבות החברתית הקשורה לסוגיה זו באשר לנשים משכילות מהמגזר הערבי בישראל בכללותו (נוצריות, מוסלמיות, בדואיות ובסייגים מסוימים גם דרוזיות) המיקוד במאמר יהיה בנשים משכילות בחברה הישראלית. כלומר, מצב ההשכלה או מקומה של ההשכלה בהוויה הישראלית בקרב הנשים בישראל. הדיון מתייחס לנשים בישראל מהמגזרים השונים.

מאמרים נוספים בנושא חברה ומדינה - כללי

מאת: בנימין קלינגרחברה ומדינה - כללי09/09/201821 צפיות
הרשות לאכיפה במקרקעין (היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה לשעבר) היא יחידת סמך במשרד האוצר, כפופה לשר האוצר ופועלת כיחידה עצמאית. ייעודה הוא להיאבק בעבירות התכנון והבניה ולבצע פיקוח על הועדות המקומיות. ביום 19.6.2016 קיבלה ממשלת ישראל החלטה מספר 1559 "חיזוק אכיפת דיני התכנון והבנייה" מתוך הבנה שמדובר ביעד אסטרטגי של מדינת ישראל שעל רשויות המדינה להוביל על מנת להגן על התכנון והבנייה ולבצר את שלטון החוק. החלטת הממשלה שמה את היחידה לאכיפה במקרקעין בחזית המאבק בעבירות התכנון והבנייה, מעניקה אחריות, כלים ומשאבים לממש את האחריות המוטלת עליה. תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה, העניק לרשות את הסמכויות הנרחבות לממש את האחריות כאמור.

מאת: אדיר בנימיניחברה ומדינה - כללי18/08/181113 צפיות
בתיאוריה הפוליטית שלו, שאף ז'אן ז'אק רוסו, ליישב בין האינדיבידואליזם הקיצוני שבו דגל, לבין השמירה על הסולידריות החברתית. רוסו האמין כי הרגש האנושי הטבעי הוא רגש של סולידריות בין בני אדם שהוא גם הבסיס לחיים בקולקטיב

בית המשפט העליון דן לאחרונה ודחה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, כב' השופטת מ' סוקולוב מיום 18.10.2017. בגדרו של פסק הדין, נדחה ערעורו של המבקש על החלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן (כב' השופט העמית מ' בן-חיים), בע"א 39527-06-17, מיום 10.07.2017, שם נדחתה בקשתו של העותר להאריך את המועד להישפט על הודעת תשלום קנס, מיום 10.05.1998.

מאת: עומריחברה ומדינה - כללי23/05/171599 צפיות
חברות ואתרים גדולים בתחום הקניות אונליין (E-commerse) כמו איביי, אמזון, דיל אקסטרים, אליאקספרס, אתר Zipy הישראלי ודומיהם, החלו לאחרונה לחייב את הלקוחות שלהם להזין גם את המיקוד שלהם באזור הזנת הכתובת לפני ביצוע רכישה. אם בעבר עניין זה היה רשות בלבד, היום לא תוכלו להמשיך בתהליך הקניה שלכם אונליין אם לא תזינו

מאת: אדיר בנימיניחברה ומדינה - כללי28/02/171353 צפיות
רבים מאלו המתמודדים ולעתים אף זוכים להגיע לעמדות שלטוניות בכירות, הם בעלי רזומה מאוד עשיר שכביכול יש בו כדי "להכשירם לתפקיד"; בישראל הרקע הצבאי היה בעבר מאוד דומיננטי בכל הנוגע למשרות ההנהגה. סיפורו של הקיסר גלבה מלמד אותנו שכישורים תיאורתיים אינם מספיקים, כפי שההיסטוריה הוכיחה לנו פעם אחר פעם במהלך הדרך מאז ועד ימינו אנו.

מאת: אברהם פכטרחברה ומדינה - כללי26/02/161779 צפיות
ניר סומך, קצין מג"ב ירה במטריד אשתו האובססיבי שלושה כדורים, בטענה של הגנה עצמית. בית המשפט המחוזי – הרשיע אותו בהריגה במקום רצח, אך לא קיבל את טענת ההגנה העצמית. בית המשפט העליון, בצעד נדיר, אך קלאסי, מבחינה משפטית, התערב בממצאים עובדתיים, התערב במסקנות ובפרשנות וזיכה את הנאשם, לאחר שלוש שנים בכלא, לאחר שקיבל את טענת ההגנה העצמית. בית המשפט המחוזי, ננעל על קונספציה שגויה, התעלם מעקרון "חזקת החפות" ועקרון "הספק הסביר", והרשיע את קצין המג"ב.

מאת: אבי דוידיחברה ומדינה - כללי03/12/152178 צפיות
ייעוץ זוגי או משפחתי, הוא בדרך כלל דבר מבורך. אך עם זאת, אין ליועץ כל סמכות משפטית, וכל הכרעותיו - הם בגדר המלצה בלבד. לעומת זאת, מגשר בחיפה מחזיק בסמכויות, אשר אותן יגבה בית המשפט. משמעות הדבר, היא שבעצם ההגעה אל המגשר, ניתן למנוע את ההגעה להליכים המשפטיים. במילים אחרות, ההסכם או הפשרה אשר יתקבלו מהדיון אצל המגשר, יזכו בתוקף מאת בית המשפט לענייני משפחה ויהיו קבילים לכל דבר.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica