חפש מאמרים:
שלום אורח
25.05.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

האזרחות במשנתו של ז'אן ז'אק רוסו

אין זו משימה פשוטה לסקור באופן תמציתי את תפיסת ערך האזרחות על פי משנתו של הוגה הדעות הצרפתי, ז'אן ז'אק רוסו (1712-1778), הן בשל הכלל האינטרנטי הבסיסי והבלתי כתוב המחייב כתיבה תמציתית וקצרה, והן לאור העובדה שרוסו עסק בנושא זה בכתבים רבים פרי עטו, מהם עולה כי השקפת עולמו של רוסו בדבר תפקידו של הפרט במסגרת החברתית, השפיעה במישרין על תפיסתו את מונח האזרחות.

חשוב להדגיש כמובן שכאשר עסקינן במונח אזרחות בהקשר שלפנינו, הרי שההגדרה תואמת לאופן שבו המונח ניתפס במחצית השנייה של המאה ה-18, בתקופת פעילותו של רוסו. רוסו פרס בפני קוראיו את משנתו הפוליטית בספרו הנודע "על האמנת החברתית" שיצא לאור באמסטרדם בשנת 1762, וזאת בעקבות מאמר שפרסם כמה שנים קודם לכן: "המקורות והיסודות  לאי השוויון בין בני אדם". שם למעשה החל רוסו לעסוק במשנתו המדינית[1].

"האמנה החברתית", הינה ללא ספק המסכת הפוליטית המובהקת ביותר של רוסו, בו הוא מפרט את משנתו, אך שאלת תפיסת מעמד האזרחות של רוסו, זוכה להתייחסויות אותן ראוי לקחת בחשבון גם בכתבים נוספים, ביניהם המאמרים על ה"יסודות לאי השוויון", "על מדעים והאומניות", ספר "הוידויים" ו"אמיל".

בתיאוריה הפוליטית שלו, שאף ז'אן ז'אק רוסו, ליישב בין האינדיבידואליזם הקיצוני שבו דגל, לבין השמירה על הסולידריות החברתית. רוסו האמין כי הרגש האנושי הטבעי הוא רגש של סולידריות בין בני אדם שהוא גם הבסיס לחיים בקולקטיב[2]. לשיטתו, הרוע שקיים בבני אדם אינו טבוע בהם באופן טבעי. בני האדם נולדים טובים, כאשר החברה היא מקור הרוע, יוצרת ומעצימה אותו. כור מחצבתו כל הרוע ניתן לזיהוי ראשוני בתחילת הסוציאליזציה האנושית. השינוי חל עם התפתחות הרצון לבעלות, שבאה בעקבות גילוי הברזל והחיטה: "הראשון שגידר לו חלקת אדמה והעלה בדעתו לומר: זאת לי היא, ואף מצא סביבו אנשים תמימים דיים להאמין לו, היה מייסדה האמיתי של החברה האזרחית"[3].

רוסו היה ידוע בשאיפתו לעצמאות מחשבתית, שמטרתה להביא למצב שבו כל אזרח בחברה יהיה עצמאי בדעותיו, ולא יהיה נתון להשפעה של החברה, או להשפעתם של אנשים אחרים בגיבוש עמדותיו בנושאים ציבוריים: "צריך שלא תהיינה בתוך המדינה חברות חלקיות, ושכל אזרח ואזרח יחווה את דעתו אך ורק על פי מה שהוא חושב בעצמו"[4].   החופש האמיתי של האזרח במדינה הוא לא "לעשות את מה שרוצים לעשות, אלא דווקא לא לעשות את שאין רוצים לעשות"[5]. רוסו הסתייג מ"כל השתייכות לסיעות, מחנות ולפלגים למיניהם"[6]. ההתנגדות הזאת נבעה בין היתר מהעובדה שבני האדם, כאשר הם מאוגדים בקבוצה עלולים לאבד את החשיבה העצמאית שלהם, וחשיבתם מתמסרת אל הגשמת האינטרס הספציפי והאנוכי של המפלגה או הקבוצה בה הם חברים, ולא לטובת האינטרס הכולל. זו, בין השאר, הסיבה שרוסו התנגד לשיטת "הנציגים הנבחרים" (Elected Representatives), שהייתה נהוגה באופן המשוכלל ביותר באנגליה של אותה תקופה. רוסו מדגיש כי אם כבר קימות "חברות חלקיות" הרי ש"צריך להרבות את מספרן".

גישתו זו היא המשך ישיר לקו האינדיבידואלי הקיצוני של רוסו: מכיוון שכל פרט ופרט המהווים חלק מחברה האזרחית, יש את הייחודיות שלו, שום נציג נבחר אינו יכול לייצג אותו כדבעי. החברה מסייעת, ואף מעודדת, את הפרט למחוק ולאבד את האינדיבידואליות שלו. הלחץ החברתי, והרצון הבלתי נישלט של כל פרט לרצות את האנשים שנמצאים סביבו, גורם לבני האדם להתנהג שלא על פי רצונם, ולעשות דברים שלא היו עושים מבלי שהיו חשים את הלחץ החברתי[7]. ככל שהדבר משתלט על המחשבה, עורך רוסו אנלוגיה מעניינת, המתארת את התופעה: "כשם שהשעונים מכוונים ללכת עשרים וארבע שעות ביממה, כך אנשים אלה הולכים לחברה כל ערב  ללמוד מה עליהם לחשוב למחרת היום"[8].

מסקנתו של רוסו הייתה כי האדם בתוך החברה אינו אותנטי, כפי שהטבע יצר אותו. החברה האנושית והתרבותית מאלצת את האדם להתנהג בצורה תיאטרלית ולא אמיתית, וגורמת לו למעשה "לשחק" (ידועה בהקשר זה הציטוט מן המחזה הנודע של ויליאם שייקספיר "כטוב בעיניכם" ש"כל העולם במה"). בחברה "הכל הופך מלאכותי ומשוחק: כבוד, ידידות, סגולה טובה, ותכופות אפילו המידות המקולקלות, שמוצאים לבסוף דרך להתהלל אף בהן"[9]. שאיפתו של רוסו במשנה הפוליטית שלו היא שהחברה תאפשר יותר ביטוי לייחודיות של כל פרט שחי בתוכה. רוב הפרטים בחברה הינם פגיעים בכל הנוגע להפנמת דעות ורעיונות מצד החברה, ולכן שואף רוסו ליצור מערכת אזרחית שתתפקד לאור המגבלה הזאת. רוסו מאוד חשש מהסכנה הפוליטית שהייתה קיימת לדעתו מהשימוש בדמיון על ידי מנהיגים פוליטיים על מנת ליצור אשליה בקרב העם שלהם. האידיאל הפוליטי של רוסו הוא לפיכך חיים על פי כללי משחק פשוטים. המטרה הינה להנמיך את הציפיות של האזרחים, וזאת על מנת להבטיח את החירות שלהם.

בפרק המסיים של "האמנה החברתית" מקדיש רוסו תת פרק ל"דת האזרחית", בו הוא פורס את משנתו בדבר חשיבות הטיפוח המחויבות האזרחית בקרב האזרחים במדינה האופטימאלית שיצר. מתוך הכרה בכך ש"מעולם לא נוסדה מדינה שהדת לא שימשה לה בסיס"[10], מבקש רוסו ליצור "דת" מסוג חדש. הדת האזרחית תפתור את בעיית שתי הרשויות (הנוצרית והאזרחית) היוצרים שני ריבונים על ידי עריכת סינתזה, המשאירה מערכת חוקים אחת, אשר "מאחדת את עבודת האלוהים עם אהבת החוקים, ועל ידי שהיא עושה את המולדת למושא הערצתם של האזרחים..."[11].

מטרת הדת האזרחית היא אפוא ליצור תרבות אזרחית חדשה, שבה כל פרט ופרט בתוך החברה יהיה מצד אחד מחויב לכלל, ויראה בשמירה על שלמותה סוג של שליחות, ומצד שני אותו פרט לא יאבד את הייחודיות שלו. הדת האזרחית היא מעין תחליף לדת הנוצרית שהיא ביסודה רוחנית, ואינה מטפחת מחויבות של בני האדם לעניינים מדיניים וארציים. מתוך כך צומחת ההכרה כי אין אפשרות לבנות משטר ראוי, במדינה בה הדת הנוצרית דומיננטית. מטרתו של רוסו הינה ליצור מוסר חברתי חדש, שלא מבוסס על נימוקים תיאולוגיים. הדת האזרחית מקנה לתושבים אמצעים לדמיין את העולם הפוליטי במונחים של שליחות, כאשר במקביל אין ויתור על האינדיבידואל של כל פרט ופרט בחברה.

היתרון במודל הזה של מושג האזרחות, הוא בכך, שמצד אחד הוא מטפח חשיבה עצמאית של כל פרט בחברה, ומצד שני, מנסה במקביל, לטפח גם מערכת של כללים וערכים בסיסיים אשר יאפשרו לכל אותם אזרחים לחיות במשותף, כאשר הם מחויבים זה לזה באמצעות מטרה משותפת אשר מאגדת אותם, וזו מחויבות למדינה ולקיום החובות והמטלות כלפיה.

ניתן בנקל להבחין בקושי שרוסו ניתקל בו כאשר הוא מבקש לשלב, בין תפיסותיו האינדיבידואליות, לבין רצונו לקבוע כללים אפקטיביים ליצירת חברה אזרחית אשר מחויבת לחיים במשותף. אין ספק כי הוא מתקשה מעט להתמודד עם תופעות חריגות, ופוטר את עצמו על ידי סילוקם של החריגים אל מחוץ לאותה חברה אזרחית. עם זאת, יש לציין, כי בסך הכול, רוסו מצליח להתמודד היטב עם הפרדוקס הזה, באמצעות יצירת מנגנן שמשלב בין שני הניגודים שבולטים כל כך בהשקפת עולמו. יש לזכור כי הגותו המדינית של רוסו אינה אמורה לספק פתרון פרקטי לסוג אידיאלי של משטר אזרחי, אלא להישאר בגדר של אידאה שיש לשאוף אליה שלאו דווקא ניתנת ליישום בפועל. בדומה ל"פוליטאה" של אפלטון, ה"אמנה החברתית" של רוסו היא סוג של יצירה שתפקידה לכוון אותנו למסקנות מסוימות, שלא תמיד ניתנות ליישום בפועל.

 

עו"ד אדיר בנימיני

דוידוב-בנימיני ושות'

 


[1] בעקבות מאמר זה החליט רוסו להרחיב את היריעה ולכתוב חיבור מדיני מקיף יותר שתכנן לקרוא לו "יסודות המשטר". אך ברבות הזמן זנח את התוכנית, לאחר שהגיע למסקנה כי על מנת לסיים את כתיבת ספר מקיף כזה  הוא זקוק לשנים רבות של עבודה, שאותן לא רצה להשקיע. "האמנת החברתית", היא למעשה מסכת מקוצרת של החלקים החשובים אותם הצליח רוסו לסיים מ"יסודות המשטר", שעל פי דבריו של רוסו בפתיחת הספר הם החלקים הראויים ביותר להיות מוצעים בפני הצבור. את שאר החלקים הלא גמורים הוא העלה באש [ז'אן ז'אק רוסו על האמנה החברתית(ירושלים: מאגנס תשנ"א), עמ' 7 ("מודעה לרבים").

[2] אם בוחנים את המימד הסולידרי שיש במשנה המדינית של רוסו, ישנה טענה שרוסו בישר למעשה את הסולידריות הפנים שבטית שתתפתח לאחר מותו עם התפתחות הרומנטיקה והלאומיות. אך דווקא לאור ההתפתחות ההיסטוריות בימינו עם המגמות לאיחוד אירופה, צריך לציין כי רוסו היה בין הבודדים בתקופתו שדיבר על סולידריות אירופאית ולא פנים שבטית. בטקסט "עיונים על ממשלת פולין ועל תיקונה, כפי שתוכנן בשנת 1772" כותב רוסו על כך שאין עוד למצוא הבחנות משמעותיות בין העמים המערב-אירופאים השונים, שכן רב המשותף מן המפריד ביניהם.

[3] ז'אן ז'אק רוסו, "אי השוויון בין בני אדם" מתוך: רוסו, מאמרים (ירושלים: מאגנס תשנ"ג),  עמ' 161

[4] ז'אן ז'אק רוסו על האמנה החברתית (ירושלים: מאגנס תשנ"א) עמ' 44

[5] ז'אן ז'אק רוסו הזיות של מטייל בודד (ירושלים: כרמל 1992) עמ' 67

[6] ז'אן ז'אק רוסו הווידויים (ירושלים: כרמל 2000) עמ' 496

[7] ביוונית קיים המונח "אקרסיה" שזו "חולשת הרצון", בזיקה ישירה עם ידיעת הטוב או ידיעת הנכון.

[8] ז'אן ז'אק רוסו מאמרים (ירושלים: מאגנס תשנ"ג) עמ' 15

[9] ז'אן ז'אק רוסו "אי השוויון בין בני אדם" מתוך: רוסו מאמרים (ירושלים: מאגנס תשנ"ג)  עמ' 200.

[10] ז'אן ז'אק רוסו על האמנה החברתית (ירושלים: מאגנס תשנ"א) עמ' 202

[11] שם, עמ' 203

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

עו"ד אדיר בנימיני
חבר מועצת עיריית נתניה
דוידוב-בנימיני ושות'
חברת עורכי דין
דיני תעבורה - משפט חוקתי ומשפט מינהלי

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת אדיר בנימיני

מאת: אדיר בנימינידיני תעבורה06/05/20108 צפיות
בדיני התעבורה הסוגיה של מציאת הקשר הסיבתי היא מאוד חשובה בכל הנוגע לקביעת האחריות להתרחשות תאונות דרכים. הכלל המשפטי "התרחש אחריו, לכן זה קרה בגללו" הוא מאוד רלוונטי לקביעה האם אכן קשר כזה נמצא.

מאת: אדיר בנימיניפוליטיקה 18/01/19553 צפיות
הרפורמה בדמות הגבלת כהונת ראש הממשלה היא עוד אחת מיני רבות שהמחוקקים שלנו מנסים לייבא מארה"ב, מבלי להבין את שיעור הנזק שנגרם מערבוב של מין שאינו עם מינו. דוגמאות בולטות מן העבר: "שיטת הפריימריס" ו"החוק לבחירה ישירה של ראש ממשלה". אם הייתה כאן דאגה אמיתית לאיכות השלטון בישראל היו המציעים מתמקדים בקידום הצעת חוק להגבלת קדנציות לראשי ערים. ברשויות המקומיות זה הרי ממש מתבקש. שם הבעיה הרבה יותר חמורה.

מאת: אדיר בנימיניחוק ומשפט - כללי18/08/18920 צפיות
דיאלוג "קריטון" מתאר דו-שיח זוהי בין סוקרטס, השוהה כאמור בבית האסורים, לאחר שנדון למוות, לבין חברו קריטון. שיחה זו גולשת, בין השאר, לשיח על הצדק מול עוול, והדרך הנכונה להגיב לאי-צדק. קריטון מציע לסוקרטס להימלט מן העונש שנגזר עליו, לאחר שהשומרים שוחדו, וטוען בפניו כי אין זה צודק מצדו של סוקרטס "להפקיר" את חייו, בשעה שניתנת לו ההזדמנות להימלט.

מאת: אדיר בנימיניפוליטיקה 18/08/18538 צפיות
העיסוק המדיני-פוליטי, על פי גישתו של אריסטו היא "האומנות השלטת" על כל האומניות האחרות; ברגע שמקבלים את ההנחה כי העיסוק הפוליטי הוא בגדר מעשה אומנות, הרי שמתוקף כך גם מתחייבת המסקנה שהכישרון לעסוק בתחום, אינו נרכש, אלא בהכרח מולד.

מאת: אדיר בנימיניספרות18/08/182204 צפיות
האמירה הברורה בנוגע לחוסר האפקטיביות של מדיניות ענישה מחמירה, בשני ספרים קלאסיים: "מכתבים פרסיים" ו"אוטופיה".

מאת: אדיר בנימיניחוק ומנהל14/08/18789 צפיות
ראשי עיר בישראל עושים שימוש במופעי בידור על מנת לקדם את מועמדותם סמוך מאוד למועד הבחירות. כמות האירועים הולכת וגוברת ככל שמתקרב מועד הבחירות. שופטי בית המשפט העליון שעמדו בראש ועדת הבחירות המרכזית ביקרו קשות תופעה זו.

מאת: אדיר בנימינישלטון מקומי01/03/17890 צפיות
בשלהי שנת 2016 חשף העיתונאי, גיא ליברמן, בעיתון "ידיעות אחרונות" מספר מקרים בהם הדיחו ראשי רשויות חברי מועצה מכהנים במועצת העיר של ישובם, תוך ניצול סעיף דרקוני וחסר מנגנוני פיקוח בחוק, המאפשר לראש הרשות להדיח חברי מועצה מכהנים בשל שורה של עילות המנויות בפקודת העיריות. המקרים הללו מייצגים היטב את הכשל המובנה בשלטון המקומי בישראל, המעניק עוצמה גדולה וסמכויות נרחבות מדי לראש הרשות המכהן.

מאמרים נוספים בנושא חברה ומדינה - כללי

בית המשפט העליון דן לאחרונה ודחה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, כב' השופטת מ' סוקולוב מיום 18.10.2017. בגדרו של פסק הדין, נדחה ערעורו של המבקש על החלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן (כב' השופט העמית מ' בן-חיים), בע"א 39527-06-17, מיום 10.07.2017, שם נדחתה בקשתו של העותר להאריך את המועד להישפט על הודעת תשלום קנס, מיום 10.05.1998.

מאת: עומריחברה ומדינה - כללי23/05/171170 צפיות
חברות ואתרים גדולים בתחום הקניות אונליין (E-commerse) כמו איביי, אמזון, דיל אקסטרים, אליאקספרס, אתר Zipy הישראלי ודומיהם, החלו לאחרונה לחייב את הלקוחות שלהם להזין גם את המיקוד שלהם באזור הזנת הכתובת לפני ביצוע רכישה. אם בעבר עניין זה היה רשות בלבד, היום לא תוכלו להמשיך בתהליך הקניה שלכם אונליין אם לא תזינו

מאת: אדיר בנימיניחברה ומדינה - כללי28/02/17882 צפיות
רבים מאלו המתמודדים ולעתים אף זוכים להגיע לעמדות שלטוניות בכירות, הם בעלי רזומה מאוד עשיר שכביכול יש בו כדי "להכשירם לתפקיד"; בישראל הרקע הצבאי היה בעבר מאוד דומיננטי בכל הנוגע למשרות ההנהגה. סיפורו של הקיסר גלבה מלמד אותנו שכישורים תיאורתיים אינם מספיקים, כפי שההיסטוריה הוכיחה לנו פעם אחר פעם במהלך הדרך מאז ועד ימינו אנו.

מאת: אברהם פכטרחברה ומדינה - כללי26/02/161362 צפיות
ניר סומך, קצין מג"ב ירה במטריד אשתו האובססיבי שלושה כדורים, בטענה של הגנה עצמית. בית המשפט המחוזי – הרשיע אותו בהריגה במקום רצח, אך לא קיבל את טענת ההגנה העצמית. בית המשפט העליון, בצעד נדיר, אך קלאסי, מבחינה משפטית, התערב בממצאים עובדתיים, התערב במסקנות ובפרשנות וזיכה את הנאשם, לאחר שלוש שנים בכלא, לאחר שקיבל את טענת ההגנה העצמית. בית המשפט המחוזי, ננעל על קונספציה שגויה, התעלם מעקרון "חזקת החפות" ועקרון "הספק הסביר", והרשיע את קצין המג"ב.

מאת: אבי דוידיחברה ומדינה - כללי03/12/151751 צפיות
ייעוץ זוגי או משפחתי, הוא בדרך כלל דבר מבורך. אך עם זאת, אין ליועץ כל סמכות משפטית, וכל הכרעותיו - הם בגדר המלצה בלבד. לעומת זאת, מגשר בחיפה מחזיק בסמכויות, אשר אותן יגבה בית המשפט. משמעות הדבר, היא שבעצם ההגעה אל המגשר, ניתן למנוע את ההגעה להליכים המשפטיים. במילים אחרות, ההסכם או הפשרה אשר יתקבלו מהדיון אצל המגשר, יזכו בתוקף מאת בית המשפט לענייני משפחה ויהיו קבילים לכל דבר.

מאת: אבי דוידיחברה ומדינה - כללי04/11/151557 צפיות
צעירים רבים מחפשים עבודות בארצות הברית, אין זה סוד. קצת אחרי הצבא, בוחרים הם לנסוע למדינות רחוקות, במטרה להרוויח כסף גדול במעט זמן. משום שלרוב מדובר בעבודות הכרוכות במכירה אינטנסיבית, נמצא כי רק מעטים הצעירים שמצליחים להתמיד בעבודות הללו יותר מכמה חודשים. לאחר מכן, חלקם חוזרים לארץ וחלקם ממשיכים ל"טיול הגדול".

מאת: אבי דוידיחברה ומדינה - כללי11/10/151344 צפיות
על פי החוק להגנת השכר, לא ניתן יהיה לעקל, להעביר או לשעבד סכום בגובה המשכורת החודשית, אלא אם כן מדובר בחוב בגין אי תשלום מזונות כפי שנקבע. כמו כן, ראוי לציין כי ישנם משרדים רבים הפועלים מול הרשויות והנושים השונים, על מנת לדאוג להקטנת החובות או ביטול העיקולים. עיקול משכורת אינו חוויה שמישהו מאיתנו רוצה לחוות, אך עם זאת, דבר זה יכול לקרות ויש לשים לב לחוקים החלים ולאפשרויות העומדות בפניכם.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica