שיפוץ מצבות נובע מדאגה למראה החיצוני של הקבר. לפעמים המראה החיצוני הוא דבר חשוב.
מצבות וזיכרון
המצבה המונחת על קברו של המת היא ביטוי מוצק לזיכרון שלו. המצבה היא חלק חשוב בהנצחה של המת – המילים שנכתבות עליה, הצורה שלה, מה שיש בה ומה שאין בה. אנשים שבים שוב ושוב אל המצבה כדי להתייחד לרגע עם המת, או, יותר נכון, עם זכרו של המת. כשהמצבה מתיישנת, פגעי הזמן ניכרים.
השנים החולפות פוגמות במצבה ולעיתים, אם המצבה לא הוכנה כראוי, השחיקה ממהרת לבוא ומותירה חותם מכאיב על הקבר. לפעמים אנשים מרגישים שהצורה החיצונית של המצבה אומרת משהו על הזיכרון שנותר להם מהמת, על הכבוד שהם רוחשים לו ועל מצב ההנצחה שלו. מצבה פגומה נראית, או עלולה להיראות, כביטוי לכבוד שאיננו מספק, לזיכרון שהולך ונשחק ולהנצחה שאינה מתקיימת לנצח. במקרים כאלה אנשים רבים בוחרים לבצע שיפוץ מצבות אשר כולל: תהליך מקיף שבו המצבה עוברת טיפולים שונים כדי להשיב את ימיה כקדם ולהעניק את המראה המכובד שהיה לה ביום שהיא הונחה על הקבר.
לשאת חן
האם שיפוץ מצבות הוא מעשה שטחי וריקני? הרי תמיד חונכנו ששקר החן והבל היופי ושאל לנו להסתכל בקנקן אלא במה שיש בו. האם שיפוץ מצבות איננו מעשה של התרכזות מיותרת בטפל, בחיצוני? לאור האמור לעיל אפשר להבין מדוע התשובה לשאלה זו היא שלילית.
עבור האבלים שיוזמים שיפוץ מצבות אין מדובר בהתעניינות באיזה קנקן חיצוני. הם מרגישים שהקבר והמצבה הם המקום שבו הזיכרון וההנצחה מתבטאים בצורה משמעותית ביותר. הטיפול שנעשה במסגרת שיפוץ מצבות איננו רק טיפול במשהו חיצוני; זהו טיפול שמעניק לזיכרון את ההדר המכובד הראוי לו.
הנצחת המת קשורה למקומו בחיים של האנשים שהיו קרובים אליו, למקום שהוא תופס בעולם שלהם. כיוון שהמצבה היא המקום שהם ייחדו לו בעולם הזה מן הראוי שמקום זה יהיה מכובד למראה ויטופל כך שהנצחת המת לא תתחיל במקום שהוא מוזנח ושחוק. נהוג לומר שאחרי המעשים יימשכו הלבבות. כך גם הדבר בכול הנוגע בענייני שיפוץ מצבות. העבודה על המראה החיצוני של הקבר היא עבודה על הכבוד שהאנשים הנוגעים בדבר חשים כלפי הנפטר, על הזיכרון שיש להם ממנו ועל ההנצחה שהם מבקשים שתהיה לו בעולם הזה.