הערה: למאמר זה מצורף מילון מונחים, במידה וקיימת מילה כלשהי שאיננה מובנת עבורך – אנחנו ממליצים לבדוק ולהבהיר אותה במילון המונחים שבסוף המאמר.
מאמר זה נכתב ע"י מחבר רב המכר: "דיאנטיקה המדע המודרני של בריאות הנפש".
(מאמר ראשון זה הוא דיון קצר המיועד לאלה שלא קראו את ספריו או מאמריו של מר האברד על דיאנטיקה ואין להם ידע קודם על הנושא. – העורכים.)
במשך מאות שנים מדענים ופילוסופים רבים חקרו את המורכבויות של החשיבה האנושית. ככל שהמחקר התארך, כך גדל ביטחונם שנמצא ברשותנו המכשיר המורכב ביותר והמאתגר ביותר שנקרא המיינד. מה שהם מתייחסים אליו נקרא היום המיינד האנליטי.
אבל תיאור התנהגותו לא הפך את דרכי המיינד לפחות מבלבלות. הידע שלנו על אופן התפקוד שלו המשיך להיות רק משוער לכל היותר. היו עדיין גירויים לא ידועים ופקטורים לא מוסברים – עד יישום התיאוריה של דיאנטיקה.
מקור המילה דיאנטיקה מיוונית, ופירושה "להרהר במשהו במיינד; או שייך לחשיבה או נוגע לה, בייחוד חשיבה שסוטה מהנושא או חשיבה שטחית", שבה המיינד מקפץ ומדלג ממחשבה אחת לאחרת או מבהירות לבלבול ללא סיבה נראית לעין וכאילו הוא פועל בכפייתיות מוזרה ובלתי נשלטת לכאורה. זאת ללא ספק היתה אבן הנגף הלא ידועה בדרך להבנה מלאה יותר של אופן תפקודו של המיינד.
לאחר שתים-עשרה שנות ניסויים דיאנטיקה הוכיחה שאבן הנגף היא העובדה שיש ברשותנו גם מיינד נוסף, מיינד ריאקטיבי, שיש לו כוח הרבה יותר גדול ויכולת הרבה יותר גדולה לכפות עלינו מאשר המיינד הידוע בשם המיינד האנליטי. למעשה, כשהמיינד הריאקטיבי נכנס לפעולה, הוא יכול להשתלט ואכן משתלט על המיינד האנליטי. גרוע מכך, המיינד הריאקטיבי מציק לנו ומייסר אותנו במשך כל ימי חיינו.
המיינד הריאקטיבי
כמו המיינד האנליטי, גם המיינד הריאקטיבי הוא פעילות מנטלית של המוח. זאת מעין פונקציה פרימיטיבית, כי זה מנגנון הישרדות אכזרי ואלים שקיים במוחם של כל האורגניזמים החיים.
אבל המיינד הריאקטיבי אינו מנתח. הוא חושב רק במונחים של זהויות וקווי דמיון, אבל לא במונחים של הבדלים כמו המיינד האנליטי. הוא במפורש מיינד מילולי שמגיב מתוך התגוננות בכל פעם שמשהו מזכיר לו מאורע מכאיב דומה.
הפעילות המנטלית של החיות, שהיא ברובה ריאקטיבית, היא המחשה טובה של זה. נניח שצבי עמד תחת עץ ונחש נפל עליו והבהיל אותו (איים על הישרדותו). האימה תגרום ליכולות האנליטיות הזעומות שלו להיחלש או להיכנס לחוסר הכרה חלקי, כשאז המיינד הריאקטיבי החזק שלו יתפוס פיקוד. ההתרשמות תוקלט ותתויק לשימוש הישרדותי בעתיד. לאחר מכן אותו עץ וכל העצים האחרים שדומים לו יקושרו במיינד של הצבי לאיום של הנחש. בכל פעם שהצבי יראה עץ כזה, המאורע המפחיד יגרום לו להירתע מתוך חשש לכאבי מוות. כי עבור המיינד הריאקטיבי, כאב פירושו מוות והנאה פירושה הישרדות.
עם זאת, עבור בני אדם מתורבתים, המיינד הריאקטיבי הפך לעלוקה על ההתנהגות הרציונלית. הוא הציסטה ההיפותטית שחוסמת את התפקוד התקין של המיינד האנליטי. הוא שורש כל המחלות הפסיכוסומאטיות שלנו והמחסום שמונע מאיתנו להשיג את יכולות החשיבה והשאיפות האופטימליות שלנו.
תגובה לא אנליטית
מדהים לראות את עוצמת הלחצים שהמיינד הריאקטיבי יכול להפעיל על האינדיבידואל כדי לגרום לו לציית לפקודותיו. למרות שהוא כביכול מנגנון פיקוח שתומך בהישרדות, אתה חייב לזכור שהוא לא מסוגל לנתח ולדעת את ההבדל בין דברים.
לכן, אם יום אחד, בזמן שמצאת את עצמך עם מכת שמש בשדה מרעה, פרה עם כתמים חומים בעטה בך וגרמה לכאב, משם והלאה כל הפרות עם הכתמים החומים יהפכו ליצורים שנואים עליך, וכל שדות המרעה שטופי השמש יכניסו לרסטימולציה את חוסר ההכרה. אתה אפילו תחווה מחדש את הכאב של אותה בעיטה בכל פעם שתיכנס לרסטימולציה.
כמובן שאין בזה היגיון, אבל זאת הדרך שבה המיינד הריאקטיבי פועל. הוא לא יכול לשקול דברים. ועם זאת, באמצעות דיאנטיקה גילינו שמאות מחלות פסיכוסומאטיות אחרות נכפות על גוף האדם בדיוק באותה דרך משוגעת.
ממה מורכב המיינד הריאקטיבי הזה? זה מעין מאגר אחסון של זיכרונות, בעיקר של דברים לא נעימים שנעשו לנו החל מהרגע הראשון של החיים התאיים, אבל רק של אותם אירועים שקרו בזמן שהיינו חסרי הכרה או כשחווינו כאב. בתור שכזה, הוא שונה מהבנתנו הקודמת את משמעות הזיכרון והשימושים שלו.
יש כאן צורך להגדיר זיכרון כתהליך של היזכרות (recalling), מרצון או כתגובה לגירויים מתאימים, ברישומים שנעשו לפני כן על החושים והוקלטו במיינד. התהליך של recall הוא בעיקרון תהליך של קליטת אותם רישומים בחושים והבנתם. זהו תהליך אנליטי.
מה שלא הובן קודם לכן על-ידי המדעים בתחום הנפש, אבל שדיאנטיקה יכולה עכשיו להוכיח באופן חד-משמעי, זה שקיימת תיקייה נוספת של רישומים. תיקייה נוספת זו היא תיקייה שבה רישומים מוקלטים על-ידי המיינד הריאקטיבי ומוחזקים שם כאסירים עד לזמנים שבהם המנגנון התפקודי הזה מקבל הזדמנות להכניס אותם לפעולה.
במילים אחרות, המיינד הריאקטיבי מגיב לגירויים מסוימים אבל בדרך שכל-כך לא ניתנת להסבר רציונלי, כל-כך אקראית ולא סדירה, שלעתים תכופות היא גורמת נזק עצום לגוף האדם ומונעת ממנו לתפקד בצורה מרבית.
(המשך יבוא)
ל. רון האברד
מילון מונחים
אבן הנגף: מכשול, מעצור
היפותטית: מבוססת על רעיון שהוא אפשרי ומבוסס על דמיון יותר מאשר על דבר מציאותי או אמיתי.
להרהר: לחשוב על משהו; לשקול משהו.
מייסר: מטריד או מענה, גורם לסבל גופני או נפשי.
עלוקה: בהשאלה, משהו שנצמד למישהו או למשהו ומנצל אותם, כשכתוצאה מכך הוא מרוקן את המשאבים שלהם; טפיל. באופן מילולי, עלוקה היא תולעת שחיה במים מתוקים ונצמדת לבעלי חיים אחרים כדי למצוץ את דמם.
ציסטה: משהו במיינד שהוא מופרד, שמשול לציסטה פיזית, כיס סגור של חומר נוזלי או מוצק למחצה, שמתפתח בגוף באופן אנורמלי ושיכול לחסום זרימות רגילות או אפילו להפוך לסרטני.
רסטימולציה: להמריץ מחדש; לעורר מחדש.
תאיים: שקשורים לתא, היחידה המבנית הקטנה ביותר של אורגניזם שמסוגלת לתפקד באופן עצמאי. כל הצמחים ובעלי החיים עשויים למעשה מתא אחד או יותר שבדרך כלל משתלבים כדי ליצור רקמות שונות.
לקבלת מידע נוסף לגבי דיאנטיקה: http://www.dianetics-seminar.co.il
© 2010 המרכז לסיינטולוגיה ישראל. כל הזכויות שמורות. ניתנת בזאת הוקרת תודה לספריית ל. רון האברד עבור מתן הרשות לשעתק קטעים נבחרים מתוך עבודותיו בעלות זכויות היוצרים של ל.רון האברד. דיאנטיקה וסיינטולוגיה הינם סימנים מסחריים וסימני שירות בבעלות Religious Technology Center ונמצאים בשימוש באישורו. שירותים הקשורים לפילוסופיה הדתית של סיינטולוגיה מועברים ברחבי העולם באופן בלעדי ע"י בעלי רישיון של כנסיית הסיינטולוגיה הבינלאומית באישור Religious Technology Center, מחזיק הסימנים המסחריים של סיינטולוגיה ודיאנטיקה.