חפש מאמרים:
שלום אורח
15.12.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

אחריות פלילית אישית של נושא משרה בתאגיד

אחריות פלילית אישית של נושא משרה בתאגיד

שאלת המחקר?

האם במידה ולא צויין מפורשות בחוק על אחריות אישית של נושא משרה, אין מקום להעמיד לדין או להטיל אחריות על נושא משרה, אלא להטיל אחריות אך ורק על התאגיד?

 התשובה:

אישיות משפטית נפרדת ועצמאית היא אחד מיסודות הבסיס המאפיינים חברה. סעיף 4 לחוק החברות (להלן: "החוק") קובע את הכשרות המשפטית של חברה, אשר לה אישיות משפטית והיא כשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופייה.

סעיף 47 לחוק קובע כי פעולותיו של אורגן וכוונותיו הם פעולותיה של החברה וכוונותיה. כלומר, הסעיף בעצם מכניס מימד אנושי לחברה המבצע פעילות מחשבתית ומעשית.

כלליות ייחוס האישיות המשפטית נועד על מנת לאפשר פעילות דינאמית ותקינה של החברה ללא חשש. לצד יתרונות אלו, טומנת בחובה החסינות סיכונים לא מבוטלים.

ייחוס אחריות אך ורק לחברה ולא לגורמים האחראיים להף עלול לחשוף את הציבור לפעילות בלתי אחראית ואף מסוכנת של בעליה העלולים לקחת סיכונים מיותרים בלי לחשוש מהסנקציות הטמונות במעשיהם.

מודל חסינות האורגן אינו גורף וחד משמעי, עדיין קיימת אחריות אישית לאורגן כגון החובה לפעול בתום לב בעת מו"מ לכריתת חוזה וכיו"ב, המטילה אחריות אישית גם על האורגן.

לצורך קביעת אחריות אישית השאלה שיש לבחון היא האם נושאי המשרה ביצעו באופן אישי את יסודות ההפרה המקימות חבות. כאשר מנהל בחברה פעל באופן אישי, אין הוא יכול למצוא הגנה תחת מטריית התאגיד כפי הכתוב גם בסעיף 54(א) לחוק החברות, התשנ"ט- 1999:

"אין בייחוס פעולה או כוונה של אורגן, לחברה, כדי לגרוע מהאחריות האישית שיחידי האורגן היו נושאים בה אילולא אותו ייחוס".

מאידך, חבותו של בעל תפקיד אינה נובעת מעצם חבות התאגיד באופן אוטומאטי אל נגזרת מן השאלה האם קיים באופן אישי את יסודות עילת ההפרה.

על כן, כאשר מבקשים להטיל אחריות אישית על נושא משרה, נדרשת הצבעה על עילה ספציפית כנגדם תוך ביסוס תשתית ראייתית, המלמדת על אחריות אישית.

להלן מספר חוקים שבהם אכן המחוקק מציין מפורשות את אחריותם האישית של נושאי המשרה בתאגיד, מעבר לאחריות התאגיד:

חוק מס ערך מוסף, התשל"ו – 1975:  

קובע נורמות שעיקרן הטלת חובה לשלם מס בגין הערך המוסף הנובע מעסקאות הנערכות במשק, כאשר מטבע הדברים נורמות אלו מגובות בסנקציות פליליות.

לשון אחר, הפרת חוק מע"מ, אם בדרך של אי- דיווח או בדרך של דיווח כוזב או בכל דרך אחרת כמעט, חושפת את הנישום גם לאחריות ולענישה פלילית.

כאשר נישום הינו תאגיד, קמה ועולה השאלה מתי ובאילו נסיבות ניתן יהיה להטיל אחריות פלילית אף על מי שהנם נושאי משרה או עובדים בתאגיד.

סעיף 119 לחוק מע"מ- שכותרתו "עבירה של חבר בני אדם", העוסק בסוגיה זו, קובע כי כאשר נעברה עבירה על חוק מע"מ בידי צאגיד, יהיו בבחינת אשמים אף נושאי המשרה והעובדים בתאגיד, זולת אם עלה בידם של אלו להוכיח כי הדבר אירע שלא בידיעתם או שלא היה אל ידם למנוע את הדבר.

 כמו כן, ישנם חוקים ותקנות אשר נועדו לשמור על הסביבה. החוקים הבולטים בתחום זה הינם חוק המים, חוק למניעת מפגעים וחוק שמירת הנקיון. נציין כי בכל אחד ואחד מן החוקים הנ"ל קיים סעיף מיוחד המטיל אחריות על נושאי משרה בחברה המזהמת.

כך למשל סעיף 20 כ"ב לחוק המים מטיל אחריות על נושאי משרה בתאגיד אשר זיהם.

סעיף 11 ג לחוק מניעת מפגעים גם הוא מטיל את האחריות על נושאי משרה בתאגיד אשר זיהם את הסביבה וכן סעיף 15 לחוק שמירת הנקיון המטיל אחריות על נושאי המשרה בתאגיד.

כעולה מהוראת זו של החוק למניעת מפגעים, על נושא המשרה מוטלת החובה "לפקח ולעשות כל שניתן למיעת עבירות על ידי התאגיד, שאם לא יעשה כן יראוהו מפר את חובתו ועובר עבירה.

נציין כי מדובר בעבירה עצמאית, דהיינו העומדת בפני עצמה, והיא אינה נוגעת בהכרח לשאלה, אם אמנם נעברה עבירה בידי התאגיד אם לאו.

זאת ועוד, סעיפים 11 ו-12 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965, קובעים כי אחריות אישית על מי מנושאי המשרה בתאגיד אשר פרסמו לכאורה דיבתו של אדם. אך החוק עצמו לא רק שלא מתחשב במסך ההתאגדות של התאגיד, אלא הוא קובע בחקיקה ראשית, באותיות קידוש לבנה כי במקרים מסויימים נושאי המשרה יישאו באחריות אישית, גם אם הם פעלו כשליחי התאגיד.

יובהר- נושאי המשרה שעליהם החוק מטיל את האחריות הם נושאי משרה בכירים וזוטרים בתאגיד כאחד.

יצויין כי החקיקה הנ"ל היא קצה המזלג וישנם חוקים נוספים המטילים אחריות אישית על נושא משרה בתאגי, ראה גם סעיף 15 לחוק שכר מינימום, סעיף 16 לחוק שיוויון זכויות בעבודה, סעיף 221 לפקודת הבטיחות בעבודה, סעיף 253 לחוק התכנון והבנייה ועוד.

בע"פ 137/79 נפסק כי "האורגן המבצע נושא תמיד באחריות, וכי העובדה שהשתמש בחברה כמכשיר לא תעמוד לו כהגנה בפני התביעה".

זאת ועוד, ברע"פ 3027/90 חברת מודיעים בינוי ופיתוח בע"מ נגד מדינת ישראל נפסק:

"בצד האחריות האישית של התאגיד בפלילים, קיימת האחריות האישית של בני אדם הפועלים בתאגיד. אחריות אישית זו של בני אדם הפועלים בתאגיד עומדת על רגליה שלה. אחריות אישית של התאגיד לחוד, ואחריות הפועלים בשמו לחוד. עצם העובדה, שפלוני פועל כאורגן של תאגיד, אינה משחררת אותו מאחריות פלילית לה היה נתון לולא פעל כאורגן".

"ההוראות המיוחדות בעניין אחריות נושא משרה אינן מעניקות חסינות לנושא המשרה. נהפוך הוא: הן מרחיבות את אחריותו ומטילות עליו אחריות גם במקום שלולא הוראות אלה הוא לא היה אחראי אישית בפלילים. נמצא כי עבירות של נושאי משרה הן מקור עצמאי לאחריותו הפלילית האישת של נושא המשרה.

ולסיום,

"נושא משרה המוכיח כי לא הוא ביצע את העבירה (לא באשר ליסוד העובדתי ולא באשר ליסוד הנפשי) שבגינה נמצא התאגיד אחראי, אינו משתחרר מאחריותו. עצם ביצוע אותה עבירה הוא תנאי מספק לאחריות נושא המשרה, אלא אם כן הוכח, כי לא היה מודע לביצוע של אותה עבירה או לא התרשל באפשרו את ביצועה".

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

 

משרד עורכי הדין כרמי- קרן ממוקם בקומה ה-4 בבניין המשרדים "בית אשרא" הסמוך לצומת "בית מעריב" בתל אביב, ומעניק שירותים משפטיים בכל רחבי הארץ.

משרדנו עוסק במשפט המסחרי אזרחי על כל גווניו, תוך שילוב בין מספר תחומים על מנת להביא ללקוחותינו את התמונה הרחבה ביותר מולה הם ניצבים. בין היתר עוסק המשרד בדיני חדלות פירעון (פשיטות רגל, כינוסים, פירוקים, הקפאות הליכים, הקמה מחדש של חברות והגנה מנושים והסדרים), דיני חוזים, ליטיגציה אזרחית ומסחרית, תאגידים, ניירות ערך, עסקאות בינלאומיות, מקרקעין ונדל”ן, היי-טק ודיני מכרזים דיני ספורט וחסויות.

המשרד הוקם על ידי שני שותפים – עו"ד אלעד קרן ועו"ד תומר כרמי והינו משרד צעיר, רענן, אסרטיבי ודינאמי המצוי בצמיחה מתמדת וכולל צוות משפטי איכותי המורכב מעורכי דין בעלי יכולות משפטיות ועסקיות לצד מזכירות משפטית, צוות מנהלי ושליחים. בכל עניין משפטי, מטפל הצוות באופן קפדני וללא פשרות ומעניק ללקוחותיו שירות איכותי ומעמיק.

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד תומר כרמי, עו"ד אלעד קרן

מאת: עו"ד תומר כרמי, עו"ד אלעד קרןבנקאות19/08/102674 צפיות
בחיי המסחר בעולם המודרני קיימים מספר אמצעי תשלום כמו למשל כרטיס אשראי, מזומן וכמובן שיק. השיק הינו אמצעי תשלום לגיטימי ולעתים אף הכרחי, כמו למשל בביצוע תשלומי שכר דירה (אף על פי שהיום ניתן לשלם שכר דירה גם באמצעות כרטיס אשראי), כמו למשל שאנו מעוניינים לשלם במועד עתידי ועל כן אנו נותנים שיק דחוי למועד הרצוי מבחינתנו ועוד כהנה וכהנה סיבות שונות ומשונות לשימוש בשיק כאמצעי תשלום. אין חולק כי מדובר באמצעי נוח לתשלום. לצערו של כל אחד מאיתנו, פעמים רבות שיק שאנו אוחזים ומפקידים בבנק אינו בר פירעון (צ'ק חוזר, שיק חוזר) ומעמיד אותנו בפני שוקת שבורה ובאי ודאות כיצד לנהוג על מנת לגבות את הכספים המגיעים לנו בעד התמורה שהענקנו לנותן השיק. במאמר זה נסקור בקצרה מונחי יסוד בנושא ונביא בתמצית את דרכי הפעולה האפשריות העומדות בפני האוחז בשיק שאינו בר פרעון.

אנו מפרסמים היום את המאמר הראשון בסדרת מאמרים הנוגעים לעסקאות מקרקעין מסוגים שונים, מאמר זה מהווה מעין מורה נבוכים לכל אדם העומד בפני רכישת דירה. השתדלנו לגעת בכל השלבים בהליך רכישת הדירה, החל משלב המו"מ וכלה בשלב העברת הזכויות בטאבו, כולל הסבר למונחים אותם תשמעו הרבה במקרה והחלטתם לבצע עסקה של רכישת דירה. בעתיד יפורסמו מאמרים נוספים בסדרת מאמרי המקרקעין בהם ניגע בתחום זה מכיוונים שונים, כגון: רכישת דירה מקבלן, קבלת דירה בירושה ועוד סוגים שונים ומגוונים של עיסקאות.

מאת: עו"ד תומר כרמי, עו"ד אלעד קרןדיני משפחה11/07/10919 צפיות
מאמר זה מופנה לכל אדם שבכוונתו להנשא בקרוב וגם לאלה שכבר נישאו, המאמר סוקר את האפשרויות העומדות בפני כל אחד מאיתנו לצורך שמירה על נכסים וממונות שישנם בידנו ואיך כדאי להשתמש בהסכם ממון בצורה יעילה.

במאמר זה נתמצת את פסיקת בתי המשפט על ערכאותיו השונות (תביעות קטנות, שלום ומחוזי) בגין חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000 (להלן:"החוק" או "חוק הסלקציה"). פסיקה ענפה נכתבה בנושא חוק הסלקציה, לאור העובדה המצערת כי מועדונים רבים ברחבי ישראל נהגו ועדיין נוהגים בשיטה זו, ולאור התביעות הרבות שהוגשו בעשור האחרון (כידוע חוק הסלקציה חוקק בשנת 2000).

מאמר זה הינו המשך למאמרנו הקודם בנוגע לתקנון הבית המשותף. הפעם בחרנו להכין המאמר בצורת שאלות ותשובות בעניין התקנון ובכך לשים את האצבע על נקודות ספציפיות בהן מצאנו כי רבים מתקשים.

מאת: עו"ד תומר כרמי, עו"ד אלעד קרןדיני עסקים10/06/101814 צפיות
בדיני החברות של ימינו, ישנן מערכות חוקים וכללים מפורטת המסדירות את ענייני החברה והקשורים בה, במדינת ישראל חוק החברות הוא זה שקובע איך ועל פי מה תנהג החברה. חברה הינה תאגיד, דהיינו אישיות משפטית עצמאית מלאכותי הנושאת בזכויות וחובות משלה. כאישיות משפטית עצמאית יכולה החברה לתבוע ולהיתבע, להתקשר בחוזים, להחזיק נכסים ולבצע פעולות משפטיות נוספות, הכל בנפרד מבעלי מניותיה. ישנו עיקרון מנחה לעניין התאגדותה של חברה, והוא שכל אדם רשאי לייסד חברה. פעולותיה של החברה, שהינה אישיות משפטית נפרדת ועצמאית בעלת זכויות וחובות משלה, מתבצעות באמצעות "איבריה", דהיננו גופים הקיימים בחברה ואחראים לביצוע תפקידים מוגדרים. גופים אלה נקראים "אורגנים".

מאמר זה עוסק בעניין תחרות בין שניים הטוענים לכתר באותו הנכס ובאותם המקרקעין. ישנן דרכים שונות להתמודד עם מצב זה בין היתר: רישום הערת אזהרה, ביקור בנכס טרם חתימה על הסכם ועוד.

מאמרים נוספים בנושא דיני תאגידים

מאת: רוי ורלדיני תאגידים17/01/19379 צפיות
השקעות נדל"ן מפחיד את רוב האנשים, אבל זה לא חייב להיות ככה בכלל. לא משנה אם אתה רק מתחיל או כבר להשקיע בתחום הנדל"ן במשך זמן מה, העצה הבאה יכולה לעזור. המשך קריאה ותלמד מה צריך לעשות עם השקעה בשוק הנדל"ן.

מאת: רוי ורלדיני תאגידים23/10/17523 צפיות
If you are unable to get an unsecured credit card due to your low credit rating, sign up for a secured card. If you use it correctly, it will help improve your credit standing.

מאת: נועם קוריס משרד עורכי דיןדיני תאגידים05/02/17904 צפיות
בהתאם לדו"ח הכונס הרשמי שפורסם ביום 18-12-2016, נא לשים לב להערות בדו"ח הכנ"ר,מהן ניתן ללמוד שקיימות חברות מתוך החברות הנ"ל, שסיימו את הליך הפירוק.

מאת: נועם קוריס משרד עורכי דיןדיני תאגידים01/02/17940 צפיות
עו"ד נועם קוריס כותב על תפקיד בעלי מניות בחברה

מאת: איתמר כוכבידיני תאגידים02/10/16958 צפיות
קיפוח הינו מניעת זכויות או הזדמנויות שוות תוך התנהגות שאינה הוגנת כלפי האחר. קיפוח מהווה אפליה לרעה או הבדלה לרעה כלפי מישהו.

מאת: איתמר כוכבידיני תאגידים22/04/162687 צפיות
ייפוי דוחות כספיים בחברות פרטיות בתהליך התמוטטות לא תמיד מוצג מצבה האמיתי של חברה, עם המתרחש בתוך כתלי החברה בפועל.

מאת: איתמר כוכבידיני תאגידים20/04/162682 צפיות
הסכם מייסדים הינו, הסכם בכתב בין מספר שותפים – מייסדים, המעוניינים להקים ולנהל עסק משותף, באמצעות התאגדות כחברה. ההסכם נועד להסדיר את אופן התנהלות החברה בנושאים החשובים לשותפים – המייסדים,

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica