אחד המאפיינים הידועים בנוגע לערפדים הוא שהם אינם משתקפים במראה. הסיבה לכך היא האמונה שהמראה משקפת לעומד מולה את נשמתו, ומכיוון שלערפדים אין נשמה, אין מה שישתקף חזרה. מעניין לראות את השימוש שעשו יוצרי פנטזיה שונים בתחום במאפיין זה, בעיקר מפני שהמראָה היא הנושא המרכזי של פסטיבל אייקון השנה.
בפרק הראשון בסדרה "אנג'ל" קורדיליה – בוגרת סאנידייל – מגיעה אל לשכתו של האמרגן ראסל כדי שיעזור לה לפרוץ כשחקנית. די מהר היא שמה לב שאין בחדר מראות (ולעומת זאת יש די הרבה וילונות) ומבינה שהצוואר שלה בסכנה. בהקשר זה יש לציין שלאנג'ל עצמו אין בבואה אף על פי שיש לו נשמה ולכן היה אפשר לצפות שהוא דווקא כן ישתקף.
באחד הפרקים הראשונים של "דם אמיתי" מספר הערפד ויל לסוקי על חיי הערפדים, מנפץ תוך כדי כך כמה מיתוסים רווחים ובעצם ממציא חוקים חדשים לז'אנר. לדבריו, אין זה נכון שהערפדים לא משתקפים במראה. למעשה, הערפדים עצמם המציאו את המיתוס הזה כדי שבעת הצורך, אם מישהו יאשים אותם בערפדיות, הם יוכלו להכחיש זאת ולספק הוכחה לטענתם.
יוצרי סדרת הנוער הערפדית "חצויה" נטלו לעצמם חירות רבה עוד יותר בכל הקשור למיתוס נשמת הערפד והראי. לערפדים של חצויה יש נשמה, והם נרדפים על ידי שדים ששואבים מהם את נשמתם והופכים אותה לאבן. כדי להשבית ערפד מפעולה אך עדיין לא להרוג אותו יש להשתמש במראה מיוחדת. אם הערפד מביט לתוך מראה זו נשמתו נכלאת שם עד להודעה חדשה. אם שוברים את המראה נשברת איתה גם נשמת הערפד והוא מת.
גם כיום רווחות כמה אמונות תפלות הקשורות במראה. אמונות אלה מתבססות על הסברה שגם הבבואה שמשתקפת בה חיה ונושמת ולכן: 1) מי ששובר מראה צפוי לשבע שנים של מזל רע. 2) אם מראה נופלת ונשברת מעצמה, מישהו בבית ימות בקרוב. 3) מי שמסתכל במראה בבית המת עלול למות גם הוא. 4) יש לכסות בבית המת את כל המראות כדי למנוע מרוח המת להיכלא במראה או גרוע יותר: לאסוף את הנשמות של המשתקפים במראה ולקחת אותן איתה.
בהקשר זה מעניין לציין כי אחד ממנהגי האבלות שקיימים ביהדות הוא כיסוי כל המראות בבית. הסיבה במקרה זה אינה על-טבעית, אלא פשוטה למדי: המראה משמשת לקישוט והתייפות, וקיים חשש שמא ישכח האָבֵל מאבלו ויתקשט בזמן השבעה. סיבה נוספת היא שאסור להתפלל כנגד מראה כדי שלא ייראה כאילו האדם משתחווה לבבואתו.