683אנטומיה של הנפש-יוסף מונדי-תיאטרון קרוב683
צילומים-אלי ליאוןיוסף מונדי היה סופר ומחזאי ישראלי שנולד ברומניה ועלה ארצהבשנת 1951 בהיותו בן 16.הוא נפטר בניו יורק תוך כדי חזרה על אחד ממחזותיו.
בחייו הן בחו"ל והן בארץ היה ממורמר,לא מאושר,רגזן והרגיש לאמוערך כיוצר.
לא שבע נחת לא ממשפחתו ולא ממוסדות התרבות בארץ.אמנם מחזותיוהוצגו גם בתיאטראות הגדולים אך רובם מחוץ לתיאטרון הממסדי.הוא היה נחשב ל"l'anfanterrible"-"הילד הסורר" של התיאטרון הישראלי.המפורסם מבין מחזותיו הנו "זה מסתובב"-ויכוח בין החושביםעצמם להרצל וקפקא.
מחזותיו גובלים לעתים קרובות באבסורד-לא מתקבלים על הדעת,אינם ברורים ביותר לקהל הרחב ולפעמים גם לעצמו וזכו לפרושים רבים.המחזה "אנטומיה של הנפש"המוצג כעת בתיאטרון קרוב, שלמיטבידיעתי לא הוצג מעולם עד כה, הנו מחזה כמעט אוטוביוגרפי בו מתאר מונדי אתחייו,יחסיו עם אביו,עם בנו,אי הקלטו בארץ,חוסר האמונה ביצירתו ,העימות שלו עם כלהסובב אותו כולל בני משפחתו הקרובים ביותר.במחזה הוא מרגיש כבול. נמצא בכותנת משוגעים ממנה קשה היה לולהשתחרר.
הכותנת הנה סמל לאביו שלא חי איתו בשלום,לבנו שיחסיו איתו לאהיו תקינים ושהעדיף לחיות רחוק מאביו אך התגלה לעתים קרובותבחלומותיו.המחזה מורכב בעצם משלושה חלקים.פגישותיו עם אביו ובנו,פגישתו עם הרב מג-מן אישה מגדת עתידות ואירוע בחוף הים בו הגיבור משתובב בהיותוצעיר מלא חיים,חוצפה,נודניקיות,עלוקה הרוצה ליצור קשר עם הסביבה.(ביצוע מצוייןשל דוד אררט)ביים את המחזה השחקן הותיק שמואל וולף ששיחק ברבים ממחזותיושל מונדי.
הבימוי של וולף מרתק,מלא מתח פנימי וענין,קיצבי ביותרובמיוחד במערכה האחרונה על החוף.הוא ביים,בניגוד לחייו הסוערים של מונדי ,את המחזהבעדינות ומתיקות מסויימות וסערות שהיו בחייו של הגיבור(מונדי)מוגשות בניחותה,עידוןמסויים וטוב טעם.
אין לי ספק שאם מונדי היה מביים את מחזהו הוא היה מבוייםבצורה אחרת לגמרי ואני בספק אם התוצאה היתה טובה יותר.ערן בוהם בתפקיד הראשי של היוצר, שיתכן והוא מונדי בעצמו,טוב מאוד אם כי לאור הבימוי נראה לי שגילום התפקיד אינו מייצג נכונה את אופיו וצורתהתנהגותו של מונדי,בהכירי אותו אישית.
הוא שיחק ברגש רב והביע נכונה את זעמו ואי שביעת רצונו.
נהנתי ביותר מגילום התפקיד כפי ששוחק ע"י בוהם.
תוך כדי מונולוג הפתיחה שלו נשמעים קולות מהצדדים כשאנשיםאינם נראים.
הוא זועק לעזרה -"שחררו אותי מהכותנת הזו"-מהדברים הכובליםאותו אך אין מושיע.
הוא הולך לאיבוד בתוך עצמו.לא מעונין לראות את המציאות כיהיא מכאיבה לו.היוצר כותב את האמת שלו אך הקהל בורח ממנו.בנו של היוצר,והיוצר בעצמו בצעירותו גולם כאמור על ידי דודאררט.היה שוני רב בגילום שני התפקידים.האחד היה כמעט סטאטי איטי מלנכולי והשני מלאמרץ וחינניות.שניהם שוחקו מצויין.
דודיק סמדר מילא את תפקיד אביו של היוצר בחן וכישרוןרב.
יעל יעקב גילמה את תפקיד האישה רב מג ,חלק במחזה שנראה לימיותר,לא שייך ותלוש מהמציאות במחזה שהוא כנראה אוטוביוגרפי.ההפקה מתחילה ומסתיימת בקטעי וידאו שבויימו ע:י מיקי לויוהוסיפו רבות לה.
התאורה המצויינת עוצבה ע"י רונן בכר והתפאורה המינימליסטיתוהנאה-חוה בליטי.לראות או לא לראות:הפקה מענינת טובה שכדאילראות.
נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון ,27/8/2010 10:21