המת הנשכח.
כבר נאמר ש"גזירה על המת שישתכח מהלב." – מי שנפטר נעלם לאט מחיי אלו שהוא הותיר מאחור והזמן עושה את שלו ללא רחמים. הדבר נכון כפליים כאשר המת אינו משאיר צאצאים או שגם הצאצאים שהיו לו כבר מתו. בעקבות השואה, לדוגמא, נותרו מתים רבים ללא מי שינציח אותם וישמור על זכרם. השכחה מתבטאת גם בכך שהקברים של המתים הנשכחים מהלב לא טופלו והוזנחו. ההזנחה ארוכת השנים כמו העלימה את הקברים ויחד איתם את הזיכרון של האנשים שנקברו בהם. מתים רבים נשכחו מהלב באין נפש חיה שתדאג לזכרם. אבל גם אם "גזירה על המת שישתכח מהלב" אין זה אומר שלא ניתן להילחם בגזירה. ואכן ישנן יוזמות רבות של אנשים וקבוצות לנסות ולהחיות את זכרם של אלו שנשתכחו מהלב. אנשים אלו יוזמים מבצעים של חיפוש קברים ואז דואגים לניקיון שלהם: ניקוי מצבות יסודי שכמו מסיר את אבק הזמן שהסתיר את המת וזכרו של הנפטר קם לתחייה.
תחיית הזיכרון.
עד כמה שמוזר להשתמש במילה שמחה כאשר אנו מדברים על בתי קברות ומצבות, בכל זאת זו המילה המתאימה לתיאור התוצאה של מבצע ניקוי מצבות מוצלח. ישנה שמחה אמיתית כאשר ניקוי מצבות בבית קברות מביא לחשיפתם של קברים ישנים ויחד איתם את זכרם של המתים הקבורים שם. ניקוי מצבות מאפשר לנו לגלות את הדורות הקודמים שנשכחו או כמעט ונשכחו מלב. יש בפעולה זו של ניקוי מצבות משום החייאת הזיכרון של המת שנשכח – אין ספק שזו סיבה לשמחה. לדבר על חיים בבית הקברות יכול להישמע כסתירה אבל כך הוא הדבר. איננו יכולים להחיות את מי שמת אבל את הזיכרון שמת אפשר בהחלט להחיות. ניקוי מצבות מעניק לנו את ההזדמנות הייחודית לתת חיים חדשים על-ידי גילוי המתים הנשכחים, הטיפול בקבר שלהם וחשיפת קיומם לעולם. ישנה כיום מגמה של חזרה לשורשים וחיפוש הקשר המחודש עם הדורות הקודמים ודרכם עם המסורת. ניקוי מצבות משתלב במגמה הזו: גם בפעולה זו אנחנו מסירים את האבק והלכלוך שמכסה את העבר כדי לגלות אותו מחדש, ללמוד עליו ולשמוח על הגילוי של דברים שהיה נדמה שאבדו מהעולם