690הפי אנד-עדו נתניהו-בית ליסין-בצא690
צילום-דניאל קמינסקיהצגה נוספת ראיתי ב"פותחים במה" במסגרת הצגת גאלה מטעםאירגון נשי חרות בישראל לציון 60 שנות פעילות ,הפעלת וניהול 27 מעונות יום לילדיםמגיל שלושה חודשים ועד שלוש שנים לכ1500 ילדים.
לאחר ברכה קצרה של יו"ר הכנסת ראובן ריבלין הוצגה ההצגה "הפיאנד"מאת עדו נתניהו -אחיו של ראש הממשלה.במאי ההצגה היה אבישי מילשטיין שהיה גם המנהל האמנותי של כלהפסטיבל.
זהו מחזה הראשון של נתניהו שהוצג כבר באיטליהוגרמניה.
נתניהו מחלק את זמנו בין כתיבה ועבודתו כרופא.המחזה דן בין השאר בשאננות היהודים בגרמניה,יחסו של פרופ'מפורסם מרק ארדמן-אוהד שחר אל גרמניה והגרמנים.
המחזה מתרחש בראשית עליתו של היטלר לשלטון .
אומר ארדמן-"אני אוהב את הגרמנים.אני חלק מהעםהזה".
ומאוחר יותר כשהענינים מסתבכים-"מזל שיש לנו את היטלר הואמכניס הכל לפרופורציה ודיטר-העוזר שלי מוציא הכל מהפרופורציה".
הוא אינו יכול להאמין ואינו שומע בעצת חברו-עוזרו דיטרקראפט-דני איסרליש לעזוב את גרמניה בטרם יהיה מאוחר.ואכן "העם הזה" מתרחק מהפרופסור,אינו רוצה כל מגע איתו ובסוףלמרות הידע והפרסום שלו מפוטר מהאוניברסיטה.אשת הפרופסור לאה-מיכל לוי בוגדת בבעלה עם עוזרו הגרמניהנאמן כי כנראה עבודת הפרופסור היתה כל חייו והוא הזניח אותה.
מילשטיין ביים את המחזה באיטיות מסויימת והעלילה נקטעת מפעםלפעם בשירים מהימים ההם המבוצעים בצורה מעולה ע"י דקלה הדר ששמה בהצגה מרלנה דיטעל משקל הזמרת המפורסמת של הימים ההם מרלן דיטריך.
הן הזימרה והן המוסיקה שכתב ותירגם הפזמונים דודי פרנס היובסגנון הקברטי הנפוץ באותם הימים.
שירים אלו הוסיפו רבות להפקה למרות שקטעו כאמור את הרצףהעלילתי וטוב עשה הבמאי שהכניסם.התלבושות הנאות מהתקופה עוצבו על ידי נמרוד עדן. לתנועההיה אחראי גלעד קמחי ולתפאורה ניב מנור.אוהד שחר -המגלם את דמותו של הפרופסור מצויין.הוא בטוחבעצמו.אינו מאמין שהעם הגרמני מסוגל למעשים נגד היהודים.קשור לאישתו למרותהבגידות.משחקו מרגש,פתטי לפרקים,עצור ומסתיר את אכזבתו.
כמו כן טוב מאוד ידידיה ויטל בתפקיד הכפול של הבןוהמלצר.
הוא נמרץ,שובב,נחמד,מאוהב,שואף להאדיר את התרבות הגרמניתכמשורר בשיריו ונוטה לא לראות את המתרחש עד שהמציאות פוגעת גם בו.
דני איסרליש-כעוזרו של הפרופסור קורקטי במשחקו אך לא כנהביחסו אליו .מצד אחד דואג לו וקשור בו ומצד שני בוגד בו עם אישתו.
לאה ארדמן-אשתו-מיכל לוי היתה מלאת חיים ותשוקה ,אשת התרבותבטרם עליתו של היטלר לא נראתה לי אמינה מספיק במשחקה
במקביל ליחסה אל בעלה.ערן זהבי שליוה את השירים בפסנתר היה טוב מאוד.
הופיעו עוד דנה לרר וקרן שניוק שהכניסה פן קצת קומילהצגה..
אתפלא מאוד אם הצגה זו לא תשובץ ברפרטואר הרגיל של התיאטרוןבשנה הבאה וזאת מסיבות ידועות וגם אמנותיות.לראות או לא לראות:מענין,מבויים טוב,מבוצע היטב על ידי רובהמשתתפים.מעורר למחשבה.
נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון ,4/9/2010 08:14