"משוגעת!, איך את מביאה ילד בלי להתחתן"?! הרימו כולם גבה כאשר החלטתי להביא ילד משותף ללא נישואין בעזרת ידיד קרוב שהכרתי בעת טיול בברזיל. נוכחתי לדעת כי על אף הליברליות והפתיחות שאט אט תופסות מקום רחב בחברה, עדיין, ילד משותף ללא נישואין נחשב חריג ואפילו איבוד לדעת.
בשנים האחרונות המושג "משפחה", קיבל משמעויות שונות ומגוונות. אם בעבר משפחה הייתה מורכבת מאם, אב, ילדים וכלב, הרי שכיום ישנם סוגים שונים של משפחות: משפחה חד הורית, משפחה חד מינית (כששני ההורים מאותו המין), משפחה רב הורית (יותר משני הורים), משפחה אשר הסבא והסבתא משמשים כהורים ועוד.
גם החלטה להביא ילד ללא נישואין, כלומר רצון בהבאת צאצאים ללא קיומה של מערכת יחסים זוגית, היא פרי של הרוחות הליברליות המנשבות סביבנו. החלטה להבאת ילד ללא נישואין עשויה לנבוע ממספר סיבות: סטוץ חד פעמי והיריון לא מתוכנן שהוחלט לשמור, זוג שחי יחד ללא נישואים והחליט להביא ילד, זוג שחי יחד ואולי אף היה נשוי, לאחר הכניסה להיריון, ונפרד או התגרש לפני הלידה, אישה המעוניינת להרות ומבקשת את עזרת ידיה ההומוסקסואל או היכרות באתר אינטרנט מיוחד למטרת הבאת ילד ללא יחסים – כלומר אפילו אין היכרות של ההורים זה עם זו. החלטה שכזו אולי הופכת שכיחה יותר ויותר, ואף בית המשפט מכיר בה, אך ההסכם בין הצדדים לגבי הבאת ילד משותף ללא נישואין, אשר אמור לעגן את טובתו של היילוד, עלול להיות בעייתי.
ראשית, הסכם שנחתם לגבי אדם שטרם נולד נחשב בעייתי ואינו וחלקו עלול להיות חסר חשיבות בבית המשפט כיוון שהמציאות בה נכתב ההסכם יכולה להשתנות לאחר הולדת הצאצא.
"אמא, אבא גם יבוא למסיבה שלי או שגם היום הוא באמריקה"? שאל אותי בני בן השלוש במבט כחול ותמים, ואני, אם חד הורית מבחירה, נאלצתי להסביר לו כי אביו הוא תושב ארצות הברית ואיננו יכול להגיע לארץ בכל פעם שיש אירוע או מסיבה. מקרה כזה יכול להצביע על מציאות שהשתנתה. יכולים הצדדים לחתום על הסדרי ראייה לפני שהילד נולד אבל לפתע נאלץ האב להגר לחו"ל ואינו יכול לעמוד בהסדרי הראייה הקבועים בהסכם. לכן, יש לנסח הסכם שיכלול שינויים שכאלו אשר יעמדו תמיד לטובת הילד.
גם מקרים שבהם הוסדרו תשלומים עבור גידולו של הילד עלולים להיות בעייתיים. למשל אב שמסרב לשלם לאם לאחר שנולד הילד, ועל אף שהתחייב לכך, כיוון שמצבו הכלכלי השתנה לרעה ולכן לא יכול לעמוד בתשלומים. כל מקרה כזה יכול להגיע לבית המשפט, אך בשביל לחסוך טרטור ועוגמת נפש, ניתן לסדר את הדברים בהסכם קביל, בסיועו של עורך דין לענייני משפחה.
למעשה, כאשר מנסחים הסכם של הבאה משותפת של ילד ללא נישואין (או ללא קיום מערכת יחסים בין ההורים), יש להגדיר את כל הסוגיות העולות בנוגע לחומר הגנטי, דהיינו האם מדובר בעוברים מוקפאים? מה קורה במקרה של מום? כמה ניסיונות מוכנים בני הזוג שהתקשרו לצורך הבאת ילד משותף לעשות, ובמשך כמה זמן הם מוכנים לנסות? מי יישא בהוצאות הרפואיות והכלכליות הרבות המתלוות לניסיון להביא ילד לעולם (כאשר הן אינן מכוסות על ידי קופות החולים)? ועוד.
בעת חתימת ההסכם, כדאי תמיד לערב צד שלישי: א. על מנת שישמש כעד, ב. הסכם אשר ההתחייבויות החוזיות שבו עלולות לגרור קנסות כבדים על הצד השלישי אשר איננו קשור בקשר ישיר לילד שעתיד להיוולד, יחשוב כל אחד מההורים כמה פעמים בטרם יפר את תנאי ההסכם. ערבויות כספיות או בטחונות רשומים (נכסים למיניהם), יש ביכולתם לתת להסכם בין ההורים משנה תוקף ולסייע בהגברת הצורך לשמור על תנאי ההסכם.
הצעה נוספת היא כתיבת צוואה כאשר מביאים ילד משותף ללא נישואין. הסדרת זכות הירושה של ילד משותף ללא נישואין, היינו – היורש, בצוואה, צריכה לכלול אפוטרופוס ו/או מנהל עיזבון, אשר ישמור על רכושו של הילד בהיותו קטין, בייחוד בשביל למנוע השתלטות של ההורה הנותר על רכושו של הילד.