ידועים בציבור הינם איש ואישה אשר חיים יחד חיי אישות ללא נישואין ומנהלים משק ביתמשותף. תנאי לכך כי יוכרו כידועים בציבור הינה שיתוף כלכלי וגמירות דעת של בני הזוגלשיתוף שתשתכלל מאורח חייהם המשותף כידועים בציבור
מאת-עו"ד אירית רייכמן
מיהם ידועים בציבור?
זוגות רבים בארץ חיים תחת קורת גג אחת ללא שנישאו זה לזו.רבים מזוגות אלה מקיים אורח חיים נורמטיבי הכולל הבאת ילדים משותפים לעולם ובניתמסגרת משפחתית מלאה הכוללת בין היתר צבירת רכוש משותף.
ידועים בציבור הינם אישואישה אשר חיים יחד חיי אישות ללא נישואין ומנהלים משק בית משותף. תנאי לכך כייוכרו כידועים בציבור הינה שיתוף כלכלי וגמירות דעת של בני הזוג לשיתוף שתשתכללמאורח חייהם המשותף כידועים בציבור.
התנאים לתכולתה של הלכת השיתוף בנכסים בין בני זוג הםקיום אורח חיים תקין ומאמץ משותף. מאמץ משותף יכול לבוא לידי ביטוי בניהול משק ביתמשותף ובגידול הילדים ולא בהכרח בתרומה כספית שווה למשק הבית. בהתקיים שני התנאיםהללו מתקיימת החזקה כי כל הרכוש שנצבר, בלא כל קשר לשאלה על שם מי הוא רשום – הינורכוש משותף. הרוצה לסתור חזקה זו – עליו הנטל.
עם זאת, העובדה כי בני זוג חיים יחדיו מבלי למסד את הקשרשביניהם באקט פורמלי של נישואין וזאת מתוך בחירה, לעתים עשויה להעיד על ארעיות הקשרשבין בני הזוג, או על היותו של הקשר בלתי-מחייב ובכך לשלול כוונת שיתוף בנכסים.
הלכה פסוקה היא כי לצורךיצירת החזקה בדבר כוונת שיתוף, כאשר מדובר בבני זוג שאינם נשואים וחיים יחד כידועיםבציבור – יש צורך בראיה מחזקת נוספת מעבר לזו הנדרשת מבני זוג נשואים. בתי המשפטדורשים הוכחות לחייהם המשותפים של בני הזוג למשל עדות של חברות, בני משפחה, קבלות,תדפיסי חשבון בנק וכו'.
[למאמרים נוספים בנושא דיני משפחה וגירושין -עו"ד אירית רייכמן]
זכותה של הידוע/ה בציבור למזונות
התרת הקשר בין ידועיםבציבור יכולה להעשות באופן מיידי לפיכך, הפירוד בין הידועים בציבור יכול לגרום לכךשהידועה בציבור תמצא עצמה ללא כל אמצעי קיום. אי לכך הבטחת חובת מזונות לתקופת מה,שאורכה והיקפה תלויים בנסיבות המיוחדות של כל מקרה היא מחוייבת המציאות.
לאחרונה קבע השופט שוחט,בפסק דין מקיף בנושא בו דובר על בני זוג שחיו כידועים בציבור במשך 20 שנה. כתוצאהמקרע בין הצדדים הגישה האישה שתי תביעות לבית המשפט – תביעה למזונות ותביעה רכושיתלמחצית הזכויות שהאיש צבר. הצדדים חתמו על הסכם לחיים משותפים ובמסגרתו הסכימההאישה שלא תהיה לה כל זכות כספית כתוצאה ממערכת היחסים המשותפת וכי חייה במחיצתו שלהאיש הן במעמד של חברה בלבד בלא שתחול על הנתבע חובה לזון אותה, לפרנסה או לפצותהבעתיד.
כמו כן נקבע בהסכם כי במקרה של פרידה ישלם בן הזוג לבתהזוג סל של 10,000 דולר, מענק חד פעמי לאחר הפירוד. בית המשפט ביטל את ההסכם לאחרשקבע כי פערי הכוחות בין האישה לאיש הביאו להסכם חד-צדדי – לא מאוזן תוך ניצולמחפיר של תלות מוחלטת של האישה באיש. בית המשפט קבע כי הנתבע בנסיבות העניין ישלםלידי בת זוג סך של 30,000 דולר כדמי מזונות ו/או דמי שיקום לאחר הפירוד וכן קבע כיהאישה זכאית למחצית הרכוש של האיש.
זכות ידוע/ה בציבור למחצית הרכוש
ידוע/ה בציבור יכול/הלפנות לבית המשפט בכל עת ולקבל הצהרת בעלות על מחצית הנכסים שנרכשו בתקופת החייםהמשותפים.
מעמדידוע/ה בציבור – עדיפות?
ידוע/ה בציבור יכול לפנות בכל עת לבית המשפט ולקבל הצהרתבעלות על מחצית הנכסים שנרכשו בתקופת החיים המשותפת של הזוג בעוד שאיש או אישהנשואים יכולים ליהנות מכך רק לאחרהגירושין.
הכותבת, איריתרייכמן, היא עו"ד לדיני משפחה, גירושין ומומחית בגישור