לעיתים קרובות הפרעות אכילה אינן קיימות בפני עצמן אלא עוקבות בעיות אחרות. לעיתים מדובר בבעיה של חולשת שרירים הגוררת עימה הפרעות אכילה, ולפעמים מדובר בחשש מחנק מצד ההורים שגורמים להפרעות אכילה ותת תזונה אצל הילד. לעיתים פשוט מדובר בבעיה בקשר בין ההורה לילד מה שגורר הפרעות אכילה כמו למשל הספקת כמות קלוריות עודפת ומוגזמת לילד. לא כל ילד שלא אוכל סובל מהפרעות אכילה. חשוב מאוד למצוא את ההבדלים בין ילד הסובל מהפרעות אכילה ולכן לא אוכל לבין ילד בררן שבורר מה הוא אוכל. בררנות אצל ילדים הינה נפוצה מגיל שנתיים ועד לגיל שמונה אפילו ואינה נחשבת להפרעת אכילה. בשנים אלו הילד מצמצם את מגוון המזון שהוא מוכן לאכול בגלל העדפה שלטעם ולרוב המצב אינו מקובל על ידי המשפחה וישנם משפחות המתייחסים לבררנות כאחת מההפרעות אכילה, אך לא כך המצב, מכיוון שלרוב בררנות אינה מלווה בהפרעה של הגדילה של הילד או בהתפתחות שלו. היבט חשוב מאוד עליו צריך לשים דגש בהקשר של הפרעות אכילה היא הקשר של ההורים וההשפעה שלהם על הפרעות אכילה אצל הילדים שלהם. אם ההורה נמצא במצב תמידי של דאגה לגבי האוכל וכיצד תתנהל הארוחה הבאה של הילד, הילד עלול לפתח הפרעות אכילה חמורות עוד יותר בגלל גורם החרדה שמשפיע עליו. הפרעות אכילה אלו יכולות לבוא גם בגיל צעיר מאוד יחסית. הפרעות אכילה אלו באות מכיוון שאפילו תינוק יכול לחוש חרדה על הורה ולשייך אותה לזמן ההאכלה, מה שלבטח יגרור הפרעות אכילה נוספות. לכן יש להימנע מלחץ וחרדה מיותרים בזמן ההאכלה והארוחות. חשוב מאוד לציין כי הפרעות אכילה נחשבות רק לסימפטום של בעיה ולא לבעיה עצמה ולכן בבואכם לטפל ב הפרעות אכילה חשוב מאוד כי תחפשו את הסיבות האמיתיות ותטפלו בהן כראוי.