אצל הגאלים, כמו אצל הקלטים, טבעות האירוסין היו אמורות להוכיח משהו – אבל בניגוד לקלטים, שאצלהם טבעת האירוסין היתה סימן לקשר הבלתי ניתן להפרדה בין גבר ואהובתו, אצל הגאלים טבעת אירוסין היתה אמורה לייצג את יוקרתו של הגבר, ולבחון את ערכו, עוצמת אהבתו והערצתו את האשה שלה הוא הציע נישואין.
הגאלים מספרים על שלושה חברים - אנגוס, אלן ואמרגין. אנגוס היה הלוחם והצייד הכי מוכשר בכפר, וסיפורים על גודלו וכוחו הגיעו לכל כפר בגאליה העתיקה. אלן היה גבר נאה בעל לסת חזקה ושיער זהוב כשמש, ומלהד היותו מקסים הוא גם היה סוחר ממולח ובחור שנון בתער. אמרגין, לעומתם, היה בחור צנוע ושקדן, ובילה את רוב ימיו בכתיבת ההיסטוריה של הכפר ובכתיבת מחזות למועדים מיוחדים. הם חיו בכפר שכוח שם במרכז צרפת הקדומה – ארץ הגאלים – והתאהבו בביתו של נפח הכפר, קייטירי. כדי לזכות בליבה, היא הסכימה לשלוח אותם למסע, וזה שיביא לה את טבעת האירוסין היפה והמרשימה ביותר אחרי שלושה ימים יזכה בידה ובליבה. אנגוס, שכאמור היה לוחם עצום, מייד יצא ליער לחפש טרף שישתווה ליופיה של אהובתו. הוא צד דוב שחור, עצום, והביא אותו לכפר. משינייו הוא עיצב טבעת אירוסין גסה, והביא אותה לקייטירי כאות לכוחו הגדול. אלן, שכנמו שאנחנו יודעים היה בעל חזות יפה, הלך אל האגם, ושם חייך אל המים. רוח מים שראתה אותו מחייך מייד התאהבה בו, ובתמורה לחיוכו נתנה לו טבעת עשויה מזרם מים תמידי, שהתפתלה כמו נחש חי סביב אצבעו. את טבעת האירוסין הקסומה הזו, הוא הביא לקייטרי, כהוכחה ליופיו וכישורי המסחר שלו.
אמרגין ניסה וניסה, חיפש וחיפש אבל לא מצא טבעת אירוסין מרשימה יותר מהטבעות של חבריו. לבסוף, כשהגיע המועד להגשת הטבעות, אמרגין הגיע, נטול טבעת אירוסין. פניה של קייטירי נפלו, וחבריו גיכחו. אמרגין, בלי שום דבר להפסיד, כיחכח בגרונו והקריא לה את פואמת האהבה היפה ביותר שאוזן אנוש אי פעם שמעה. לאחר שהוא סיים להקריא, אפילו אנגוס הברוטאלי נאלץ לנגב דמעה – אבל עדיין לא היתה לו טבעת אירוסין להציג לאהובתו. למרבה מזלו, השמש שמעה את הפואמה שלו, ובהתרגשותה, שלחה קרן אור שהפכה לטבעת הזהב היפה ביותר שאי פעם נראתה על פני האדמה. טבעת האירוסין זרחה באור זהוב עדין והאירה את פניה המאושרים של קייטירי בטקס החתונה שלהם.
שני חבריו של אמרגין לא נותרו לבדם – אנגוס השליך את טבעת האירוסין שעיצב על הרצפה, והיא התנפצה לשלוש חתיכות. שלוש חברות טובות הרימו את השברים, ובהערצתן הרבה לאנגוס וכוחו הגדול מייד דרשו שלושתן להיות נשותיו. לימים הוא פיקד על נחיל קטן של זאטוטים מצווחים. אלן, לעומת זאת, חזר את האגם ונתן את ליבו לרוח המים שאהבה אותו. הוא זכה להגיע לארץ הפיות ולחיות שם באושר ואושר לנצח – אושר גדול יותר מזה שאדם בן תמותה יכול לדעת.