מהו " מרוץ הסמכויות"?
מאת: עו"ד לגירושין איתן קוהלי
החוקים בתחום דיני המעמד האישי בישראל, ראשיתם בחקיקה מנדטורית, אשרקבעה, כי על ענייני המעמד האישי, יחול הדין האישי של האדם."דין אישי",הוא הדין של העדה הדתית אליה משתייך האדם ובלבד שתהה זו עדה דתית מוכרת.
במרוצת השנים שלאחר הקמת המדינה, הצטמצם תחום התפרסותו של הדין האישי,הדתי, בעקבות חקיקה אזרחית שהסדירה תחומים שונים בענייני המעמד האישי.
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) תשי"ג 1953, קובע אתסמכותם הייחודית של בתי הדין הרבניים לדון בענייני נישואין וגירושין שליהודים, שהם אזרחים או תושבים של מדינת ישראל.
חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה 1995, קובע את סמכותו של בית המשפט לדון בתובענות בענייני המעמד האישי, כמפורט בסעיף 1 לחוק.
רוצה לומר, ככל שהדבר נוגע לאקט הנישואין או הגירושין, לבתי דין הרבניים ישסמכות ייחודית לדון, בכל שאר התחומים הקשורים במעמד אישי, כגון: מזונות,מדור, אימוץ, ירושה, יחסי ממון בין בני זוג, אלימות במשפחה, ידועים בציבורועוד, יש לבית הדין הרבני ולבית המשפט האזרחי, סמכות באופן מקביל, אם כי,בתחומים מסויימים בענייני מעמד אישי, נדרשת הסכמת כל הצדדים המעורבים בהליךלשם הקניית סמכות לבית דין רבני לדון בתובענה.
עוד לקריאה בנושא-עו"ד לדיני משפחה
נוכח מורכבותה של המסגרת הנורמאטיבית בתחום המעמד האישי, הן מבחינתהערכאה הדנה וכפועל יוצא, גם מבחינת הדין החל, הופכת הסיטואציה של פירוק תאמשפחתי, שהינה קשה וכואבת ובעלת השלכות על בני הזוג ובני המשפחה הקרובהוהמורחבת, כאחד, למסובכת עוד יותר.
בייחוד, אם הדואליות לעיל, עלולה לעודד תחרות בין הצדדים, למהר ולהגישתובענות בערכאה המשפטית (בית דין רבני או בית משפט לענייני משפחה), אשרלטעמם עשויה להביא להם תוצאות טובות יותר, ובעצם הגשת התובענות להקנות אתהסמכות לדון, לאותה ערכאה משפטית.
מרוץ הסמכויות, השלכותיו –
המרוץ, אם אכן מתקיים במקרה נתון, מוזן, לא אחת, מתפיסות רווחות, לפיהן,בתי הדין הרבניים נוטים לפסוק לטובתם של גברים ואילו בתי המשפט לעניינימשפחה, הם הערכאה המשפטית הצפויה לפסוק לטובתן של נשים.
עו"ד קוהלי סבור, כי הדברים אינם פשוטים והתפיסות לעיל, אינן משקפות את המציאות נכוחה.
לשיטתו, יש לבחון את הדברים לגופם, בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה ולקבל החלטהאסטרטגית, שמכוחה תושג התוצאה המשפטית הטובה ביותר עבור הלקוח או הלקוחה.בכל מקרה, יש להימנע ממרוץ עיוור.
סייג לחוכמה – שתיקה
חשוב לזכור, כי לא פעם פותחים שני בני הזוג בהליכים מקבילים בשתיהערכאות, וזאת מבלי ליידע את הצד השני.בעבר נהוג היה, כי הערכאה שתקבל אתהסמכות לדון, תהיה זו שמבחינה כרונולוגית,היתה הראשונה בזמן, אליה הוגשוכתבי הטענות. במילים אחרות, הסמכות נקבעה על פי הסדר הכרונולוגי של הגשתכתבי הטענות.כיום, נוכח המודעות למרוץ הסמכויות, שונתה גישתן של ערכאותהמשפט, ובמקרה של הגשה מקבילה, תבדוק כל אחת מן הערכאות את שאלת סמכותהלדון בנושא (נקבע בבג"צ 8497/00 פלמן נ' פלמן).
עיקרון הכיבוד ההדדי – וסייגיו
עיקרון הכיבוד ההדדי קובע, כי שמשקנתה ערכאה שיפוטית סמכות לדון בתיקנתון, חלה על הערכאה המקבילה חובה לכבד את סמכותה ולהימנע מלדון באותו תיק,באופן מקביל.
לצדדים שמורה הזכות לערער על החלטתה של הערכאה השיפוטית, מכוחה נקבעה סמכותהדיון, עם זאת, ערעור, כאמור יתקבל רק כאשר נפל פגם מהותי כלשהו בהחלטההראשונה.
עו"ד קוהלי, מייסד המשרד, בחר לייחד את עבודתו בתחום דיני המשפחה, מתוך תחושה עמוקה של שליחות ומחויבות
להעניק ללקוחותיו, המצויים בנקודת מפנה גורלית של חייהם את השירותהמקצועי לו הם זקוקים, תוך שימת לב ודגש מיוחדים לכל מקרה ומקרה והתאמתפיתרון משפטי ההולם את נסיבותיו.
יישוב מחלוקות וסכסוכים באמצעים משפטיים, הנה מלאכה מורכבת ואחריות כבדה רובצת על העוסק בה.
ככל שהמחלוקות הן בתוך התא המשפחתי, נדרשים מיומנות וניסיון של עו"ד לדיני משפחה בקי ומנוסה בתחום דיני המשפחה, אשר מסוגל לתכנן את האסטרטגיה המשפטית, שתוביל להשגת המטרה של הלקוח.