חפש מאמרים:
שלום אורח
19.08.2022
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

גביית מזונות לילדים - גובה מזונות הילד

מאת: עו"ד איתן קוהלידיני משפחה24/03/2013595 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

כפי שניתן להיווכח מפסיקה ענפה לכל אורך השנים בית המשפט לוקח בחשבון שלושה פרמטרים עיקריים ולפיהם קובע את גובה מזונות הקטין.

1) . צרכיו של הילד :
1.1. צרכיו ההכרחיים של הקטין (צרכים בסיסיים) .
1.2. צרכים שאינם הכרחיים ואינם נכנסים לגדר חובה אבסולוטית שחלה על האב בלבד, לדוגמה : בילויים, חוגים, מתנות, ימי הולדת, קייטנות וכיו"ב.
2)בחינת הכנסות האב:
בחינת גובה הכנסותיו של האב לרבות בחינת כל מקורות ההכנסה מסך כל עבודותיו ולצורך כך גם ניתן לעתים להכניס דמי שכירות במידה ומשתלמים לו חודש בחודשו.
3) גובה הכנסות האם:
בחינת גובה הכנסותיה של האם לרבות בחינת כל מקורות ההכנסה מסך כל עבודותיה ולצורך כך גם ניתן לעתים להכניס דמי שכירות במידה ומשתלמים לה חודש בחודשו.

הפרמטריים שהובאו לעיל, הינם כלי העזר המרכזיים שמסייעים לשופט לקובע את גובה מזונות הילד, כאשר לכל פרמטר ישנו חלק משמעותי והשאלה המרכזית היא מה המשקל שנותן השופט לכל אחד מהנתונים הללו.

מעגלי הצרכים:
כעת עולה השאלה מהם אותם צרכים שניתן להכניס לגדר הכרחיים, ומנגד אלו צרכים ניתן להכליל בתור צרכים שאינם הכרחיים ובכך למעשה לקבוע מה היקף חובת המזונות שחב כל אחד מההורים. (בל נשכח שגם האם מוציאה כספים רבים לטובת הילד בנוסף לדמי המזונות) לפיכך ניתן לחלק זאת לשני מעגלים :

מעגל ראשון –
עד גיל 15, מוטלת על האב חובה אבסולוטית לספק את צרכיו ההכרחיים של ילדו כפי צרכו, המושג כפי צרכו מתייחס להוצאות הבסיסיות שמוצאים ההורים בגין הילד, ולמעגל הצרכים הזה נכנסות בין היתר ההוצאות הבאות: מזון, ביגוד והנעלה, חלק יחסי ממדור והוצאות המדור וחלק מהוצאות החינוך.

חשוב להדגיש כי בהתאם לפסיקה הנהוגה כיום גובה דמי המזונות המינימליים לילד הנם בסך 1,300 ₪ (נתון זה תלוי פעמים רבות במספר הילדים במשפחה) .

מעגל שני –
מגיל 15 ואילך, כפי שפורט לעיל, למעגל הצרכים השני נכנסות ההוצאות שמעבר לצרכים הבסיסיים כגון : חוגים, תרבות ובילוי, תנועות נוער, חופשות, קייטנות, מתנות, ימי הולדת וכיו"ב.

יש לציין, כי בנוגע למעגל השני נכנסים לתוקף דיני הצדקה, אותם דינים שחלים הן על האם והן על האב וזאת בהתייחס למצבם הכלכלי כמו גם יכולתם הכספית לשאת בצרכים הללו.

בית המשפט לענייני משפחה מנסה לברר לעומק שני נושאים – האחד מהן ההוצאות שמוצאים ההורים מידי חודש בחודשו כאשר כלי עזר חשוב לכך הינם אותם מסמכים שמצורפים לכתב התביעה במזונות ( כגון : חשבוניות וקבלות), הנושא השני – בחינת משכורות הצדדים וזאת באמצעות תלושי שכר, דו"ח רו"ח וכיו"ב.

פעמים רבות נשאלת השאלה האם החובה של האב לשאת במזונות הקטין תלויה במצבו המשפחתי ובכן התשובה לכך ברורה, בהגיע התינוק לאוויר העולם מוטלת על האב חובה שאיננה משתמעת לשני פנים – עליו לשאת במזונותיו, מדובר בחובה עצמאית שאינה תלויה בסטטוס שלו היינו גם במידה והאב הינו רווק, נשוי, אלמן ואף אפילו במידה והוא מעולם לא פגש את ילדו – ברגע שהוכר כילדו עליו לשאת במזונות הילד.

כפועל יוצא ישנם מקרים בהם האישה תגיש בד בבד עם תביעת המזונות גם תביעת אבהות על מנת שהאב יוכר כאבי הילד ובמידה ואכן הוכח הדבר, באופן אוטומטי חלה עליו החובה לזון אותו.

איתן קוהלי - עו"ד לדיני משפחה, מייסד המשרד, בחר לייחד את עבודתו בתחום דיני המשפחה, מתוך תחושה עמוקה של שליחות ומחויבות
להעניק ללקוחותיו, המצויים בנקודת מפנה גורלית של חייהם את השירות המקצועי לו הם זקוקים, תוך שימת לב ודגש מיוחדים לכל מקרה ומקרה והתאמת פיתרון משפטי ההולם את נסיבותיו.
עו"ד איתן קוהלי בעל ניסיון ב - גביית מזונות לילדים,הסכם גירושין,הסכם גישור,הסכם שלום בית,הקטנת מזונות,טיפול בהוצאה לפועל ועוד..

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר: